שחיקה בעבודה: המגפה הלא מוכרת של העולם המודרני
בארה''ב, צרפת, אוסטריה, קנדה, גרמניה ושוודיה היא מוכרת כמחלה ובחלק מהמדינות היא אף עילה לגיטימית לתביעת פיצויים, ואצלנו? שחיקה בעבודה היא מושג לא מוכר בשמו, אבל רבים מאיתנו סובלים ממנה. אז מה עושים כדי למתן את הפגיעה שלה ואיך קודמים לעובדים להיות שמחים
בשיתוף קרן מעגלים
47.2% מן המועסקים בארץ שנמצאים מעל לגיל 50 מצהירים שהם חווים מתח ולחץ נפשי בעבודתם. 66% סבורים כי בתפקיד שהם נמצאים בו אין שום אפשרות לקידום וכ-36% מתקשים לתפקד במשפחה בשל מחויבות לעבודה. אלה נתונים שנאספו במסגרת סקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והם מציירים כפי שאתם קוראים, מציאות קשה ועגומה מאוד.
הסיבה לנתונים האלה היא המושג שנקרא "שחיקה בעבודה" או בשמו השני "דחק תעסוקתי" - אצלנו בארץ עוד לא ממש מכירים אותו. אלה אולי נתונים שמזכירים או מתקשרים לנושא בעקיפין, אבל בארץ עדיין אין שום נתונים אמיתיים וישירים בתחום. בעולם לעומת זאת, מדובר בלא פחות מאשר במגיפה. יותר מזה: ארגון הבריאות העולמי מזהיר שעד 2020, השלכות בריאותיות של דחק תעסוקתי יהיו הגורם השני לפגיעה באיכות החיים, כאשר במקום הראשון והלא נחשק- בעיות לב.
שחוקים מעבודה
מסקר שנערך על ידי מכון הגל החדש על פי מדגם מייצג של 500 מרואיינים בגילאי 18 ומעלה, עולה כי למעלה ממחצית מהישראלים מצהירים שהם שחוקים במקום העבודה שלהם. "כמעט ואין מדינה מתקדמת בעולם שלא מטפלת בנושא הזה", אומרת יפה ויגודסקי, יו''ר קרן מעגלים, קרן המוציאה מועסקים בעבודות המוגדרות שוחקות להכשרות מקצועיות על מנת שירכשו כלים להתמודד עם הבעיה.
הקרן הוקמה בעקבות החלטת הממשלה להאריך את גיל הפנסיה בשנתיים ולמען החלת החוק, שר האוצר דאז בנימין נתניהו דרש את הסכמתם של המעסיקים ושל ההסתדרות, שמצדם התנו את ההסכמה בכך שתוקם קרן שתאפשר לעובדים מעל בני 50 שמקצועם מוגדר שוחק ועם וותק של כשבע שנים בעבודה, לעבור הכשרות מקצועיות שירעננו ויאפשרו להם להמשיך עד גיל הפרישה ואולי אפילו גם אחריו.
באוסטרליה, למשל, 40% מתחלופת העובדים ו60% מהיעדרויות מהעבודה מיוחסים לדחק תעסוקתי. בצרפת, 41% מהעובדים מרגישים שחוקים בעבודתם. בארצות הברית אחד מכל ארבעה עובדים מדווח שחש שחוק וסובל מפגיעה נפשית. "בישראל משום מה, הנושא הזה לא עולה, מטאטאים אותו מתחת לשטיח. ישנם מעט סקטורים שמטפלים בדרך עקיפה, כמו למשל שנת שבתון אצל מורים - ההפוגה הזאת מטשטשת ונלחמת בנושא הדחק התעסוקתי אבל מה שקורה אצל המורים ממש לא משקף," מסבירה ויגודסקי.
לא ברור מדוע בישראל לא מעלים את הנושא על סדר היום על אף החשיבות שהוא מקבל בעולם, הרי ימי מחלה, ביטוח לאומי לקביעת נכויות, ירידה בתפוקה, איחורים וחיסורים, כולם משויכים לאותה הכותרת של שחיקה בעבודה וההשלכות הכלכליות קשות, בארה''ב, למשל, מדובר על הפסד של 300 מיליארד דולר בשנה. אך גם ההשלכות הבריאותיות תופסות פה מקום של כבוד, למרבה הצער: הנה, עדיין אצל הדוד סם, עובדים שחיים בדחק פונים לרופא המשפחה פי 3-5 ומאושפזים פי 6 מאלה שאינם חיים בדחק. גם במדינות גרמניה ושוודיה, כ13% מדווחים על שחיקה ועל בעיות רפואיות הנובעות ממנה, ביניהן דיכאון וחרדה, כאבי גב ושרירים, חוסר שינה, כאבי ראש וכן, גם מחלות לב.
"חלק גדול מהעובדים לא יודעים להגדיר מה קורה להם," אומרת ויגודסקי. "הם יודעים מה תופעות הלוואי, אבל לא יודעים לקרוא לילד בשמו- שחיקה. כשמעלים את הנושא, מדברים איתם, נותנים להם כלים להתמודדות עם הבעיה הם מקבלים קצת אוויר לנשימה ומרגישים בטוחים יותר להמשיך הלאה."
מהי עבודה שוחקת?
"עבודה שוחקת היא לא רשימה של מקצועות, אלא תנאים פיזיים," מסבירה ויגודסקי. "על פי מחקרים כבר ברור שיש מתאם גבוה מאוד בין שחיקה פיזית לנפשית, ובין נפשית לפיזית ולכן רשימת התנאים מדברת בעד עצמה. מי שנמצא מעל לגיל 50, בעל שבע שנות וותק במקצוע שוחק (לא חייב רצוף) ועונה על לפחות שניים מתוך 12 קריטריונים, נחשב לשחוק."
בין הקריטריונים עבודה פיזית בתנאי אקלים קשים, עבודה בסביבות חומרים מסוכנים, עבודה קבועה במשמרות לאורך זמן ולפחות ארבע משמרות ערב/לילה בחודש, שחיקה על בסיס קביעה רפואית של ועדה של המוסד לביטוח לאומי, עבודה פיזית בתנאי אקלים קשים ועוד. אגב, אם אדם הספיק לצבור 20 שנות וותק בעבודה שוחקת, גם הוא זכאי לתואר המפוקפק.
כיצד מטפלים במצב של שחיקה בעבודה או אפילו טוב יותר, איך מונעים ממנה להתרחש? ובכן, בעולם כאמור, כבר הפנימו שלא מדובר בטרנד שנובע מפינוק ומקושי בדחיית סיפוקים מיידיים, אלא בבעיה של ממש שעושה נזק לפרט וגם למדינה.
לכן, ברחבי העולם החלו לקום בשנים האחרונות מרכזים שנועדו לחקור את התופעה, שהרי ההכרה בבעיה היא חצי הדרך לפתרון.
בנוסף, מקפידים לערוך הכשרות מקצועיות במקומות העבודה על מנת לרענן ולהעלות את תחושת הביטחון של העובדים. ממחקרים שנערכו ברחבי העולם בתחום עולה כי בין המסקנות לטיפול בדחק: הגדרת מסלול קידום ברור, הגדלת תחום האחריות של העובדת, הצעת אפשרויות למידה והתמחות, אכיפת חוקי הטרדה מינית וכו'.
יחד עם זאת, וחשוב מאוד להדגיש, יש לטפל גם בעובד השחוק ולא רק במערכת. הכוונה למתן הכשרות לניהול כעסים, הדרכות שונות, הנחיות בנוגע ל-כיצד לשלוט ברגשות שליליים ובתחושות קשות ובקיצור- להחזיר לעובד את השליטה על המצב תוך כדי מתן כלים להתמודדות איתו.
בארץ, קרן מעגלים פועלת מאז 2011 ומספקת קורסים והכשרות מקצועיות על מנת לטפל במצב של שחיקה. מדובר במסלולי הכשרה הניתנים לבחירה המותנים באישור של המעסיק, שלרוב מאשר כי הוא מבין שזה לטובתו. יחד עם ההכשרות המקצועיות העובדים עוברים סדנה מיוחדת של כלים להתמודדות עם שחיקה.
"הגיעו אלינו אחיות שכיום עוסקות בזמנן הפנוי ברפלקסולוגיה, חדרניות שלמדו קוסמטיקה, עובדי קו ייצור שעובדים כחשמלאים", מספרת ויגודסקי. "ברור שהאתנחתא הזו והעובדה שסוף סוף מישהו מסתכל על העובדים, מאמין בהם ומלמד אותם, נותנת להם דלק להמשיך, מתוך הידיעה שיש להם משהו להציע."
זו, אגב, בדיוק הדרך להלחם בשחיקה, לתת לעובד משמעות, לגרום לו להרגיש שיש לו אופק תעסוקתי ושיש לו מה ללמוד וללמד וכן, זה עובד. התחלנו את הכתבה עם נתונים עגומים ונסיים אותה עם כאלה שיכולים להפיח מעט אופטימיות, בתקווה להכרה של המדינה באחת התופעות הקשות ביותר בעולם התעסוקה ומודרני ואף הצעה של דרכים לטיפול בה: 76% מן המועסקים מעידים כי עבודתם כרוכה בלמידה של דברים חדשים, 85% ממי שעברו הכשרה בשנה האחרונה סבורים שההכשרה עזרה להם להשתפר בעבודה, 75% מהם חשים בטחון מקצועי רב יותר בעבודה הודות ההכשרה ו62% אף מעידים שהסיכוי שלהם לתעסוקה עתידית השתפר.
בשיתוף קרן מעגלים
לפנייה לכתב/ת 
