מקסימוב עתר נגד ועדת השחרורים. בתו: "הוא ראוי להשתחרר"

פרסום ראשון: האסיר עופר מקסימוב, שמרצה עונש מאסר ממושך בעקבות הרשעתו בפרשת המעילה בבנק למסחר, הגיש הבוקר (א') לבית המשפט המחוזי בלוד עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים בחודש שעבר שלא להעניק לו שחרור מוקדם. מקסימוב ריצה עד כה כ-16 שנה בכלא מתוך 18 שנגזרו עליו. הפרקליטות התנגדה לשחרורו, אך מנגד הוצגה חוות דעת חיובית עליו מצד גורמי השיקום.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכת דינו, סוזי עוזסיני ארניה, צוין כי לאורך כל תקופת ריצוי מאסרו הייתה התנהגותו "למופת וללא כל דופי". בעתירה נטען כי הוא השתלב בתוכניות טיפוליות רבות ומגוונת בהצלחה וכי חוות הדעת בעניינו הן מצוינות.

פועל נגד ועדת השחרורים ובמקביל על חנינה מהנשיא. מקסימוב

לפי העתירה, מקסימוב משמש "אסיר תומך" לאסירים טעוני פיקוח ולאסירים סיעודיים. עוד נאמר כי מדי בוקר הוא יוצא לבדו, ללא ליווי, לעבוד במפעל. הוא מגיע לשם בתחבורה ציבורית, מה שמעיד על האמון הרב שנותנים בו.

"הוא נטל אחריות מוחלטת על מעשיו זה תקופה ארוכה, מביע חרטה וצער ומגלה תובנה לבעייתיות באישיותו ובהתמכרות להימורים", נכתב בעתירה. עוד נכתב כי "הוועדה שגתה כשקבעה שנשקפת ממנו מסוכנות לציבור מכיוון שלא עבר תוכנית גמילה מהימורים בתוך בתי הכלא. תוכנית כזו אינה קיימת ולכן אין לזקוף זאת לחובתו". עוד נאמר כי אין הצדקה להחיל עליו סעיף מחמיר שמונע שחרור מוקדם עקב המעשה, ונזכר שאחותו שוחררה לא מכבר.

נואל, בתו של עופר מקסימוב, ביקשה מבית המשפט להתחשב באביה ואמרה בשיחה עם ynet: "להיות משפחה של אסיר זה אף פעם לא קל. למדתי לחיות עם זה. השנים שעברו אפשרו לנו להכיל את המצב, ובעזרת אימא תומכת המשפחה שלנו היום נמצאת במקום אחר. אבא שלי תמיד היה חלק מאוד פעיל בחיים שלי ושל האחים שלי, וגם מרחוק נשארנו בקשר יום-יומי. היום אני יכולה לשבת מולו ולשתף אותו בתחושות וברגשות קשים שיש לי כלפי מה שהוא עשה, והוא יושב שם מולי בכאב אמיתי של אבא, שמבין מה עשה לילדים שלו. הוא לא חושש להתמודד ולהכיל ומבין שזו הדרך לריפוי שלו, וגם שלנו".

נואל אמרה גם כי "אבא שלי יודע היום לזהות את המקומות שהובילו אותו בעבר למקומות לא טובים, ויום-יום הוא בוחר להתנהג אחרת. הכלים שהוא קיבל ב-16 השנים האחרונות הכינו אותו. אני הייתי שם לאורך הדרך כדי לראות ולחוות את זה. אבא יודע שאנחנו שם כדי לקבל אותו, הוא ראוי אולי יותר מכל אסיר אחר להשתחרר, ועל כך מעידים גם גורמי השיקום".

מקסימוב ואחותו אתי אלון(צילום: דודי ועקנין)

נואל סיפרה גם כי הקימה פורום להתייעצות למשפחות אסירים בפייסבוק. "הרבה זמן בער בי לעשות משהו עבור הדומים לי וליצור כך תמיכה עבור המשפחות, דבר שכמעט ולא קיים, בטח לא מההסתכלות של הילדים או המשפחות".

מקסימוב בונה גם על חנינה מהנשיא

עו"ד ארניה מציינת בעתירתה כי המסר המשתקף מהחלטת הוועדה לכל האסירים הוא כי אין כל טעם ממשי בהשתתפותם של אסירים בהליך שיקומי משמעותי בזמן מאסרם. "אם לאחר תקופת מאסר ארוכה ביותר והליך שיקומי ממושך, בקשותיו של העותר לשחרור מוקדם נדחות פעם אחר פעם, הרי שהמסר המועבר עשוי לעודד הלך מחשבה כי עדיף לסיים ולרצות את מלוא תקופת המאסר עד למועד השחרור, ללא כל הירתמות ומחויבות כלשהי מצידם".

בשבוע שעבר פנה מקסימוב לנשיא המדינה ראובן ריבלין בבקשת חנינה וצירף מכתב אישי לנשיא: "תחושת הבושה קשה. אני לא ישן בלילה ושוב ושוב רואה את פני הקורבנות. להודות באשמה שלי ולהביע חרטה, אלה אמירות שאני מוכן לחזור עליהן היום פעם אחרי פעם".

עו"ד סוזי עוזסיני ארניה(צילום: חן רוטנברג)

בשנת 2002 קרס הבנק למסחר אחרי שאחותו של מקסימוב, אתי אלון, הצליחה לגנוב ממנו 250 מיליון שקל, שאותם העבירה לידי אחיה. המיליונים זרמו לטובת הימורים וכיסוי החובות שלו בשוק האפור. אלון ואחיה נידונו ל-17 שנות מאסר, אולם למקסימוב נוספו שנה וחמישה חודשים כחלופה לקנס של שלושה מיליון שקלים, שאותו לא שילם. אלון שוחררה לאחר שריצתה יותר מ-14 שנים בכלא. על פי טענתה של אלון, היא ביצעה את המעשה מחשש לחייו לאחר שהסתבך בחובות עתק בשוק האפור בגלל הימורים, ואמר לה כי אם לא ישלם - חייו בסכנה.

מקסימוב הורשע ב-2004 בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עשיית שימוש במסמך מזויף ועשיית פעולה ברכוש אסור. הוא זוכה מחמת הספק מעבירה נוספת של גניבה בידי עובד.

בהחלטת ועדת השחרורים הקודמת של מקסימוב, ממרץ 2017, צוין כי הפרשה עדיין מסבה נזקים וכי הכספים שנלקחו הזינו את עולם הפשיעה והשוק האפור ושינו את מפת עולם הפשע בישראל. עוד נמסר כי הנזק שנגרם ממעשיהם של מקסימוב ואחותו הסתכם בחצי מיליארד שקל. חברי הוועדה ציינו כי תרומתו הפיזית של מקסימוב לגניבה הייתה שולית, אולם הוא היה הגורם "המחולל" למעילת הענק.