זמן לשינוי? העבודה שמחכה לכם ב-2018
כדי להפוך את מערכת היחסים שלנו עם העבודה מ"יחסי נוחות" בלבד, לאחת שתגרום לנו לרצות לצאת מהבית בבוקר, דרושה לא מעט תעוזה. אך בעולם העבודה של היום, יכול להיות שכדאי לקחת סיכון מחושב. וגם, מהי המשרה שאלפי מחפשי עבודה שלחו קורות חיים עבורה ב-2017?
העבודה שבה אנחנו עוסקים היא לרובנו הדבר הכי חשוב ומשמעותי בחיינו הבוגרים. מקום שני רק לזוגיות ומשפחה, ועבור חלקנו אף יותר מכך. עם זאת, רבים מאיתנו מרגישים שבויים בתוך הפשרה התעסוקתית בה אנו נמצאים, והשנה החדשה היא הזדמנות טובה לחשוב כיצד ניתן לשנות זאת.
מערכת היחסים שלנו עם העבודה היא מערכת שכרוכים בה רגשות של לחץ, עלבון, הישגיות, סובלנות, אכזבה, וגם אפילו אהבה. והיא אחת שתלווה אותנו במשך כל חיינו הבוגרים עד היציאה לפנסיה וגם אחריה. הסיבות הן ברורות: העבודה היא המקום שבו אנו מבלים את רוב שעות הערות שלנו, המקום בו אנו אמורים להגשים את עצמנו, לייצר קשרים חברתיים, וחשוב מכל - הוא מקור ההכנסה אשר אמור להספיק לנו כדי לחיות את החיים שאותם אנו רוצים.
אך אם פעם היה נהוג לעבוד במקום עבודה אחד או שניים במשך כל חיינו, משיקולים של בטחון תעסוקתי ויציבות פיננסית, המצב היום שונה. מותה האיטי של "הקביעות" לה זוכים מגזרים מאוד מצומצמים מהמשק, גרמה לכך שעובדים רבים במשק מחליפים מקומות עבודה באופן הרבה יותר תדיר במהלך חייהם.
בחלק מהמקרים זה קורה ביוזמת המעסיק, אך לעיתים העובדים עצמם מקדימים תרופה למכה, ומחליפים עבודה ביוזמתם, אם זה לצורך קידום, אובדן עניין במקום העבודה הנוכחי, או שאיפה לאיזון של בית וקריירה, שכבר אינו נחלתם של הנשים בלבד.
החלום על העבודה האידאלית מתנפץ
בדקנו באמצעות אתר Alljobs מהן המשרות "המבוקשות" של 2017 - אליהן הגישו הכי הרבה קורות חיים באתר השנה. מהתוצאות לא ניתן להסיק כמובן על המשרות המבוקשות בשוק באופן כללי, אך כן ניתן לראות מספר אלמנטים אשר חשובים למחפש העבודה הממוצע בישראל כיום.
המשרה אליה שלחו את מירב קורות החיים (2,025) היא אחת שלא נשמעת מרתקת במיוחד - פקיד/ת קבלה לרשת אסתטיקה רפואית. עם זאת צויינו בה כמה תנאים שהפכו אותה לאטרקטיבית עבור רבים: ניסיון אינו הכרחי, בונוסים, ערבי גיבוש, וגם - "המשרה מתאימה גם למועמדים/ות הרוצים/ות להתקדם ולהתפתח בחברה צומחת ויציבה".
גם המשרות הבאות בתור ברשימה הן אינן כאלה שהיינו מגדירים כ"משרת החלומות". למקום השני הגיעה משרת נהג/ת חלוקה (1,033), ואחריה בנקאי/ת (1,025), איש מכירות שטח (1,006) ופקיד/ה למחלקת הפקת חשבונות (997).
אז מדוע גם למשרות אלה נשלחו כל כך הרבה קורות חיים? גם הן הציעו מספר הטבות שמשכו את תשומת ליבם של מחפשי העבודה: אחת הציעה "רכב חברה צמוד גם בסופי שבוע", אחרת הבטיחה ש"התפקיד מאפשר עבודה המשלבת איזון בין פיתוח קריירה לחיי משפחה", והאחרונה הדגישה כי יש "אפשרות לעבודה מהבית".
אבל רגע, מה לגבי השכר? שלא במפתיע, לפי נתוני 2017 של Alljobs, חומרה ותוכנה הוא התחום בו ניצבים התפקידים עם השכר הגבוה ביותר בממוצע: ארכיטקט/ית מערכת תוכנה (32,490 שקל בחודש) וארכיטקט/ית מערכת חומרה (30,320 שקל). תחומים נוספים המספקים שכר גבוה הם אבטחת מידע, הנדסת פיזיקה, פרסום ושיווק ותחום האינטרנט.
עם זאת, תחומים אלה אינם נמצאים בטווח ההשגה של רוב האוכלוסייה, מכיוון שהם דורשים רמת השכלה גבוהה, אשר לא לכולם קל לזכות בה ולכן החלום על העבודה האידיאלית שגם תספק לנו פרנסה מכובדת, גם תעורר בנו עניין יומיומי ואפשרות לקידום, וגם תאפשר לנו גמישות באמצעותה נוכל לחיות את החיים ה"פרטיים" שלנו, במקרים רבים מתנפץ כשהוא פוגש את המציאות.
גזירת גורל של לחץ נפשי וקושי תפקודי? לא בהכרח
וכך רבים מאיתנו מוצאים עצמנו במקום עבודה שהוא סוג של פשרה, ולפי הלמ"ס הוא גורם לרובנו לחץ נפשי אשר משפיע עלינו גם בבית. לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2016, 46% מהמועסקים מעל גיל 20 בישראל חווים מתח או לחץ נפשי בעבודתם. 16% מהעובדים חווים לחץ נפשי לעיתים קרובות ו-30% נוספים מדי פעם.
בנוסף, נתוני הלמ"ס מראים כי רבים מהעובדים הישראלים לא רק חווים קשיים נפשיים בעבודה אלא סוחבים את הקשיים האלה הביתה ומתקשים לתפקד במשפחה בגלל המחויבות למקום העבודה. על פי הנתונים, 36% מכלל המועסקים התקשו לתפקד במשפחה בגלל מחויבות לעבודה, וכאשר בוחנים את קבוצת הגיל 44-35, בה סביר שנמצאים רוב ההורים לילדים קטנים, שיעור המתקשים לתפקד מגיע ל-44%.
אך האם אנחנו חייבים להיות תקועים בתוך אותה פשרה תעסוקתית שמשפיעה על חיינו לרעה? לא בהכרח. לעובדה שלרובנו אין כיום בטחון תעסוקתי אמיתי אפילו אם נעבוד בחברות מבוססות בהן קיים ועד עובדים, קיבלנו מספר ראיות השנה, כשהבולטת בהן היא תכנית הפיטורים הדרמטית ב"ספינת הדגל הישראלית" – טבע.
אם כך כפי שנאמר בתחילה, תנאי ההעסקה המודרניים מביאים אותנו למצב בו אנו יכולים (או מחוייבים) לבצע במהלך חיינו הבוגרים סוג של "ניסיון וטעייה" בין תפקידים ומקצועות. ואם כבר יש פחות "מה להפסיד" אז אפשר לקחת סיכונים, להיות אמיצים ולהמציא את עצמנו מחדש, ואולי אפילו ליהנות מהעבודה על הדרך.
עם זאת, עלינו לזכור שאת השינויים האלה כדאי שנעשה לפני גיל 45-50 בו שוק העבודה יכול להפוך לאכזרי הרבה יותר כלפינו, ולפי נתוני שירות התעסוקה הסיכוי למצוא בו עבודה פוחת ב-30%.
אז אם מערכת היחסים שלכם עם העבודה היא "יחסי נוחות" כמו רובנו, יכול להיות שבשנה האזרחית החדשה אולי עליכם לשקול לקחת סיכון - באופן מחושב כמובן, ולעבור לניסיון הבא. מקסימום תטעו.
טיפים למחפשי עבודה אחרי גיל 50
.
לפנייה לכתב/ת 
