שופטת: הגירושים – תחבולה להתחמק מנושים

בני זוג התגרשו ב-96 והבעל, שהיה שרוי בחובות, העניק לאשתו את זכויותיו בדירה. אלא שהם המשיכו לחיות יחד 16 שנה לפני שהסוגיה הגיעה לביהמ"ש

עו"ד ענבל טל-פארפורסם: 21.12.17 , 22:23

בית המשפט למשפחה בקריית גת הכריע לאחרונה במקרה סבוך שבמסגרתו דרש גבר לקבל בחזרה את הזכויות על מחצית מהדירה שהעניק במתנה לאשתו לשעבר, שממנה התגרש באופן רשמי בשנות ה-90, אך השניים המשיכו לחיות יחד עד 2012. השופטת קיבלה את התביעה, אך ציינה שהתרשמה שהגירושים הפורמליים והענקת הזכויות בדירה לאישה היוו תחבולה להבריח את הנכס מנושיו של הגבר, שהיה שרוי בחובות כבדים.

בתביעה סיפר הבעל שזמן קצר אחרי הגירושים ב-96' החליטו הוא וזוגתו לחזור זה לזה משום שהתברר שטיפולי הפוריות שביצעו נשאו פרי, והאישה הייתה בהיריון עם בת (לימים הם הביאו לעולם ילדה נוספת).

תביעה

שופטת לאישה שדרשה מזונות: צאי לעבוד

עו"ד יגאל בן חיים

עקרת בית בעלת השכלה אקדמית דרשה מבעלה אלפי שקלים בחודש עבור כל אחד מארבעת ילדיהם. בית המשפט המליץ לה: נצלי את הפוטנציאל שלך

שופטת לאישה שדרשה מזונות: צאי לעבוד

לטענתו הבעל, בנסיבות אלה הוא "זכה" בזכויותיו בבית בחזרה, בפרט כשלאורך 16 השנים הבאות היה בינו לבין גרושתו שיתוף כלכלי מובהק. בכלל זה, ציין, הוא הפקיד את כל הכנסותיו לחשבון של האישה ששימש למימון המשכנתה והוצאות הבית.

מנגד טענה האישה שהם החליטו להמשיך לגור ביחד כדי שיוכל להיות אב לילדה, אך לא חזרו ליחסים זוגיים, לא התגוררו באותו חדר, לא קיימו יחסי אישות ובילו בנפרד בחופשות ובחגים. לדבריה הכספים שהופקדו לחשבונה היו תשלומי המזונות של הבנות ודמי שכירות. היא אף טענה שאת טיפולי ההפריה עברה ללא מעורבות מצד הגרוש, תוך שרמזה שהוא אינו אבי הבנות מאחר שהוא סובל מעקרות.

אך השופטת גילת כהן דחתה את טענותיה, שנסתרו בשלל עדויות על כך שהצדדים המשיכו להתנהל כיחידה משפחתית וכזוג נשוי לכל דבר ועניין – הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט של בילויים משפחתיים, וכמובן על רקע הבאת ילדה נוספת לעולם.

כבר בפתיחת פסק הדין ציינה השופטת כי דעתה "אינה נוחה מהתנהלות הצדדים". הרושם שנוצר הוא שמלכתחילה היו הגירושים "תחבולה" ו"מהלך מתוכנן מראש", שמטרתו להבריח את הבית מפני נושיו של הבעל – שהיה שרוי בחובות של כ-2.7 מיליון שקל.

היא קבעה שלמעשה, מאז הגירושים ועד לפרידה ב-2012 היו בני הזוג בעצם במערכת יחסים של ידועים בציבור, וכי לנוכח השיתוף הרכושי ביניהם חלה "הלכת השיתוף" על דירת המגורים.

נקבע כי בהתנהגותם ביטלו השניים למעשה את הוראות ההסכם לגבי הזכויות בבית, והיא "מלמדת כאלף עדים על התייחסותם לבית כנכס משותף". משכך, התנערותה של האישה מזכויות הבעל בבית נוגדת את עיקרון תום הלב.

בסיכומו של דבר נקבע כי הבית שייך לשני הצדדים בחלקים שווים. עם זאת, השופטת כהן קבעה שעל הבעל להחזיר לאישה חצי מתשלומי המשכנתה החודשיים ששילמה לבדה מאז שעזב את הבית ב-2012.