"המירוץ למיליון": סבול כפי יכולתך
מסלול העינויים שנגזר על המתמודדים הופך קשה מפרק לפרק, בכל פעם זוג אחר מתמוטט פיזית. בין טוסט "ישראלי" לבוץ קולומביאני, מזל שיש לנו את טוהר ואוולין להתנחם בהם ולהתפאר מהשליטה הנשית המוחלטת של הלן ברגב
ערוץ 20 נמצא בעיצומו של מאבק על זכותו ל-0.3 אחוזי צפייה, אבל אני עברתי כבר מזמן לשידורי הערוץ האהוב עליי - ערוץ האינקוויזיציה, או בשמו המוכר: "המירוץ למיליון". מרקורי נסוג כאילו השוק האפור רודף אחריו, היום הכי קצר בשנה הוא כנראה קטסטרופה אסטרולוגית, וסבלי גדול מזה של גלעד שליט. אז למה שרק אני אסבול? הבו לי את הנדכאים והחלכאים כשהם עוברים במסלול "סבול כפי יכולתך", כדי שאוכל להזדהות קצת עם האנשים הנחמדים מהטלוויזיה.
סתם. האמת היא שאין לי שום הנאה בצפייה באנשים סובלים. וכמו שזה נראה, המשימות מסלימות במהירות למסלול עינויים ואף אחד כבר לא מנסה להסתיר את זה – המטרה היא לשבור את המתמודדים יותר מהר, יותר גבוה ויותר חזק. אם זה בצורת משימות פיזיות כמו משימת הפרחים מהפרק הקודם ואם במשימות גועל כמו משימת הדוגמניות המכוערות, שבה דיילות היופי פשוט מילאו את הפרצוף של הרצים בחומייני קלוי ובנוזלי זרע.
לפעמים אני ממש חוששת לבריאותם של הנוגעים בדבר, כמו בפרק של אתמול למשל, שבתיאום מושלם עם דחיית חוק סימון המוצרים התנהל כולו בסימן סתימת עורקים. קודם חיסלו את הילדים החמודים של קרטחנה עם טונה, גבנ"צ ולחם לבן כי יש לזה "טעם של בית" (הבית של מי? אולי הבית שבנה מי שגזר עמלות מהתוכן השיווקי), ומשם עברו המתמודדים לבלות זמן איכות עם פאנלה (כי "חול מתוק יתר על המידה" היה ארוך מדי) במשימה שקידמה אותם עוד צעד אל נקודת הסיום ואל הרעלת סוכר איכותית, אבל בעיקר העבירה לי את החשק למתוק לשארית חיי. התמוטטויות פיזיות של מתמודדים הפכו ללחם חוקו (הלבן) של המירוץ, או במילים אחרות, אם לקחת הלאה את הטסטה של אוולין אהובתי – אין משימות רעות, יש מפיקים שרע להם.
מי ששילמו הפעם את מחיר המשימות הפיזיות הן מור ומור, שההיסטוריה תזכור אותן כצמד הנשים הסחיות ביותר ביקום המוכר לנו. אין לי תלונות כי בלכתן הן ציוו לנו את אוולין וטוהר, שככל שעובר הזמן אני אוהבת אותם יותר. הם כמעט היחידים שנותנים לי הרגשה שאני מקבלת הצצה ליחסים האמיתיים שלהם ולא לאיזו סוכרייה מלוטשת שעוצבה לצורכי מצלמה. ועם כל האהבה שלי לשניהם, אין מנוס מלהודות שאוולין היא לא בת הזוג האידיאלית למירוץ, מהסיבה הפשוטה - היא לא כל כך רוצה להיות שם. הפער במוטיבציה בינה לבין טוהר הוא עצום, כמעט גדול מדי. טוהר לא נותן לה להתרסק כי מבחינתו זאת כניעה, אבל הוא גם לא מאפשר לה להיות בתסכול שלה וזה מוביל לפיצוצים.
אוולין רוצה להשתזף. אני מתארת לי שכשטוהר הגיש לה את הברושור של המירוץ הוא שם דגש על החופשה האין-סופית במדינות אקזוטיות, אבל בינתיים אוולין רק נכנסת לנוזלים ברמות צבירה שונות ויוצאת מהם, וסף הסבל שלה הולך ודועך ממשימה למשימה. טוהר מספיק חזק כדי לקחת אותה על הגב עד הסוף - הוא פשוט נאטם ומושך הלאה. אני רק מקווה שהיא לא תסבול יותר מדי בדרך. יש רגעים שבהם ברור שאם זה היה תלוי בה, היא הייתה אורזת לבד וחוזרת לארץ בלי לעבור ב"דרך צלחה" ומנפנפת לרון שחר מהמטוס. היינו מאוד קרובים לאבד אותם הפעם, וכשהם ניצלו זה היה משמח כמו לחשוב על גונדי.
בינתיים בצד השני של הסקאלה הלן ורגב מסרבים לרדת מרכבת ההרים. בזוגיות שלהם חלוקת התפקידים מאוד ברורה. הלן עושה הכול ורגב לא מפריע. בשתי משימות בפרק הזה הם נכנסו אחרונים, נשארו רק לקפה קטן כי הם ממש חייבים לזוז ויצאו ראשונים. במשימת הדוגמניות הביאה הלן התאמה מדויקת על הפעם הראשונה, ובמשימת הפאנלה היא הגרילה בכישוף את הקובייה הראשונה (ואיך אפשר בלי משימת מזל כמשימה אחרונה לפני נקודת הסיום – התיקון החמישי לחוקת המירוץ בארץ). וכן, אינטואיציה נשית היא גם דרך להתקדם במירוץ ואי אפשר להקל בה ראש. שאפו.
שמחה גדולה אצל ההודים, אבל בינתיים הלן ורגב מוכיחים בעיקר את מה ששאר המתמודדים טוענים - מדובר בזוג חזק, וכשאין "עצור" שיעצור אותם הם מגיעים בקלילות מבירא עמיקתא למקום הראשון. מכיוון שבכל מעבר בין מדינות ההיררכיה מתאפסת (כולם עולים על אותה הטיסה), המקום הראשון אולי ייטיב איתם מורלית, אבל גם יעלה אותם מעל הרדאר ויזכיר לכולם שבעצם הייתה להם סיבה טובה להוריד עליהם את העצור (אולי אני אפילו קצת מקווה, כי את הז'יטונים הרגשיים שלי שמתי על אוולין וטוהר). כך שחוץ מפרס מתנת שקר כלשהו המקום הזה עלול לעלות להם ביוקר.
בפרק הבא: לא באנו לפה ליהנות.
בקטנה:
"ימין ושמאל זה לא הצד החזק שלי" - נטע. זה הזמן שלך להיכנס לפוליטיקה, שם יש רק מרכז.
"איזה צרפתי מחו"ל" - נטע. בניגוד לצרפתי מהארץ, אני מניחה.
"פרחים בשבילי זה קונוטציה של בחורות" - אליהו. תודה לך, חשבתי שלעולם לא נגיע לנושא הבחורות. שמחה שהעלית את זה.
"עידן יניב מתהפך בביתו" - אן מפרגנת לעידן יניב מיטה נוחה במקום קבר תחוח.
"אנחנו לא זינות עם פאסון, אנחנו אוהבות את עומר אדם" - אן. שמעתי שעומר אדם מתהפך לבד עכשיו, או יותר נכון עם שלמה ארצי. את מנצחת את שניהם.
"הטעם המוכר והאהוב של הטוסט הישראלי" - רון שחר. טוסט ישראלי? בוא באמת תלאים עוד כמה מאכלים. מה עם הבולונז הישראלי, הספרינג רול הישראלי, כוס המים הישראלית?
