במצב מאוזן / "הכל מקצועי"
ברצלונה בלי ניימאר אולי פחות נוצצת, אבל הרבה יותר מתואמת והרבה פחות פגיעה. איך זה קשור לשינוי השיטה של ואלוורדה, ולמה אלבה ופאוליניו מספקים למסי את התמיכה שהוא צריך
לארנסטו ואלוורדה יש תחביב אחד שהוא אוהב כמעט כמו כדורגל. מאמן ברצלונה משוגע על צילום, ובעבר צילומי נוף שלו אף נמכרו בגלריות. לפני כמה שנים, באירוע פתיחת תערוכה של הבאסקי באתונה, ואלוורדה עשה הקבלה בין שתי אהבותיו. "כשאתה מתרשם באופן שווה מחלקים שונים בתמונה אז השגת איזון מקסימלי", אמר מי שהיה אז מאמן אולימפיאקוס. "אור חשוב בצילום, שערים בכדורגל חשובים עוד יותר, ובשני המקרים אתה מחפש את האיזון המושלם".
איזון - זו המילה שוואלוורדה חוזר עליה שוב ושוב, ושמאפיינת את ברצלונה בחודשים שעברו מאז שמונה למאמן. גם לניימאר יש חלק בכך. "עזיבת ניימאר הובילה לשינוי בסגנון שלנו", אמר לאו מסי בחודש שעבר. "איבדנו חלק מהפוטנציאל ההתקפי, אבל אנחנו יותר מאורגנים הגנתית, הקישור רגוע, ואנחנו יותר מאוזנים". איבן ראקיטיץ' הוסיף: "אם היה לי שרביט קסמים, הייתי מחזיר את ניימאר, אבל אחרי שעזב שינינו שיטה והיום אנחנו יותר מאוזנים, הגנתית והתקפית".
העיקרון ברור. ברצלונה של לואיס אנריקה הייתה מלהיבה בהתקפה ופגיעה במקומות אחרים. עכשיו יש דגש שווה על אספקטים שונים. הקישור צריך לספק מספרים בהתקפה, אבל גם לא להשאיר את סרחיו בוסקטס לבד עם ההגנה; כמות השחקנים במרכז גדולה, במטרה לשלוט במשחק, אבל המגיני ם דואגים לרווח אותו; לוחצים חזק, וגבוה, אבל לא בכל מחיר אלא רק מול יריבות שאוהבות להניע כדור.
אחרי שעוסמאן דמבלה נפצע, והרכש הבולט הפך להיות פאוליניו, אפשר לומר שבארסה הפכה לפחות "ניימארית" ויותר "פאוליניואית" - עקשנית ועובדת בתיאום. לא במובן הרע, אלא פשוט אחרת.
המספרים מדגימים זאת היטב. בשלוש העונות של לואיס אנריקה על הקווים כבשה ברצלונה שלושה שערים בממוצע למשחק, ואילו העונה רק 2.6. לעומת זאת, בארסה סופגת פחות מחצי שער בממוצע, שיפור מדהים של 60 אחוזים מהעונה שעברה. מעבר לזה, אם נסתכל על כמות השערים שקבוצות באירופה סופגות מתוך הרחבה נגלה שאף קבוצה לא מתקרבת לברצלונה הגנתית העונה. הקטלאנים סופגים מתוך הרחבה פעם אחת בכל 290 דקות. אתלטיקו מדריד ונאפולי, הבאות בתור (ראו טבלה), נמצאות הרחק מאחוריה.
יש הטוענים שהאיזון הזה נוגד את עקרונות המשחק הקלאסיים של בארסה, אבל עם התוצאות בינתיים אי אפשר להתווכח. מאז ההפסד לריאל מדריד בסופר קופה ברצלונה השיגה 19 ניצחונות מ־24 משחקים בכל המסגרות, מבלי להפסיד אפילו פעם אחת. בשבת ריאל מחכה לה לעוד קלאסיקו, והשינויים שביצע ואלוורדה ייבחנו על הבמה הכי מרכזית בכדורגל העולמי.
שומר הראש של מסי
ואלוורדה היה מוכרח לשנות. פציעת דמבלה, המחליף של ניימאר, הייתה הגורם העיקרי לכך. ברצלונה המשיכה לשחק לפעמים בשיטה ההיסטורית שלה, 4־3־3, אבל מסתדרת כיום אחרת, ב־4־4־2. ללא הכדור, ראקיטיץ' ואינייסטה נמצאים יותר בצדדים, אבל בהתקפה נכנסים לכיוון מרכז המגרש ופותחים למגינים, נלסון סמדו או סרג'י רוברטו בימין, ובעיקר לג'ורדי אלבה בשמאל, את כל האגף.
במצב הזה, בהתקפה מסודרת (ראו תרשים), אלבה ממוקם גבוה יותר מכל שחקני הקישור, הבלמים מרווחים את המשחק לצדדים, ראקיטיץ' מספק תמיכה לבוסקטס, ולאינייסטה יש אופציות מסירה נוחות למסי וסוארס. נוצר מעין מעוין במרכז, כשפאוליניו בראשו. למסי יש חופש פעולה מלא: הוא לא צריך להתחיל התקפות מהאגף, אלא תמיד נמצא באזור מסוכן - וזה אולי הדבר החשוב ביותר.
סוארס נפגע מהמערך החדש. כן, ההתאוששות מהפציעה בברך הפכה את פתיחת העונה שלו ללא פשוטה, אבל גם השיטה בעייתית עבורו. האורוגוואי נותר לפעמים מבודד מדי. למסי, לעומת זאת, הטקטיקה מצוינת. הוא בועט לשער 6.5 פעמים במשחק, באופן משמעותי יותר מבכל עונה אחרת בקריירה שלו. ומה עם הדריבלים המפורסמים? כמות הכדרורים של הארגנטינאי היא הגבוהה ביותר בשבע העונות האחרונות, ועלתה ביותר מ־50 אחוזים לעומת העונה שעברה.
מי אתה רוצה שיבעט ויכדרר אם לא מסי? לכוכב הענק יש 14 שערי ליגה בינתיים, והמספר הזה יכול היה להיות גדול בהרבה. הוא נעצר בקורה או במשקוף עשר פעמים בליגה, יותר מכל אחד אחר באירופה, וכפול מהבאים אחריו ברשימה, רונאלדו והארי קיין.
שני שחקנים עוזרים למסי יותר מכולם. הראשון הוא ג'ורדי אלבה, שאמר לא מזמן ש"אחרי עזיבת ניימאר יש לי את כל האגף, וזה מדהים בשבילי. כשאני מקבל את הכדור אני תמיד מחפש את מסי". אלבה נמצא לפעמים ממש בעמדה של חלוץ בצד שמאל וארבעה מחמשת הבישולים שלו העונה הם למסי. אף שחקן בספרד לא בישל יותר העונה לשחקן מסוים בקבוצה.
השני הוא פאוליניו, שמגדיר את עצמו כ"שומר הראש של מסי". הרכישה שלו הרימה בקיץ כמה גבות, אבל לא סתם מסי ניגש אליו במשחק הנבחרות ביניהם לפני החתימה ושאל אותו אם הוא מצטרף אליו לטיסה לברצלונה. "העבודה שלי כאן היא לעזור למסי להמשיך להיות הכי טוב בעולם", אמר הברזילאי לא מזמן.
אחת הסיבות שוואלוורדה רצה את פאוליניו היא דווקא משום שהוא אינו שחקן טיפוסי לברצלונה. יש לו גובה ופיזיות שחסרו לקבוצה קודם לכן. התנועה שלו לכיוון הרחבה מושכת שחקני הגנה ומפנה למסי יותר שטח. התנועה הזאת גם שמה את פאוליניו בעמדה מסוכנת ליד השער. לא סתם הוא הבקיע בסוף השבוע האחרון פעמיים מריבאונד. שישה שערים יש לו בליגה, הכי הרבה מבין שחקני מרכז השדה.
הקסם עדיין קיים
ה־4־4־2 של ואלוורדה אכן מאוזן יותר. פחות נוצץ ויותר קבוצתי. כשדמבלה יחזור העסק ודאי ישתנה שוב, אבל בינתיים, בטח בקלאסיקו, זה מה שנראה. ברצלונה תמיד דגלה במשחק יפה, ולמרות התוצאות הטובות יש גם לא מעט רגעים בהם היא פחות זורמת, אבל מספיק להסתכל על הטריקים של מסי ואינייסטה על שטח קטן והפיזיות של פאוליניו בשער השלישי הנפלא מול לה־קורוניה כדי לקבל גם היום רגעי קסם.
מובן שיש כמה סימני שאלה. ברצלונה לא כבשה בליגה אף שער מחוץ לרחבה העונה; טר־שטגן, שמאיים על מנואל נוייר הפצוע כשוער הפותח של גרמניה במונדיאל, נאלץ להביא נקודות בכמה משחקים; פאקו אלקאסר
ייעדר מהקלאסיקו, ובזמן שג'רארד דאולופאו לא נספר אין אופציות התקפיות בספסל; הפציעה של סמואל אומטיטי הביאה למצוקת בלמים ומחייבת את ואלוורדה לפתוח עם תומאס ורמאלן, שלא קיבל הזדמנויות קודם ובינתיים עושה עבודה טובה.
בשבת, בברנבאו, איסקו בתפקידו החופשי ינסה לעבוד בצד שמאל של ברצלונה. המיקום הגבוה של אלבה, והעובדה שאומטיטי לא נמצא מאחוריו, אמורים לגרום לזידאן לנסות ולבחון את הצד הזה במגרש. זה יהיה מבחן עבור בארסה, שלמרות המקום הראשון לא הצליחה לנצח בחוץ את אתלטיקו מדריד, יובנטוס ו־ולנסיה (מולה נפסל למסי שער חוקי).
ההבנה שיש צורך בשינוי חילחלה אצל ואלוורדה אחרי אותו הפסד לריאל מדריד בסופר קופה. עכשיו, כשברצלונה שוב פוגשת אותה, שתיהן נראות אחרת. ניצחון - והסיכוי שוואלוורדה הצלם ישיג תמונת אליפות העונה יהיה גבוה במיוחד.
לפנייה לכתב/ת 
