בית הדין: עובדת שהעבירה מידע למייל האישי לא גזלה סוד מסחרי

שליחת דוא"ל מהעבודה הביא לכאורה לפיטוריה של אשת מכירות בחברת "רמפל". בעקבות תביעה שהגישה נקבע שהיא תפצה בכ-400 אלף ש'

עו"ד לילך אהל מסנרפורסם: 14.12.17 , 07:04

חברת "רמפל", העוסקת בסחר בינלאומי של מוצרי סלולר, תפצה במאות אלפי שקלים עובדת שפוטרה ללא פיצויים, זכויות ותשלומי עמלות שהגיעו לה על עסקאות שבהן הייתה מעורבת. גם בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וגם בית הדין הארצי קבעו שבמטרה להביא לפיטוריה של העובדת, העלתה נגדה החברה טענות שווא – שלפיהן גזלה סודות מסחריים על ידי העברת מידע לחשבון הדוא"ל הפרטי שלה.

העובדת הועסקה כאשת מכירות בחברה במשך כשש שנים עד לסיום העבודה ב-2008 בנסיבות שנויות במחלוקת. בתביעה שהגישה באמצעות עורכי הדין שחר ולנר ועדי אמיתי ממשרד ולנר ושות', נטען שפוטרה תוך שלילת זכויותיה, ובכללן פיצויי פיטורים, עמלות מכירה בגין עסקאות שביצעה ועוד.

דיני עבודה

העובד המפוטר נתבע: "הוא לקח איתו לקוחות"

עו"ד רלי ארביב

סוכנות הביטוח "סגנון" טענה שעובד לשעבר הפר אמון וגנב סוד מסחרי. בית הדין לעבודה בתל אביב הסכים איתה, אבל למחלוקת היה גם צד שני

העובד המפוטר נתבע: "הוא לקח איתו לקוחות"

מנגד טענה החברה, באמצעות עורכי הדין אהוד ויעל שילוני שהעובדת התפטרה מיוזמתה במטרה להקים עסק מתחרה, תוך הוצאת מידע מסווג ממחשבי החברה, הכולל סודות מסחריים.

השופטת נטע רות מבית הדין האזורי קיבלה את תביעת העובדת ברובה והשתכנעה שהיא פוטרה לא משום שרצתה בכך אלא בשל התנהלות החברה והפגיעה בזכויותיה. בין היתר נקבע שהיא פוטרה ללא הודעה מוקדמת, וכי החברה אכן נותרה חייבת לה עמלות, וכן פדיון חופשה ודמי הבראה.

בפסק הדין נכתב שבמהלך אחת השיחות בין הצדדים "הוטחו בתובעת האשמות חמורות, שלא נתמכו בראיות ולא הוכחו, ביחס לגזל סוד מסחרי. האשמות שאינן מאפיינות התנהלות של מעסיק החפץ בהמשך העסקתו של העובד או של מעסיק המבקש לקיים בירור ענייני".

עוד נקבע כי העובדה שהתובעת העבירה הודעות דוא"ל הכוללת מידע ממחשבי החברה לחשבון הדוא"ל הפרטי שלה לא מהווה גזל של סודות מסחריים, משום שהמידע שנשלח נועד "לתמוך בבוא היום בטענותיה באשר לסכומי העמלות שלא שולמו לה". בסיכומו של דבר חויבה החברה לשלם לעובדת כ-430 אלף שקל ו-15 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

החברה הגישה ערעור לבית הדין הארצי ושם חזרה על גרסתה בדבר התפטרות העובדת והתנהלותה, ושוב ייחסה לה מעשים חמורים של גניבת מסמכים וגזל לקוחות. אולם השופטים רונית רוזנפלד, רועי פוליאק וחני אופק גנדלר כתבו כי "הגענו לכלל החלטה כי דין הערעור להידחות ברובו הגדול", וציינו כי לא מצאו טעות כלשהי של בית הדין האזורי בכל הקשור לזכותה של העובדת לפיצויי פיטורים.

השופטים השתכנעו שפסק דינו של בית הדין האזורי מעוגן היטב בחומר הראיות. הם לא מצאו הצדקה להתערב בקביעותיו העובדתיות, שלפיהן לא הוכחה טענת החברה כי העובדת גזלה סודות מסחריים.

על אף האמור, השופטים החליטו להפחית את דמי ההודעה מוקדמת (כ-39 אלף שקל), בנימוק שגם אם העובדת לא חטאה בגניבת סוד מסחרי, הרי שהיא ביצעה עבירת משמעת מסוימת בחדירה למחשב החברה. אולם כאמור הערעור נדחה ברובו המוחלט, והעובדת תקבל את רוב הפיצויים שנפסקו לזכותה.