"פיתה זה לא מאכל יהודי ואייל שני לא המציא אותה"
ההתעללות במחסומים ("שמים שם מטומטמים"), הצלקות של הילדים מבית הספר היהודי ("באו לשרוף לבת שלי את השיער, כתבו על הקיר 'מחבלת'"), והתגובה הצינית לכינוי מתנחלת ("אני פה לפני כולם"). בריאיון שמתפרסם מחר במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות", נאדיה עוויד מ"מאסטר שף" מדברת ללא מעצורים - ו"מי שלא מוצא חן בעיניו, שישתה מהים של עזה"
סיפור החיים של נאדיה עוויד, מתמודדת "מאסטר שף", יכול היה בקלות למלא עונה שלמה, או לפחות כמה אודישנים. עוויד, שמתגוררת בפסגת זאב בירושלים, בלטה מהרגע שהופיעה על המסך בכיסוי ראש, והיממה את השופטים במנות מהמטבח הפלסטיני-גלילי. בעולם הריאליטי שמורגל בליהוק ערבים שסוחטים קריאות התפעלות ישראליות על השתכנזותם בפריים-טיים, מדובר בסטיית תקן חריפה. באודישן, אייל שני קרא לה מתנחלת, מצא עם מי להתעסק.
"באתי לתוכנית בישול, לא לתוכנית פוליטיקה", היא אומרת. "ועדיין, אני לא חושבת שאפשר לקרוא לערבי מתנחל. עניתי להם גם בציניות. איך אני מתנחלת? אני נמצאת פה לפני שאייל שני היה כאן ולפני כולם. אני והמשפחה שלי. אתה לא יכול לקרוא לערבי במדינה שלו מתנחל".
את הילדים שלך שלחת ללמוד ברנה קאסן, תיכון יהודי. את גם מתגאה בזה. הם היו מרוצים כמוך?
"הם סבלו שם מאוד מגזענות והם אף פעם לא אמרו לי. כיום הילדים שלי אומרים לי, 'גם אם הילדים שלנו ייצאו אנאלפביתים לא נשלח אותם לבית ספר יהודי'. הבת שלי סיפרה לי שבאו לשרוף לה את השיער. כתבו על הקיר של הכיתה: 'תיזהרו יש כאן מחבלת'. כל מיני כאלה. אבל היא לא סיפרה לי. רק אחרי שסיימה".
סיפרת באודישן שלא נתקלת בגזענות בפסגת זאב. ומחוץ לשכונה?
"בטח. במחסומים כמובן. רואים אותך עם כיסוי ראש ועושים לך את המוות. אם אני לא רוצה שיבדקו אותי אני מורידה את הכיסוי ראש ועוברת. פעם אחת הבאתי שני שתילי גפן. הוא אומר לי במחסום, 'זה אסור לך. מזה מכינים פצצות'. אמרתי לו 'פצצות? שיתפוצץ לך בפרצוף. לך תקבל השכלה, לך תלמד שמעלי גפן אי-אפשר להכין פצצות'. לא נתן לי לעבור. חזרתי ועברתי ממחסום אחר. הם מתעללים באנשים שם. מתעללים! או שהם בכוונה שמים שם אנשים מטומטמים או ששמים אנשים מורעלים נגד ערבים".
בואי נדבר על אוכל. המטבח הישראלי ניכס לא מעט מהמטבח הפלסטיני. חיים אתגר שאל אותך בתוכנית "אנשים" מאיפה האומץ לבוא לאייל שני עם פיתה. אבל הוא שוכח שהמקור של הפיתה ממש לא ישראלי.
"(מתרגזת) פיתה זה לא מאכל יהודי ואייל שני לא המציא אותה. אייל שני... אז מה. הפיתה שלו זה לא פיתה בשבילי. אני לא אוהבת פיתה עבה, שבפנים יש אוויר. אני אוהבת פיתה שנפתחת כמו דף נייר. כמו שאני מכינה. וזה בסדר שישראלים אימצו מאכלים פלסטיניים. זה נקרא השפעה".
את לא חוששת לצאת מתייהדת? ערביית מחמד בפריים-טיים?
"לא. כי אני לא עושה חשבון. לא לצד הפלסטיני ולא לצד היהודי. אני הולכת עם מה שאני מאמינה בו. מכבדת את האדם באשר הוא אדם. ומי שלא מוצא חן בעיניו שישתה מהים של עזה. זאת אני. במקרה נולדתי מוסלמית. את במקרה נולדת יהודייה".
הריאיון המלא - מחר במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
