שתף קטע נבחר

ההקלטה הוכיחה: פוטר מ"יינות ביתן" כי הוא חולה אפילפסיה

עובד שהועסק כסדרן חלב ברשת המרכולים תיעד את מנהליו מסבירים שמחלתו היוותה שיקול בפיטורים. ביהמ"ש קבע שהוא יפוצה ב-55 אלף ש'

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע חייב לאחרונה את רשת המרכולים "יינות ביתן" לשלם 55 אלף שקל לעובד לשעבר, כפיצוי על כך שבתחילה לא סיפקה לו תנאי עבודה שהולמים את מוגבלותו כחולה אפילפסיה, ובהמשך פיטרה אותו על רקע זה. השופט צבי פרנקל קבע ששיחות שבהן הקליט התובע את מנהליו העידו באופן ברור שהמחלה הייתה שיקול בפיטוריו.

 

התובע הועסק כסדרן חלב בין החודשים מאי-ספטמבר 2015. לדבריו, מנהליו דרשו ממנו מטלות נוספות שחלקן לא התאימו למחלתו, משום שבוצעו בשמש וגרמו לו להתקפים. שלושה חודשים וחצי לאחר שהחל לעבוד הוא זומן לשיחת שימוע שבמסגרתה נאמר לו כי מנהליו לא מרוצים מתפקודו. לאחר כשבועיים הוא פוטר.

 

בתביעה שהגיש בדצמבר אותה שנה הוא טען שהופלה על רקע מחלתו ופוטר בניגוד לחוק. לטענתו, הסיבה האמיתית לפיטוריו היא "חוסר נעימות" של המעסיקה מההתקפים הספורים שחווה במהלך העבודה. להוכחת דבריו, הוא הציג הקלטה של שיחות שניהל עם כמה מנהלים. לדבריו, זמן קצר לפני השימוע העירו לו מנהליו שההתקפים שלו מפחידים את הלקוחות.

 

בנוסף, הוא טען שהליך הפיטורים היה לקוי משום שלא צוין בפניו מדוע הוא זומן לשימוע, והפרוטוקול שנערך במהלכו לא שיקף את הדברים שנאמרו בו. על כן הוא ביקש לחייב את הרשת לפצות אותו על הפיטורים הלקויים ועל אפלייתו על רקע בריאותי בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

 

מנגד טענה "יינות ביתן" שהליך הפיטורים בוצע כחוק, ועמדה על כך שהסיבה לפיטורי התובע נעוצה בכך שלא הייתה מרוצה מתפקודו. לדבריה, היא פתחה במיוחד עבורו את המשרה אך הוא לא הצליח לבצע אותה. לאחר מכן היא ניסתה להתאים אותה למצבו – אך גם מהלך זה לא צלח, כך שלא נותר לה אלא לפטרו.

 

"עילות מלאכותיות"

אולם עיון בתמלול השיחות שהתובע הציג והדברים שמסרו עדי הנתבעת שכנעו את השופט צבי פרנקל שהחברה לא מילאה אחר דרישות החוק משום שדרשה העובד לבצע מטלות בתנאים שלא תאמו את מוגבלותו, ואם לא די בכך, היא הפלתה אותו גם בפיטורים.

 

כך למשל, סגן מנהל הסניף העיד שהתובע פוטר עקב צמצומים – מה שסתר את טענת הנתבעת שהפיטורים נבעו משום שלא הייתה מרוצה מתפקודו.

 

השופט פרנקל הוסיף שגם אם הסיבה לפיטורים הייתה צמצומי כוח אדם, הרי ש"יינות ביתן" לא עמדה בדרישות החוק משום שהיה עליה להעדיף את המשך העסקתו על פני עובדים אחרים לנוכח מוגבלותו. יתרה מכך, תמלולי השיחות העידו באופן ברור שמחלת התובע הייתה שיקול בפיטוריו.

 

כמו כן התרשם השופט שהזימון לשימוע כלל "עילות מלאכותיות" וכלליות, ללא פירוט לגבי הפגם בהתנהלות התובע, ומשכך קבע שהוא זכאי לפיצוי גם ברכיב זה. בסופו של דבר חויבה הנתבעת לשלם לעובד לשעבר 55 אלף שקל כפיצוי על אפלייתו ועל פיטוריו הלא חוקיים, ועוד 7,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים