אוהדי באר שבע, בואו נישאר צנועים
רן בוקר ראה את המיעוט של קהל האלופה מקלל את האקס, מאור בוזגלו, אחרי הפציעה הדרמטית שלו נגד מכבי חיפה, והיה בהלם. הוא זכר את האוהדים בצורה אחרת ומקווה שהם יחזרו לדרך הנכונה, ומהר
"אי אפשר ללמד אדם דבר, ניתן רק לעזור לו לגלות זאת מתוך עצמו", אמר המדען פורץ הדרך, גליליאו גליליי, לפני כ-400 שנה. הוא בטח לא חשב אז על אוהדי הפועל באר שבע, אבל אלונה ברקת, הבעלים של אלופת המדינה, כנראה הבינה את המסר שלו. היא יודעת שציטוט שלה מגנה את חלק מאוהדי הקבוצה על הקריאות המבישות נגד מאור בוזגלו במשחק אתמול (ב') באצטדיון טוטו טרנר כשהוא שרוע על הדשא, לא באמת יעזור במשהו. זה אולי יפה ונכון תקשורתית, אבל ברקת נמצאת בשיאו של תהליך. ואמירת גינוי כפי שמצפים ידידיי וידידותיי בתקשורת - עלול לפגוע עמוקות בתהליך שינוי הדרך של הקהל האדום.
סיפור הקריאות "בוזגלו מת" נגד מאור בוזגלו כשהוא שכב על כר הדשא פצוע, הוא מזעזע. אין פה אבל. מאות האוהדים, ואולי גם אלפים שקראו את הקריאות הביכו, הבישו וביזו את הפועל באר שבע. בעיניי מדובר במשהו עמוק יותר שעובר על חלק מהקהל האדום. וכשאני אומר חלק - אני מתכוון למיעוט שהוא בדרך כלל מתווה דרך, וזה באמת מיעוט.
השלט היהיר שנתלה בנתניה במשחק מול היהלומים הצהובים: "תראה בני, פה הורדנו אותם ליגה". ממתי הפכנו להיות כאלה? מי שמנו לגחך על מכבי נתניה? איך כתב אוהד באר שבעי: "הקארמה היא זונה", והיא באמת כזאת - היינו יהירים, באנו מגבוה והפסדנו. בואו נישאר הפועל באר שבע, הפועל באר שבע הצנועה.
אף אחד מאיתנו לא רוצה להיות נובוריש. אף אחד מאיתנו לא רוצה להיות זה שביום בהיר אחד קיבל סכום גדול של כסף בגלל עסקת ענק ומתחיל לנסוע במרצדס בשכונת ביניים, איפה שגדלנו. לנקר את עיניהם של מי שעד לא מזמן שיחקנו במגרש שלהם. בהתנהגות היהירה הזאת אותו חלק של האוהדים עוזר לאוהדי מכבי תל אביב להוכיח את טענותיהם כי הפועל באר שבע היא אפיזודה חולפת - כי מי משוויץ במעמדו? זה שיודע שמדובר במשהו זמני אז הוא חש צורך להדגיש זאת כל הזמן. מי נוסע עם חלונות פתוחים במרצדס ושומע מוזיקה בחוזקה? זה שרוצה להראות שהוא פה. אבל טווס יפה לא צריך להשוויץ בנוצות שלו - כולם רואים אותן.
אני מרגיש שקצת איבדנו את הדרך, את הצניעות שלנו, את החום ואת הלב הגדול שלנו. כמעט כל אוהדי הקבוצות בארץ רצו ורוצים שנזכה באליפות במאבקים החוזרים ונשנים מול מכבי תל אביב, למה? כי אנחנו קהל שאסף כסף כדי להביא לארץ את החלוץ העבר הברזילאי, ליאנדרו סמיוני, שמרותק לכיסא גלגלים. הוא שיחק אצלנו רק שנתיים, אבל הוא מרגיש בבית. למה הם רוצים שנזכה? כי לופא קדוש זכה כאן לטקס מרגש שגרם לו לבכות ולהודות לקהל זמן קצר לפני שהלך לעולמו. למה הם רוצים שנזכה? כי אובידיו הובאן, ששיחק כאן שלוש שנים הגיע לביקור מולדת ואמר שבאר שבע היא הבית השני שלו.
אם תקראו את שורות אלה שוב - תראו שהמילה "חלק" ו-"מיעוט" מודגשות וחוזרות כמה פעמים. הסיבה היא כי באמת מדובר במיעוט שטעה ויודע שטעה. איך אני יודע? כי לא כך הקהל של באר שבע מתנהג. לדוגמא, ב-19 במארס ב-2017 מול אותה מכבי חיפה באותו אצטדיון, סאן מנחם, שחקן הקבוצה היריבה, קיבל כדור חזק לראשו ושכב על כר הדשא דקות ארוכות ומבהילות. אצטדיון שלם קרא בשמו ועודד אותו - כשהוא קם - הקהל מחא כפיים. בדיוק אותם אנשים שיושבים ביציע הדרומי וקיללו את בוזגלו - עודדו את מנחם. כי הם אוהדים טובים שמעדו, וזה קורה, אבל צריך ללמוד מהטעות הקשה הזאת ולדאוג שהיא לא תקרה שוב.
אותו מיעוט גם דואג לתפאורה ולעידוד מרשים בכל משחק בית, ללא קריאות גזעניות, ללא אלימות ותומך בקבוצה במשך 90 דקות. הביקורות על התנהגות הקהל באה בעיקר כי התרגלו מהפועל באר שבע לקהל ספורטיבי, טוב, הוגן ותומך. אפשר וצריך לבקר את ההתנהגות הקשה בטרנר, עם זאת צריך לזכור שהמטרה היא הספורט כערך עליון, והקהל הזה הוכיח שהוא ספורטיבי. הקהל הזה הביא את הפועל באר שבע למצב שהיא הפועל באר שבע שכולם רוצים לאהוב. בואו נהיה הקהל הטוב שאנחנו יודעים להיות. בואו נישאר צנועים.
לפנייה לכתב/ת 
