דילמת דמי כיס: בושם לילדה ב-400 שקלים
האם ילדים יכולים לקנות מדמי הכיס שלהם כל מה שנראה להם או שלהורים יש את המילה האחרונה? בדקנו מה דעתם של הורים ומומחים, וגם - מה הסכום שכדאי לתת כל שבוע
האם אתם שומעים שוב ושוב את "אימא/אבא, תקנו לי" ומתלבטים אם להתחיל לתת דמי כיס כדי ללמד את הילדים להתנהל נכון? ניסינו להבין האם דמי כיס הם באמת צעד נבון ודיברנו עם הורים ומומחים כדי להחליט אחת ולתמיד - מה הגיל שכדאי להתחיל, אם בכלל, מה הסכום הנכון ומה קורה כשהילד רוצה לקנות משהו שלא נראה לנו.
אפרת סולומון, אימא לשתי בנות (8 ו-12) טוענת כי דמי כיס אינם פיתרון: "הילדות שלנו, כמו כל החברים והחברות שלהן, חיות כיום בתרבות השפע", היא אומרת. "אצלנו בבית, לעומת זאת, מעודדים אותן לאורח חיים מינימליסטי שבו הכסף והקניות לא עומדים במרכז. שופינג אצלנו לא נחשב בילוי ואנחנו לא רוצים בית עמוס בחפצים עד כדי כך שכבר לא זוכרים מה יש במגרות המתפקעות".
אז איך זה עובד בפועל?
"הן מקבלות מתנות בימי הולדת, וכסף בחגים מהסבים והסבתות, ובכסף הזה אנחנו מחליטים יחד מה נקנה. הן משתתפות בהחלטה אבל לנו יש זכות וטו. למשל, הגדולה רצתה לקנות בושם שמיועד לנשים ב-400 שקלים, ואנחנו לא הסכמנו. אגב, מניסיוני, אם זה היה תלוי בהן הכסף היה מוקדש לסליים, קליי (חימר למשחק) וכל מיני שטויות תוצרת סין, לפי הטרנד באותו רגע".
מה דעתך על ההשקפה האומרת כי דמי הכיס מכינים את הילדים לחיים?
"אני מסכימה עם הגישה הזאת. לדעתי, בגיל מסוים ילדים צריכים ללמוד כיצד להתנהל בצורה נבונה עם כסף. אצלנו זה מתבטא בשיתופן בקבלת החלטות לגבי רכישות. השיח במשפחה כולל גם תקצוב תכניות עתידיות כמו טיולים ונופשים, וכי עם הזמן יהיה להן יותר מרחב להחליט לבד. אגב, את שנינו חינכו לממן את התחביבים שלנו בבייביסיטר, שיעורים פרטיים וכאלה, המימון הראשון שקיבלנו אי פעם היה לאוניברסיטה וכך אנחנו מתכננים גם עבורן".
מה הבנות עצמן אומרות על העניין?
"בסך הכול הן מבינות שכל מה שהן צריכות מסופק להן, ולגבי כל מיני אקסטרות ופינוקים הן תמיד יכולות לבקש ולקבל אותם ביום ההולדת. למשל, הגדולה ביקשה וקיבלה טיול ללונדון לבת המצווה. הקטנה ביקשה קורקינט ואכן תקבל אותו ביום ההולדת".
יונית ספיר, אימא לשניים (18 ו-22) דווקא מאמינה שדמי כיס הם דבר מומלץ: "הילדים שלי מקבלים דמי כיס מגיל חמש ועד לסיום השרות הצבאי", היא אומרת. "כשהרעיון הוא חינוך לעצמאות כלכלית, הערכה לכסף וחינוך פיננסי מגיל צעיר".
איך זה עובד בפועל?
"כבר מגיל צעיר הם קיבלו דמי כיס בהתאם לגילם ובהתאם להבנתם. דמי הכיס ניתנו בליווי של הדרכה ולמידה, כאשר מדובר בתיאום ציפיות יחד עם אפשרויות בחירה. וכך, בגיל חמש כל אחד מהם קיבל חמישה שקלים לשבוע. בגיל החטיבה כל אחד מהם קיבל דמי כיס אחת לחודש בסכום של 150 שקלים.
"בכיתה ט' שניהם התחילו לעבוד, והמשכנו עם דמי הכיס. אז הסכום עלה ל-200 שקלים לחודש. בכיתה י' שניהם נהיו מדריכים בצופים, וזה אומר שההוצאות על החניכים גדלו. בשלב הזה דמי הכיס עמדו על 300 שקלים לחודש אבל הם גם עבדו. בצבא דמי הכיס עלו ל-500 שקלים בחודש.
"כשהילדים היו צעירים דמי הכיס ניתנו מדי שבוע. כשגדלו דמי הכיס ניתנו כל תחילת חודש, בהתחלה כמזומן ואחר כך בהעברה בנקאית. לשניהם חשבון בנק מגיל 16. בנוסף, שניהם עברו הדרכה כיצד לנהל חשבון בנק, וכיצד להתנהל עם כרטיסי אשראי , וכן ניהול נכון של תקציב".
האם החלטתם מראש מה דמי הכיס כוללים?
"מלכתחילה דמי הכיס נועדו עבורם כדי שיוכלו לקנות מה שהם רוצים. אלון היה קונה בדמי הכיס בעיקר קלפים, משחקי מחשב, נעלים מיוחדות שרצה ולא הסכמתי לקנות, אופנים והמון צ'ופרים לחניכים. מאי למדה במהלך הזמן שאם היא רוצה לקנות משהו 'מיוחד' היא צריכה לחסוך עבורו. וכך, גם היא החלה לעבוד מכיתה ט', בערך, כדי שתוכל לממן בילויים, מתנות לחניכים, מתנות לחברות וגם בגדים".
היו מקרים בהם הילדים רצו להוציא את דמי הכיס על דברים שלא נראו לך?
"בהחלט. על פי תפיסתי, מאחר והכסף שלהם, אני יכולה רק להביע את דעתי ולא להחליט. וכך לדוגמה אם הילד רצה להוציא 200 שקלים על משחק מחשב שלא אהבתי, יכולתי רק לתווך את העמדה שלי, לתת את הכלים וההמלצות".
.
בראייה לאחור האם את חושבת שדמי הכיס היו החלטה נכונה?
"החינוך הכלכלי נעשה מגיל צעיר, וכיום אני רואה את התוצאות החיוביות בחיי היום יום. הבת שלי, שבעבר היה קשה לה עם החשיבה הפיננסית, מצליחה כיום להציב מטרות ולהגיע אליהן. בנוסף לכך, אני רואה שלבן שלי יש הערכה לכסף. הוא מודע מאוד לעלויות של דברים. הוא יכול ללכת לקניות בסופר, ולעשות קודם לכן סקר שוק ולבדוק מבצעים".
בניסיון לעשות סדר ולהבין אלו משתי הגישות מומלצת, פנינו למומחים: "דמי כיס הם דרך מצוינת לתת לילדים את ההזדמנות להבין שכסף הוא משאב מוגבל המצריך הצבת גבולות, תכנון ובחירה", מסבירה יעל שלף זאבי, מנחת הורים ומומחית לגיל ההתבגרות.
"עבור הילד - ניהול דמי כיס הוא הזדמנות ללמוד מגוון רחב מאד של מיומנויות שנדרשות לו בחיים בכלל, וספציפית בנושא של תקציב וכסף. כך למשל הילד לומד לקבל החלטות, לדחות סיפוקים, לבחון את הצרכים שלו אל מול המציאות, לפעול בשיקול דעת ולשאת בתוצאות בחירותיו, למשל אם הוא בזבז כסף ועכשיו נדרש לחכות עד למועד התשלום הבא של דמי הכיס".
מאיזה גיל כדאי להתחיל לתת דמי כיס?
כבר בגילאי שש כדאי לנהל שיח עם הילדים על כסף ועל בחירה. ניתן לנצל הזדמנויות נקודתיות כדי לתת להם לתרגל זאת. למשל כשיוצאים לקניות להגדיר לילד מה הסכום העומד לרשותו ולאפשר לו לבחור חטיף בסופר במסגרת סכום זה.
"מחקר שעשו באוניברסיטת קיימברידג' הראה שסביב גיל שבע ילדים כבר הפנימו את ערכו של הכסף, והראו הבנה שניתן לרכוש דברים באמצעות כסף ובכלל מהי הכנסה כספית. כך שבהחלט ניתן להתחיל וליישם מדיניות של דמי כיס סביב גיל זה. את ההתנסות הראשונית של ילדים בגילים הללו עם דמי הכיס ניתן להתחיל בסכומים סמליים כמו חמישה שקלים על בסיס שבועי. אגב, יש הורים שמחשבים לפי גיל הילד ונותנים שקל אחד לכל שנה (כך למשל ילד בן שבע יקבל שבעה שקלים).
"מומלץ לחשוב יחד עם הילדים על דוגמאות ממשיות מה הם יכולים לרכוש בדמי הכיס , למשל - להגדיר שזה מיועד לקנות דברים שהם רוצים מעבר למה שההורים קונים להם ולציין מפורשות במה מדובר, כמו מחברת ממותגת, חטיף במכולת, צ'ופרים קטנים וכו'.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"ככל שהילדים גדלים, חשוב שדמי הכיס ייקבעו לפי תקציב בסיסי כלשהו שיחושב על סמך שיחה משותפת של ההורים והילד. שיחה כזו מזמנת דיאלוג משותף בו הילד מביע את הרצונות והצרכים שלו וההורים מציינים מה מבחינתם הם מצפים שדמי הכיס יכסו.
"רשימה זו משתנה ומתרחבת ככל שהילד גדל ומתבגר ובהתאם למסגרת התקציב של הבית. מומלץ לכלול ברשימה דברים פשוטים, כדי שהניהול של הכסף יהיה קל יחסית. בשלב הבא מחשבים את גובה ההוצאות ובהתאם את גובה דמי הכיס. כאשר ניתן גם לחשב מרכיבים כמו סכום קטן (ואפילו סימלי) שהילד יפריש מדמי הכיס לחיסכון ו/או למתן תרומה".
כיצד עומדים בסכום שקבענו ולא "מתפתים" לרכוש לילד דברים על חשבוננו?
בכל הגילאים, כשדמי הכיס נקבעים אל מול רשימת צרכים וציפיות מוגדרת זה הופך אותם לכלי לניהול עצמי ולא להטבה מזדמנת ושרירותית. אחרי הכול, כסף זה דבר רציני. חשוב שההורים ישדרו רצינות זו אפילו במעמד מתן דמי הכיס. חשוב ולהקפיד על התאריך הקבוע והידוע מראש, להקפיד על הסכום שהוחלט עליו ולהימנע מצבירת חובות אל מול הילדים. דוגמה אישית היא הדרך הטובה ביותר ללמידה, גם בתחום הכספי.
"בנוסף לכך, על מנת שפרויקט דמי הכיס יצליח, כל אחד מהצדדים נדרש לשמור על הכללים שנקבעו במשותף מראש. וכדאי להגדיר מראש כיצד ההורים יפעלו במידה והילד יסיים את דמי הכיס מוקדם מהמתוכנן. יחד עם זאת, יש מקום לשיקול דעת הורי, למשל בקשה חריגה של הילד להקדמת דמי הכיס עקב אירוע יוצא דופן או הלוואה לצורך רכישה גדולה. חשוב להתגמש במידת הצורך".
מדוע דווקא גיל עשר הוא הגיל המתאים למתן דמי כיס?
"זה תלוי כמובן גם בילד עצמו, אך ניתן לומר כי החל מגיל זה מתפתחת תפיסה יותר מציאותית של כסף, מנגנונים של ניהול במוח ויכולות תכנון והצבת מטרות מבשילים. בגיל זה הילדים יכולים לדחות סיפוקים, קיימת יכולת לצפות את העתיד בטווח הבינוני, כלומר, יש להם תפיסת זמן ריאלית והם מבינים שיוכלו לקנות מה שרצו בעוד שבועיים, שלושה, או חודש, ולא רק מחר או בשבוע הקרוב. כמו-כן, הם מסוגלים לחישובים חשבוניים יותר מורכבים ויכולים לתכנן איך להשיג את הסכום הרצוי, אם לחסוך, לעבוד או להסתמך על כספים שיקבלו ליום ההולדת מקרובי המשפחה וחברים".
כיצד עושים זאת בצורה נכונה?
"הכי נכון זה לשוחח עם הילדים ולחשוב יחד עימם מה הצרכים שלהם, מה האפשרויות של ההורים ומה המטרות. בגילאי בית הספר היסודי, דמי הכיס בדרך כלל ינועו בין 10-5 שקלים בשבוע, בהם יוכלו לקנות לעצמם הפתעות קטנות או לחסוך לצעצועים יקרים יותר. הסכום גדל עם הגיל ועם הצרכים, ובהתאם ליכולות הכלכליות של המשפחה.
"בגיל 12-13 מדובר בסכום של 30-40 שקלים בשבוע, תלוי עד כמה הילדים מבלים עם חברים או קונים לעצמם בגדים בכספם. לדוגמה, בחודשי הקיץ יש בני נוער שקובעים ללכת לבריכה ואז יש לחשב את מחיר הנסיעה, הכניסה והאוכל. כמו כן, בגיל ההתבגרות דמי הכיס יכולים לכלול לפעמים גם מתנות לחברים.
"כהורים אנחנו מבינים שכסף מניע את העולם והוא אמצעי חשוב להשגת מטרות, אבל צריך להיזהר מלהעביר לילדים את המסר שכסף הוא מה שחשוב בחיים. חשוב לחנך לערכים של נדיבות, ולמשל לעודד את הילד לתרום סכום מסוים למטרה ראויה בעיניו, חריצות, כמו למשל לעבוד ולהרוויח את הכסף ולא להסתמך רק על ההורים או מתנות. כמו כן, ניתן ללמד אותם להשיג חפצים שרוצים באמצעות סחר חליפין, למשל במכירת משחקים שהם כבר לא צריכים".
לפנייה לכתב/ת 
