הסכם ממון גרוע: השופטת הזהירה, האישה התעלמה
ב-2010 התריע בית המשפט בפני אישה שהיא מבצעת טעות, אך נאלץ לאשר את ההסכם שחתמה עם בעלה. כשהאישה התחרטה, כבר היה מאוחר מדי
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה לביטול הסכם ממון מקפח שעליו חתמה מול בעלה ב-2010. השופטת שדנה בתיק, שפרה גליק, היא גם זאת שהסכימה לפני שבע שנים לאשר את ההסכם – לא לפני שהזהירה את האישה שהיא מבצעת טעות. כעת, הסבירה לה, עליה לשאת בתוצאות הטעות.
עשרה ימים חלפו, האישה לא התייעצה עם עורך דין ולא התנגדה להסכם, והפעם השופטת אישרה אותו וכתבה: "נראה לי שהאישה מבינה היטב את מעשיה ואינה אומרת לי את כל האמת, ואם זאת היא רוצה – אכבד את רצונה, ולפיכך אני מאשרת את ההסכם. אבהיר כי בנסיבות העניין לא אאפשר לאשה לפתוח את ההסכם מחדש בנימוק שלא הבינה או לא הייתה מודעת לאשר יש בהסכם".
מדובר בהסכם ממון שקבע הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג. הוא הובא בזמנו לאישורה של השופטת גליק, שהחליטה לתת לאישה עשרה ימים "לחשב מסלול מחדש" לנוכח התרשמותה שבהסכם יש מידה של קיפוח כלפיה, וכדי לאפשר לה להתייעץ עם עורך דין.
תביעה
כך בוטל הסכם ממון שהותיר את הבעל חסר כל
עו"ד אביטל רבינוביץ
גבר התחייב שבפרידה תקבל האישה את נכסי הנדל"ן והכספים המשותפים. כשהגיע המועד קבע בית המשפט: מצוקת הבעל נוצלה לחוזה עושק
אלא שבשנה שעברה עזבה האישה את הבית והגישה תביעה לביטול הסכם הממון בטענה שהושג בסחיטה באיומים, עושק והטעייה. לדבריה, בעלה לא הגיש תביעה לגירושים, כך שלמעשה ההסכם בוטל "על דרך ההתנהגות".
השופטת גליק ציינה שהיא מסכימה באופן עקרוני עם הבעל, שלפיו "שתי הטענות של התובעת עומדות בסתירה זו לזו, ולפיכך אינן יכולות לדור בכפיפה אחת". כלומר, היא סברה שהאישה מנועה לטעון שההסכם ניתן לביטול עקב פגמים בהסכמה (סחיטה, עושק וכו'), ובנוסף לטעון כי הוא בוטל ממילא.
למרות זאת, השופטת בחנה את דבריה של האישה לגופם. לגבי הטענה בדבר ביטול בהתנהגות הבהירה שלפי חוק יחסי ממון - ביטול הסכם ממון חייב להיות בכתב, וכי ההסכם ממילא מקוים במובן מסוים זה שנים, כיוון שבני הזוג שמרו לאורך מערכת היחסים על הפרדה רכושית מלאה, כולל של חשבונות הבנק.
לגבי טענות התובעת לפגמים בהסכמתה ציינה השופטת גליק שהאישה בחרה לא לקבל ייעוץ משפטי אף שהובהר לה שהיא עלולה להיות מקופחת: "רמזתי כי אין הצדדים אומרים לי את כל האמת (לגבי המניעים לחתימת ההסכם) אך התובעת בחרה מרצונה לחתום על ההסכם. יש לכבד רצונה, ועל התובעת לשאת בתוצאות מעשיה".
לגבי טענת ה"סחיטה באיומים" ציינה השופטת שהתובעת עצמה העידה שלפני אישור ההסכם הוצע לה במסדרון בית המשפט סכום נוסף של 100 אלף שקל – הצעה שהיא קיבלה. "זו אינה סחיטה באיומים", כתבה.
השופטת גליק הצביעה על כך שהתובעת הודתה ששיקרה בדיון בבית המשפט ב-2010 כשאמרה שהתייעצה עם אנשים שהיא מכירה. "האם הפעם אמרה התובעת אמת? וכיצד אאמין למי שמשקר לבית המשפט?", תהתה. לפיכך, תביעת האישה נדחתה והיא חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עורך דין רמי ביאזי, עו"ד שמעון חסקי
- ב"כ הנתבע: עו"ד יוסף ויור, עו"ד ישראל ליברובסקי
- עו"ד גרציה קשתי עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
מומלצים