פרשת בזק: שאול אלוביץ' ובנו אור חשודים גם בעבירות הלבנת הון
הפרקליטות, שביקשה מרשות ני"ע לבצע השלמות חקירה בפרשה, מייחסת לבעל השליטה בבזק ולבנו גם חשד לביצוע עבירות של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור – שימוש בעשרות מיליוני השקלים שהוצאו במרמה, לכאורה, מקופת בזק. החשדות הם בנוסף לעבירות המרמה והדיווח שבגינן המליצה הרשות בחודש נובמבר להעמיד לדין את אלוביץ' וחשודים נוספים בפרשה
הפרקליטות מייחסת לבעל השליטה בקבוצת בזק, שאול אלוביץ', ובנו, אור אלוביץ', חשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון. זאת, מלבד עבירות המרמה והדיווח שבגינן המליצה רשות ניירות ערך בחודש נובמבר להעמיד אותם לדין. בשבוע שעבר הודיעה הפרקליטות לבג"ץ כי תיק החקירה הושב לרשות ני"ע לביצוע השלמות חקירה.
בצל החקירה: ירידה של 18% ברווחי בזק ברבעון השלישי
סופית: רשות ני"ע לא האריכה את המגבלות על בכירי בזק
אתמול (א') הגישה מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) לבית המשפט השלום בת"א, בקשה בהסכמה להאריך בשלושה חודשים את התנאים המגבילים שהוטלו על אלוביץ' ובנו במסגרת החקירה – ערבויות (5 מיליון שקלים לאב, 700 אלף שקלים לבן) וצו עיכוב יציאה מהארץ.
מהבקשה עולה שלשניים מיוחסות גם עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון – עבירות שלא הוזכרו בבקשות המעצר והשחרור בתנאים מגבילים, שרשות ני"ע הגישה בעבר לבית המשפט בעניינם.
החשד: עשיית פעולה ברכוש אסור
עבירות הלבנת ההון שבהן נחשדים אלוביץ' ובנו, כך נודע, הן איסור עשיית פעולה ברכוש אסור. הרכוש האסור הוא כספים שהוצאו לכאורה במרמה מקופת בזק. מדובר בעשרות מיליוני שקלים, שעל פי סיכום החקירה של רשות ני"ע קיבלה חברת יורקום שבשליטת אלוביץ' מבזק, וזאת בעקבות מניפולציות חשבונאיות שבוצעו לכאורה בדו"חות yes.
מטרת המניפולציות, שבוצעו על פי ממצאי חקירת הרשות בין היתר בידיעה ובהנחיה של מנכ"ל yes, רון אילון, הייתה לגרום לכך שחברת הלוויין תעמוד ביעד תזרים המזומנים החופשי שנקבע בעסקת בעלי העניין שבה מכר אלוביץ' את מניותיו ב-yes לבזק בשנת 2015.
התממשות תנאי זה, שלטענת רשות ני"ע הייתה מבוססת, כאמור, על מניפולציות חשבונאיות כגון דחיית תשלומים לספקים, סייעה לאלוביץ' לקבל מקופת בזק בין השנים 2015-2016 עשרות מיליוני שקלים. זאת מתוך תוספת מקסימלית של 170 מיליון שקלים שנקבעה בהסכם.
נציין כי עבירות הלבנת ההון שמיוחסות לאלוביץ' ובנו, נובעות בעצם מעבירות המרמה שבהן הם חשודים. כלומר שכל עוד יוכח, אם יוגש כתב אישום, שהוצאו כספים במרמה מקופת בזק, הפרקליטות תוכל לטעון שכל שימוש בכספים, או תזוזה שלהם בין חשבונות למשל, מהווה בעצם הפרה של חוק איסור הלבנת הון. ההיגיון הזה עובד כמובן לשני הכיוונים. אם לא תוכח עבירת המרמה, הפרקליטות לא תוכל לבסס טענה שבוצעו עבירות של הלבנת הון.
"תיק מורכב, חומר ראיות רב"
בתוך כך, הפרקליטות ביקשה אתמול להאריך בשלושה חודשים את התנאים המגבילים גם של חשודים מרכזיים נוספים, ובהם מנכ"ל yes, רון אילון וסמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן.
"מדובר בתיק מורכב הכולל חומר ראיות רב, ולמבקשת דרוש זמן נוסף לשם בחינת חומר הראיות וקבלת ההחלטה", נכתב בבקשות להארכת התנאים של כלל החשודים שהגישו לבית המשפט הפרקליטים שמלווים את פרשת בזק - סגנית מנהלת מחלקת ני"ע, עו"ד יהודית תירוש-גרוס, ועוה"ד אבי ארוניס וניצן וולקן. בבקשה ציינה הפרקליטות כי לחשודים נשלחה לפני כחודש הודעה על העברת תיק החקירה מרשות ני"ע לצורך בחינה.
מסנגוריהם של שאול אלוביץ', עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, ושל אור אלוביץ', עוה"ד דרור מתתיהו ושוני אלבק, לא נמסרה תגובה.
לפנייה לכתב/ת 
