הפרקליטות מערערת על עונש הסמפכ"ל לשעבר: "לתקן את המסר המוטעה"
מור הורשע בהטרדה מינית ובהפרת אמונים, ונגזרו עליו מאסר על תנאי ושעות לטובת הציבור. בבקשת רשות ערעור שהגישה פרקליטות המדינה נטען כי כדי לשקם את אמון הציבור במשטרה ונוכח "דינמיקת הבושה, השתיקה וההשתקה", יש לגזור עליו 6 חודשי עבודות שירות
מור הודה והורשע בבית משפט השלום בבאר שבע במסגרת הסדר טיעון, ובחודש אפריל נידון לארבעה חודשי מאסר על תנאי לשנתיים, 400 שעות שירות לציבור ופיצוי לשלוש המתלוננות בסכום של 10,000 שקלים לכל אחת.
על פי כתב האישום, "רקם מור בתפקידו כסמפכ"ל קשרים אינטימיים עם שלוש שוטרות שהיו כפופות לו בעקיפין. תוך יצירת קשר עם השוטרות הציג בפניהן מור מצגים שלפיהם בכוחו לסייע להן בפתרון קשייהן המקצועיים בארגון; כך, על מנת ליצור תנאים שיאפשרו לו לקיים עמן קשר אינטימי. המשיב יצר קשרים אלו ותחזק אותם בניגוד לכללים, תוך ניצול תלותן המובנית של השוטרות בו בשל מעמדו ותפקידו במשטרה. בשל נסיבות אלו, מרחב התמרון של השוטרות היה מוגבל והן חששו לדחות את פניותיו".
את הערעור הגישה הפרקליטות על ידי סגנית מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד נעמי גרנות. לטענתה, העונש שהוטל עליו קל מדי, ויש להחמירו במידה ניכרת: "המשיב שלפנינו שימש בעת ביצוע המעשים כסגן המפקח הכללי של משטרת ישראל - הגוף האמון על אכיפת החוק. למעט המפכ"ל עצמו, נשא המשיב בתפקיד הציבורי הרם ביותר בתוך הארגון שכל מטרתו שמירה על ביטחון הציבור ועל שלטון החוק.
"המשיב ביצע את המעשים שבהם הורשע תוך ניצול לרעה של מעמדו וסמכויותיו, תוך מעילה ברורה בתפקידו, תוך פגיעה קשה במתלוננות הנפגעות, ותוך פגיעה בערכים ציבוריים שהוא עצמו אמור להגן עליהם".
הפרקליטות הוסיפה וציינה כי "החשיבות במסר נכון ובהוקעה ברורה של התופעה האמורה אקוטית במיוחד נוכח דינמיקת הבושה, השתיקה וההשתקה, שמרתיעה נשים (ולעתים אף גברים) שנפלו קורבן להטרדה או לתקיפה מינית במהלך העבודה, מלהתלונן ולחשוף את מעשיו של המטריד-הפוגע. בפרט ובמיוחד אמורים הדברים, כאשר מדובר בפוגע שהוא בעל מעמד בכיר, ובהתאם לבכירותו - כך סמכויותיו וכוחו.
"כיוון שבענייננו מדובר כאמור בבעל התפקיד השני במעמדו בהיררכיית המשטרה, ישנה חשיבות ציבורית יתרה בגינוי המלא של המעשים. לגינוי כזה עשויה להיות השלכה מיטיבה שתחלחל אל כל שדרת הניהול של המשטרה - ואף מעבר לגבולות המשטרה - על נורמות הניהול וההתנהלות הבסיסיים במקומות העבודה בכלל ובשירות הציבורי בפרט".
בפרקליטות הוסיפו כי הסוגיה המשפטית-ציבורית הזו דורשת הכרעה של בית המשפט, "לצורך תיקון המסר המוטעה המועבר בעונש הקיים לנפגעות העבירה, לנפגעות עבירה פוטנציאליות, לשוטרות ישראל, לשוטרי ישראל, לעובדי ציבור באשר הם, לציבור בכללו. מסר נכון נדרש אף לצורך שיקום אמון הציבור במשטרה".
לפנייה לכתב/ת 
