בנט: "בג"ץ רוקן את הכנסת מתוכן, הוא הפר את האיזון"
בעקבות היוזמה להגבלת כוחו של בית המשפט בפסילת חוקים אמר יו"ר הבית היהודי: "ארבעה מיליון בוחרים מחוקקים, ושופטים מבטלים. זה הגיוני?". על נאום נתניהו: "לא בטוח שהמלצות המשטרה נכונות". פרופ' דניאל פרידמן על יוזמת בנט ושקד: "כך מתמודדים עם טעויות של בית המשפט העליון"
יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, התייחס הבוקר (יום ד') בראיון באולפן ynet ליוזמה שפרסם אתמול עם שרת המשפטים איילת שקד, שתגביל את יכולתו של בג"ץ לפסול חוקים של הכנסת. "בג"ץ הפך את הכנסת לדבר ריק מתוכן", אמר השר בנט.
על פי ההצעה, בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק ברוב של שני שלישים מתוך הרכב של תשעה שופטים. כמו כן, על פי הצעת החוק, כדי להתגבר על פסילת חוק ולחוקק אותו מחדש תזדקק הכנסת ל-61 ח"כים בלבד.
בפתח דבריו אמר השר בנט: "לא תמצאו בשום מקום שאיש מסמיך את בג"ץ לפסול חוקים. זה לא קיים. ובכל זאת הוא נתן לעצמו ב-30 השנים האחרונות את הזכות לפסול לא מעט חוקים. זה לא מתקבל על הדעת. זה כמו שמורה ילך ברחוב, יעצור מישהו ויגיד 'יש לי סמכות'. אין לך סמכות.
"יוצאים ארבעה מיליון איש להצביע בבחירות, הח"כים עובדים שנה על חוק – ושופטים מבטלים. מה זה? זה נשמע לכם סביר? ביטול חוק צריך לקרות במצב מאוד נדיר של עריצות שלטונית קיצונית. מה זה לא עריצות שלטונית קיצונית? למשל מס על דירה שלישית. בא בג"ץ וביטל את החוק הזה. מה זה הדבר הזה? מי שמו? למה אנחנו הולכים לבחירות בכלל?".
- אבל מיהו הגוף שמבקר את ההתנהלות שלכם, המחוקקים, אם לא בג"ץ? הרי אין חוקה.
"יש. זה נקרא העם".
- אתה מתכוון רוב העם. מה עם המיעוטים?
"נכון. אם הכנסת תנסה לחוקק חוק שג'ינג'ים לא יכולים להצביע, זו באמת עריצות הרוב. אבל מה קרה, בג"ץ פשוט הפך את הכנסת והחקיקה לדבר ריק מתוכן. אם בג"ץ היה נוהג לפי העיקרון שהוא מבטל חוק אם יש עריצות קיצונית של הכנסת מול המיעוט, אבל מסיר ידיו מחוקים שלא נראים לו, לא היינו מגיעים לרגע הזה. הבעיה שהוא הפר את האיזון בלי סמכות ואנחנו מסדרים את זה".
בדברי ההסבר שלהם ציינו השרים בנט ושקד שהצעת החוק הושלמה "כשברקע שורת התערבויות משפטיות שנויות במחלוקת בחקיקה ובהחלטות ממשלה". כוונתם בין השאר לפסילת סעיפים בחוק למניעת הסתננות, ההתערבות בחוק מס על דירה שלישית, ההחלטה בעניין התקציב הדו-שנתי ופסילת התיקון בחוק הגיוס.
בנט על הנאום: יש אמת בדברי נתניהו
השר בנט התייחס גם לנאום התקיף שנשא אמש בנימין נתניהו נגד המשטרה, ובו ניבא שתמליץ על העמדתו לדין בעקבות החקירות הפליליות נגדו. נתניהו טען שם שרוב המלצות המשטרה "נזרקות לפח" על ידי הפרקליטות."לא שמעתי את הנאום אבל ראיתי את הדיווחים", אמר בנט. "אני לא חנה בבלי ואני לא מומחה לנימוסים. בתוכן הדברים יש הרבה מן האמת. ערכתי בדיקה מדויקת בפרקליטות, וברמה העובדתית ראש הממשלה כמעט קולע".
- הנקודה היא אחרת. במקרה של אנשי ציבור, ההרשעות הן מעבר ל-80%. כאשר הגישו כתבי אישום נגד אולמרט והירשזון ודרעי וקצב שנכנסו לכלא, ההצלחה היא 90%.
"אתה מתייחס למשל ליעקב נאמן ששפכו את דמו והוא זוכה לחלוטין? או לרפול ששפכו את דמו והוא זוכה לחלוטין? אז בסדר, אני חייב להודות, אני לא מכיר את הסטטיסטיקה, אין לי את הנתונים. יכול להיות שאתה צודק".
- אבל אנחנו לא מדברים כאן רק על מספרים. אנחנו מדברים כאן על האווירה.
"זה באמת מורכב. האם אני שבע רצון מכל הפעולות ומסוגיית המתנות וכאלה? לא. האם יש שוחד? לא יודע. זה המשטרה תחקור".
- אתה סומך על המשטרה?
"בוודאי שאני סומך על משטרת ישראל, אבל עדיין...".
- לקחו לך כמה שניות לחשוב על זה.
"סומך זה לא אומר שההמלצה שלהם נכונה".
- אתה יודע מה משתמע מהדברים של נתניהו, זה דה-לגטימיציה ברורה למשטרה. "אז מוגשות המלצות המשטרה. אז מה?". להמלצות המשטרה אין תוקף?
"אין להן תוקף משפטי".
- אתה לא תפרק את הממשלה על המלצות לשוחד?
"ביום שהדברים יקרו אנחנו נקבל החלטה. אבל באופן כללי, לגרור מדינה לבחירות זה לא דבר פשוט".
פרופ' פרידמן: כך מתמודדים עם טעות של בג"ץ
באולפן התראיין גם שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, שבזמנו ניסה גם הוא להסדיר בחוק דומה את מערכת היחסים בין הכנסת לבג"ץ: "בהצעה שלי היו כמה הבדלים, אבל הקווים הכלליים נכונים. זאת יצירת מסגרת של הכרה באפשרות של בית המשפט לבקר חוקים של הכנסת, ומצד שני, במקרה של טעות או שגיאה של בית המשפט, תהיה לכנסת אפשרות לחוקק את החוק מחדש".
- נשמע שמעקרים את היכולת של בג"ץ להתערב בחקיקה. הרכב של תשעה שופטים אולי יבטל חוק, אבל אז הוא יחזור לכנסת והקואליציה ברוב של 61 יכולה לחוקק אותו מחדש.
"הסמכות של בית המשפט לבטל חוקים נובעת לא מחקיקה ישירה של הכנסת אלא מפרשנות שבית המשפט נתן לחוקים של הכנסת. אחד מהם זה חוק כבוד האדם, החוק האחר זה חוק השפיטה. הכנסת יכולה לשנות את החוקים האלה ברוב רגיל, ובכך להפסיק את כל הבקרה של בית המשפט על חוקי הכנסת.
"אבל הכנסת לא עושה את זה. הכנסת, למרות הדיבורים שהם לא פעם מתלהמים, בסך הכול נהגה בריסון רב. למרות שבית המשפט לקח לעצמו את הכוח הזה. העמדה של הכנסת הייתה והיא עדיין לאפשר לבית המשפט לבטל חוקים במקרים מסוימים, אבל לקבוע לכך מסגרת. כי למעשה בשנים האחרונות אנחנו רואים שבית המשפט חרג מכל מסגרת.
"במקרים אחדים הוא מבטל את החוק כי לפי דעתו הוא מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם. במקרים אחרים הוא מבטל חוק כי הוא חושב שהפרוצדורה בכנסת לא הייתה נכונה. אז כל פעם יכולה להיות עילה חדשה.
"רק לאחרונה נתקלנו בפרשה הזאת של גופות מחבלים, שלפחות לפי דעתי - ואני חושב שלדעת רוב הכנסת והציבור – בית המשפט שגה. אז השאלה היא איך מתמודדים עם טעות של בית המשפט, וכאן מוצעת מסגרת: ברוב של לפחות 61 קולות".
לפנייה לכתב/ת 
