חג שמח / "קטן וקולע"
קלאסיקו, גרסת הכדורסל: לראשונה מאז סדרת הגמר, גולדן סטייט וקליבלנד נפגשות הערב (ב', 22:00) בכריסמס
הגיע לו חג המולד, ואיתו המשחק שב-NBA שומרים לאירועים מיוחדים. גולדן סטייט וקליבלנד ייפגשו הערב (ב', 22:00) בפעם הראשונה מאז גמר הפלייאוף – אבל היה קשה להאמין שהאלופה וסגניתה יעלו לפרקט בקליפורניה כשאף אחת מהן לא מובילה את האזור שלה.
קליבלנד עדיין סוגרת פערים מפתיחת העונה הגרועה, ומגיעה עם 9:24 – שלישית אחרי בוסטון (9:27) וטורונטו (8:23). במערב, גולדן סטייט (7:26) ממש לא מחפשת את שבירת שיא הניצחונות לעונה, אבל יודעת שבנקודה מסוימת תהיה חייבת לעבור את המוליכה יוסטון (6:25) כדי לסדר לעצמה ביתיות.
כל זה לא נועד לומר שהווריורס והקאבס נמצאים בבעיה, רחוק מכך, אבל קרוב לנקודת המחצית של העונה, שתיהן מתמודדות עם התאמות תוך כדי תנועה, מנסות להסתגל למצבים מעט שונים מאלו שהתרגלו אליהן. זה מוביל לנפילות פה ושם, אבל גם מוכיח איזו עוצמה יש לשתי הפינאליסטיות.
ישחקו המחליפים לפנינו
כבר בעונה שעברה הפיק סטיב קר לקחים מהפסד האליפות לקליבלנד ונתן מנוחות יזומות לכוכבים, אבל השנה הוא עושה זאת בעל כורחו. העומס המצטבר, האינטנסיביות והסגנון המטורף – אי אפשר לדעת מהי הסיבה המדויקת לכך, אבל הווריורס לא מצליחים להישאר בריאים.
מאז 2011/12, שבה סבל מפציעה ממושכת, סטף קרי כמעט לא ירד מהמגרש. בחמש העונות האחרונות הוא החמיץ רק 16 משחקי עונה סדירה. השנה, הפציעה בקרסול גרמה לכך שכבר נעדר מעשרה משחקים, והמאמן סטיב קר אמר שלמרות שהכוכב שלו מחלים, "זה יהיה חסר אחריות לתת לו לשחק בחג המולד".
ההיעדרות של דריימונד גרין לא פחות משמעותית. ששת המשחקים שהחמיץ בשנתיים החולפות הם בדיוק המספר שפיספס השנה, ועוד לא עברה חצי עונה. גם קווין דוראנט, זאזה פאצ'וליה ואנדרה איגודאלה סבלו מבעיות, ולמעשה, שחקן החמישייה היחיד שעלה לכל משחק הוא קליי תומפסון.
אבל קר יכול להרוויח מכך בטווח הארוך. הוא מפסיד פה ושם – כמו ב-96:81 הביתי מול דנבר (חמש נקודות לעומרי כספי) – אבל צריך לזכור שזה קרה אחרי 11 ניצחונות. בזמן אמת הוא לומד על החשיבות של שחקנים כמו כספי, שמצטיין בריבאונד ועוזר להניע את ההתקפה, והרוקי האנרגטי ג'ורדן בל.
קר מטפח שחקנים שיוכל להיעזר בהם בפלייאוף. התפקיד שלהם שם עשוי להצטמצם, אבל הוא יוכל לסמוך על המחליפים בעיניים עצומות. זה קריטי עבור קבוצה שחלק מהכוח שלה נובע מספסל ששומר על יתרון ואפילו מגדיל אותו לפעמים.
כן על לברון לבדו
אחרי פתיחת של 7:5, קליבלנד הפסידה רק בשניים מ-21 משחקיה הבאים. אבל היא לא עשתה את זה בדרך שדימיינה.
בפתיחת העונה לברון ג'יימס עוד גישש והרגיש את השטח, ואחרי שבועיים של משחקים עמד על כ-25 נקודות למשחק. מאז הדברים השתנו בצורה ניכרת. לברון שולט בריצת ה-2:19 של הקאבס, שבמהלכה ירד רק פעמיים מ־20 נקודות. הוא רשם בריצה הזו חמישה טריפל-דאבלים, וזינק למקום השלישי ברשימת הקלעים בליגה עם 28.4 נקודות.
זה משחק מסוכן מבחינת המאמן טיירון לו. לברון מוביל את הקבוצה גם באסיסטים ומדורג שני בריבאונד, אבל קשה להאמין שזה שווה אליפות. זה לא הספיק בעונה שעברה, ואז קיירי ארווינג עוד היה לצידו.
זו, כמובן, לא הייתה התוכנית. לברון גייס את דרק רוז ודוויין ווייד כדי שיעזרו. אבל רוז, בין הרהורי הפרישה, הנטישה של הקבוצה והשיקום מהפציעה, שיחק רק שבע פעמים העונה. ווייד בן ה-35 הוא כבר לא אותו שחקן. וכך, לברון וקווין לאב (נותן בשקט עונה טובה עם 19.8 נקודות ו-10.1 ריבאונדים) נותרו לבד במערכה, ולמרות שזה שווה את הגבהים של המזרח, קליבלנד חייבת עוד סקורר רציני כדי לשמור על סיכוי לאליפות.
וכך, היא מחכה שאייזיאה תומאס יחלים ויחזור לשחק. זה אמור לקרות בתחילת החודש הבא, אבל לא בטוח שהקסם יקרה מיידית. הוא צריך להתרגל ללברון, לקבוצה, להראות שההתעלות במדי הסלטיקס לא הייתה עניין חולף. ועד שיעשה זאת, הכל יישאר על הכתפיים של לברון.
לפנייה לכתב/ת 
