גנב מידע סודי מהמעסיקה – וישלם 100 אלף ש'

אחרי פיטוריו מחברת הביטוח "רוזין" העתיק עובד נתונים אישיים של לקוחות. בית הדין לעבודה קבע שהוא ישלם את הסכום המרבי בחוק

עו"ד רמה לשםפורסם: 28.12.17 , 22:12

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שעובד לשעבר בחברת הביטוח "רוזין" ישלם לה 100 אלף שקל משום שלפני עזיבתו לקח ממנה שלא כדין מידע סודי ורגיש על לקוחות. השופטת נטע רות קבעה שהוא פעל בניגוד לחוק עוולות מסחריות, ולנוכח חומרת מעשיו יהיה עליו לשלם את הסכום המרבי הקבוע בחוק.

הנתבע החל לעבוד בחברה ב-1998, תחילה כמנהל מכירות ולאחר מכן כמנהל היחידה לביטוח אלמנטרי. בנובמבר 2013 הוחלט לפטרו, ובתביעה שהגישה נגדו החברה באפריל 2014 היא טענה שלאחר עזיבתו התגלה לה שבתקופת ההודעה המוקדמת הוא העביר למחשבו האישי מידע עסקי רגיש שנגע לפעילותה וללקוחותיה.

דיני עבודה

העובד המפוטר נתבע: "הוא לקח איתו לקוחות"

עו"ד רלי ארביב

סוכנות הביטוח "סגנון" טענה שעובד לשעבר הפר אמון וגנב סוד מסחרי. בית הדין לעבודה בתל אביב הסכים איתה, אבל למחלוקת היה גם צד שני

העובד המפוטר נתבע: "הוא לקח איתו לקוחות"

לטענת החברה, במעשים אלה הוא הפר את התחייבותו בהסכם העבודה לשמור על סודותיה, וגרם לה לנזקים של כחצי מיליון שקל, ואולי אף יותר אם המידע דלף לידיים זרות. לדבריה, לו הייתה "עולה" על מעשיו קודם לכן לא הייתה משלמת לו פיצויי פיטורים. על כן היא ביקשה להורות לו להשיב לה את הפיצויים, לשלם לה על הנזק שגרם לה עקב גניבת המידע, וכן לפצותה בהתאם לחוק עוולות מסחריות. בסך הכול היא דרשה ממנו 840,470 שקל.

העובד אמנם הודה בנטילת המידע, אולם לטענתו הוא מחק אותו אחרי יומיים ולא עשה בו כל שימוש. במקביל הוא הגיש תביעה נגדית על סך כ-780 אלף שקל, ובמסגרתה טען שהחברה הפרה את הסכם העבודה איתו בכך שביטחה אותו בביטוח פנסיוני שהסב לו נזק (החברה השיבה שהוא היה מודע לתנאי הפנסיה שלו ומעולם לא העלה טענות בנושא).

השופטת רות דנה תחילה בתביעת החברה והגיעה למסקנה כי דינה להתקבל חלקית לאחר שמצאה כי החומרים שהעובד העביר למחשבו האישי כללו בין היתר מידע אישי של לקוחות החברה, בהם מספרי כרטיסי אשראי, פירוט הפוליסות שלהם וכדומה.

בהקשר זה נקבע שמעבר לכך שהנתבע הפר את הסכם העבודה באופן חמור, הוא הפר גם את חובותיו כלפי לקוחות החברה. אולם מאחר שהחברה לא הוכיחה את סכום הנזק הנטען, נדחתה דרישת הפיצוי ברכיב זה.

בנוסף דחתה השופטת דנה את דרישת החברה להשבת פיצויי הפיטורים. היא הדגישה שמדובר בפיצויים ששולמו מכוח חוק ושהחברה הייתה זכאית להחזר לו הסיבה לפיטורים הייתה נעוצה בגניבת המידע. משהעובד העביר את המידע רק לאחר פיטוריו, הרי שאין קשר בין מעשיו לבין הפיטורים.

ואולם, תביעת החברה לפיצוי בהתאם לחוק עוולות מסחריות התקבלה לנוכח הקביעה שמעשי העובד נחשבים להפרת הסכם העבודה וחובת הסודיות כלפי החברה. לנוכח חומרת מעשיו נקבע שהוא יישא בסכום המרבי הקבוע בחוק – 100 אלף שקל.

לעומת זאת, תביעת העובד נדחתה במלואה. השופטת רות מצאה כי למרות בקיאותו בתחום הביטוח, הוא נמנע במשך שנים מלהעלות טענות כלפי החברה בנושא הפנסיה, כך שלמעשה הוא הסכים בשתיקתו לתנאיה. לפיכך הוא חויב לשלם לחברה 100 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.