שכטר: "התקופה הטובה בקריירה שלי"

"זו פתיחת העונה הטובה בקריירה שלי. אני שומר על יציבות ומרגיש הרבה ביטחון בפעולות שלי. אלה לא רק השערים, אני יוצר מצבים, המועדון סומך עליי ונותן לי שקט. הבעלים, הצוות המקצועי, הקהל – כולם. אני מאושר".

לטבלת ליגת העל

איתי שכטר, אוטוטו בן 31, פורח בבית"ר ירושלים ואחד האחראים לכך שהיא במרחק שלוש נקודות בלבד מהמוליכה הפועל באר־שבע. מספרי הסיבוב הראשון מדברים בעד עצמם: שבעה שערים, שני בישולים וסחיטת ארבעה פנדלים.

הברומטר של בית"ר(צילום: עוז מועלם)

החלוץ עבר לא מעט תחנות. הוא היה אחד מכוכבי הדאבל של הפועל ת"א עם אלי גוטמן, והספיק לשחק בגרמניה, באנגליה ובצרפת, אבל השנתיים בבית וגן הן התקופה היציבה ביותר עבורו.

העונה יש לשכטר מוטיבציה מיוחדת להוכיח שהוא מסוגל להנהיג את המועדון – הגעתו של אלי אוחנה, המהווה עבורו מודל לחיקוי. "החלום שלי הוא שאצליח להשיג חמישים אחוז ממה שהוא עשה בבית"ר. לדעתי הוא החלוץ הישראלי הגדול בכל הזמנים. אני מקבל ממנו הרבה טיפים, כמו מה להגיד ומתי ואיך להתנהל כקפטן".

אוחנה. מודל לחיקוי(צילום: מוטי קמחי)

מבחינת שכטר, לתפקיד החדש שקיבל יש משמעות רחבה ברוח התקופה. "ההצהרה של טראמפ עשתה לי טוב, הוא נתן לכולם להבין שירושלים היא בירת ישראל הנצחית. בכל העולם צריכים להבין את זה. אני המנהיג של הקבוצה שמייצגת יותר מתמיד את בירת ישראל, אין יותר מרגש מזה".

אתה מדבר על שנתיים חלומיות, אבל אלישע לוי לא ספר אותך בנבחרת.

"אצל אלישע, גם כשהייתי בכושר טוב לא זומנתי. אחרי שמואנס דאבור נשאר בחוץ וערן זהבי פרש, מאוד התאכזבתי שהמאמן לא שיתף אותי. הבנתי שאם אני לא מקבל הזדמנות בסיטואציה שנוצרה, אז אלישע לא מחזיק ממני. הוא לא מעריך אותי מקצועית. אני מתאמן, קורע את התחת בכל אימון ובסוף הופך אצלו לחלוץ רביעי. שיהיה בריא, שתקתי וקיבלתי. הוא לא חושב שאני מספיק טוב, אבל אני בונה על הקמפיין הבא, אהיה רק בן 31. רונאלדו ומסי מעל גיל שלושים, להבדיל כמובן, והם בשיא שלהם. רק אצלנו גומרים לך את הקריירה אחרי גיל שלושים".

איך השתלבת כל כך מהר בבית"ר?

"קיבלו אותי כאילו נולדתי בבית"ר, אני גם מרגיש ככה עכשיו. קיבלתי אהבה אינסופית מהקהל ומהחברים, ופה צריך להזכיר את אלי טביב, שהאמין בי כשהייתי בתקופה לא טובה והחליט להביא אותי. לטביב יש המון מניות בהצלחה שלי".

איתי שכטר עם המשפחה(צילום: עוז מועלם)

איך היחסים שלך איתו ומה אתה חושב על מתכונת העונש שקיבל מההתאחדות?

"היחסים מצוינים. אני הכי חייב לו. ההשעיה? יש חוקים בכדורגל והוא צריך לקבל את העונש, אבל איתו נגיע למקומות טובים. אנשים שוכחים שהוא לקח את המועדון במצב הכי קשה שלו. אם החיבור עם הקהל יהיה מושלם, נקפוץ למקומות מטורפים".

היחסים טובים עד לפגישה הקרובה לגבי הארכת החוזה שלך?

"מקווה מאוד שהכל יסתדר, החלום שלי הוא לפרוש בבית"ר. בשבוע הבא אנחנו אמורים להיפגש ואני מאמין שהדברים יסתדרו".

מה זה עבורך להיות שחקן, בטח קפטן, בקבוצה כל כך מורכבת פוליטית?

"רק כשאתה כאן אתה יכול להבין את האנרגיות המטורפות. אתה יכול לא להיות טוב באימונים כל השבוע, ואז אתה עולה לטדי והכל משתנה. מורכבות? אני לא מנסה להיות חכמולוג ואומר תמיד שצריך להתרכז בניצחונות – זה המרכיב הכי חשוב במועדון. לצאת פומבית בלי שיקול דעת ומחשבה נגד הקהל שלך זה לקצר לעצמך את הזמן במועדון. אם יש לי משהו להגיד, אדבר עם ראשי האוהדים".

חולם לפרוש בבית"ר(צילום: עוז מועלם)

הבעיה היא שכל שני וחמישי פורצת אצלכם סערה חדשה.

"ידוע שבית"ר זה מועדון מאוד לחוץ ומתוקשר. יש פה ים סערות, אבל אולי כבר התרגלנו או שאנחנו מרוכזים רק בהצלחה, ולכן זה מעולם לא חילחל או פגע בנו".

שלושה מאמנים כבר התחלפו מתחילת העונה. זה תקין לדעתך?

"תכלס, לא עברתי תחלופה כזו, אבל זה צירוף מקרים. מקווה שעם בני בן-זקן נתייצב מקצועית ועם החזרה של הפצועים נגיע רחוק מאוד".

דווקא יש לא מעט ביקורות במועדון על תפקודו של בן-זקן.

"בני איש מקצוע טוב וחרוץ. אם אני מגיע 45 דקות לפני כל אימון, אז הוא כבר הכין את האימון. אסור לשכוח שהוא הגיע מהליגה הלאומית ישירות למועדון הכי לחוץ בארץ, שבו כל תוצאה היא לחיים או למוות. מבחינתי הוא עומד באתגר. יש רגעים במשחקים שבהם אנחנו לא נראים טוב, חוזרים אחורה, אבל אלה דברים שאפשר לשפר. האווירה בחוץ לא משקפת את ההישגים שלנו, יש לנו חדר הלבשה חזק ושמח. צריך לזכור שאנחנו בלי השחקן המשמעותי ביותר שלנו, עידן ורד. תוציא את ווקאמה מבאר שבע ונראה איך זה ישפיע עליהם".

בן זקן. מקבל גיבוי משכטר(צילום: עוז מועלם)

אליפות?

"בית"ר יכולה לרוץ חזק עד הסוף עם חיזוק או שניים בינואר. אליפות? מוקדם להגיד".

בית"ר הנוכחית יכולה לתת פייט אמיתי לבאר שבע?

"מבחינת כישרון כן, בעוצמות ובעומק עוד לא. לבאר שבע גם יש את השחקן הטוב בליגה, ווקאמה, שנחשב לשובר שוויון. אצלנו יש היררכיה, כל שחקן מבין את מקומו".

גם יוסי בניון מבין את מקומו?

"בניון מאוד חשוב לבית"ר ואני מקווה שימשיך איתנו עד סיום העונה. הוא מקצוען ומתאמן ברמה גבוהה מאוד. האופי שלו תמיד גורם לו לרצות להיות על המגרש, זה הוא. לפעמים אפשר להבין את העצבים שלו – הוא בכושר טוב ורוצה להצליח, זה חלק מהמשחק".

"יוסי תמיד רוצה לשחק"(צילום: אלעד גרשגורן)

בעיני רבים אתה שחקן הסיבוב.

"עשיתי סיבוב מדהים, אבל כשנכשלתי במכבי חיפה הרעש היה גדול יותר. בישראל לא יודעים לפרגן, אנשים מעדיפים שתיכשל ויישבו לך על הראש – זו ההנאה שלהם. זה כמו שבנבחרת זומנתי בכושר פחות טוב ושחטו אותי, וכשהייתי בכושר שיא ולא זומנתי, לאף אחד לא היה אכפת. אני נמצא היום במקום הכי מאושר מבחינתי, ולא מפחד מכלום. התחשלתי בחיפה, שם הייתי במצב הנפשי והמקצועי הכי גרוע בקריירה, ולמדתי לספוג הכל".

אתה רואה את אותה מכבי חיפה קורסת עונה אחר עונה. יש לך הסבר לכך?

"הבעיה הכי גדולה היא שאין שם היררכיה, כל עונה אותה טעות – מביאים 25 שחקנים ברמה דומה וכל אחד חושב שמגיע לו לפתוח בהרכב, מה שיוצר תסכול ועצבים. שחקנים כמו גילי ורמוט ועומר דמארי צריכים לקבל גיבוי ולפתוח שמונה משחקים ברציפות, לא משנה מה יהיה. גם בברצלונה או בריאל מדריד יש היררכיה. כל אחד צריך לדעת את מעמדו. בבאר שבע יש תשעה שחקנים שיודעים שהם פותחים בכל משחק, בחיפה כל פעם רואים הרכב אחר".

"כשהייתי במכבי חיפה אמרתי מה אני חושב מול כולם באסיפות. אין גיבוי והיררכיה, אחרי כל טעות אתה מחפש את שלט החילוף. אמרו לי 'תשתוק ותתחיל לשחק' – אולי עכשיו הם מבינים על מה דיברתי. היינו שישה חלוצים – תורג'מן, פלט, עטר, הירש, גוזלן ואני – ורק אחד יכול לשחק. זה הגיוני?"

שכטר חוגג על הראש של מכבי חיפה(צילום: אלעד גרשגורן)

ביום שני מכבי ת"א מגיעה לטדי. אתם פייבוריטים?

"ממש לא. בית"ר תהיה פייבוריטית מול קבוצה שהגיעה לשלב הבתים בליגה האירופית? אז אולי יש איזו ירידה קטנה אצלם בשבועיים האחרונים, אבל הם עדיין שולטים בקצב ומגיעים להזדמנויות. מכבי יכולה לחזור מהר מאוד למאבק האליפות".

דבקה בך תדמית המתחזה.

"אולי כשהייתי צעיר הייתי תיאטרלי. ברור שאני לא האפיפיור, אבל אני לא מנסה ליפול סתם. מי שעושה עליי גליץ' ברחבה ואני נופל – שיישא בתוצאות".