האתגר: לאפשר לחולי אורטיקריה לנהל חיים רגילים
התסמינים של מחלת האורטיקריה גורמים סבל רב, אבל יש מגוון דרכי טיפול שמקלות על החולים ומאפשרות להם לחזור לשגרה. סקירה
בחסות נוברטיס ישראל
"חולים מגיעים אלינו אחרי שעברו מרופא לרופא, אחרי חודשים ולפעמים אפילו שנים של סבל בעקבות התפרצויות חוזרות ונשנות של אורטיקריה", אומר פרופ' מאיר שליט, המנהל לשעבר של היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בבית חולים הדסה.
אורטיקריה, מחלת עור אוטו-אימונית, נגרמת כאשר יש שחרור של חלבונים, בשם היסטמינים, לדם. שחרור ההיסטמינים גורם לדליפת נוזל מהנימים. הנוזל מצטבר בעור וגורם לגירויים עוריים, מגרדים, מציקים וכואבים, ולנפיחות. ברוב המקרים אין סיבה ברורה להתפרצות המחלה.
לדבריו, בשל כך מניעת התפרצויות אינה אפשרית, והטיפול הוא בתסמינים עצמם. "אנחנו פועלים בשיטה של ניסוי וטעייה, בשילובים שונים של תרופות, במטרה למצוא איזון שכולל הקלה בתסמיני המחלה, הפחתה בתופעות הלוואי של התרופות והתמודדות עם המחיר שלהן", הוא מסביר.
קראו עוד על ההתמודדות עם מחלת האורטיקריה
את הטיפול באורטיקריה ובתסמיניה מחלקים למספר שלבים – מהקל אל הכבד – וגם לסביבה ולאורח החיים יש השפעה על החולה. "אורטיקריה כרונית מושפעת ממצבו הכללי של האדם", אומרת פרופ' ננסי אגמון לוין, מנהלת היחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה, בבית חולים שיבא.
"בין גוף האדם לנפש שלו יש קשר הדוק, ומערכת החיסון אינה מכירה בגבולות בין השניים. מתח ודחק משפיעים על הבריאות הפיזית ובהחלט משפיעים על עוצמת ההתפרצות האורטיקרית ועל משכה. אנחנו נותנים תקווה לחולים, ועל-ידי כך מצליחים לשחרר מעט מהמתח, אבל חשוב שהחולים ינקטו פעולות הרגעה אקטיביות ויקפידו על שינה מספקת ומנוחה, בניסיון להפחית את הסטרס בו הגוף מצוי".
חולים מספרים על שיטות שונות שהם נוקטים כדי להקל על הגירוד בין טיפולים. הנה חלק מהן:
שימוש בבגדים רפויים ונושמים.
תזונה בריאה, הכולל שפע של ירקות ופירות.
הימנעות מאלכוהול, המרחיב את כלי הדם ומביא לשחרור תאי מאסט, אותם תאי דם לבנים האחראים על שחרורם של ההיסטמינים הגורמים לתגובה אלרגית.
שימוש בסבונים עדינים.
הקפדה על מריחת קרם הגנה לפני החשיפה לשמש.
הימנעות מפעילויות מאומצות או שהיה בסביבה חמה.
שימוש במשחות מקומיות ו"תרופות סבתא" (כגון שיבולת שועל), להקלה זמנית על הגרד.
הטיפול הראשוני שמקבלים החולים: טיפול באנטי-היסטמינים
הטיפול הבסיסי ביותר בתסמיני אורטיקריה הוא נטילת אנטי-היסטמינים, החוסמים או מפחיתים את ההיסטמינים המופרשים. בעבר טיפול באנטי-היסטמינים היה מוגבל, שכן תופעת הלוואי העיקרית – של ישנוניות, הייתה פוגעת בתפקוד היומיומי ומסכנת את הנוטל.
כיום יש אנטי-היסטמינים ארוכי טווח, אשר אינם מרדימים, העדיפים לטיפול במשך היום. ניתן לשלב בינם לבין אנטי-היסטמינים מהסוג המרדים להקלה על הגרד בלילות ולאפשר מנוחה. השלב השני של הטיפול יכלול עלייה משמעותית במינוני האנטי-היסטמינים בניסיון להקל על התסמינים.
לאנטי-היסטמינים יש תופעות לוואי מועטות, ונטילתם באופן יומיומי לצורך מניעה עשויה להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים. טיפול בעזרת אנטי-היסטמינים מקל על התסמינים בקרב כ-60% מהחולים באורטיקריה.
חולים שממשיכים להופיע אצלם התסמינים: טיפול בתרופות נוספות
לאחרונה אושר שימוש בתרופות חדשות, המיועדות עבור חולים אשר לא מגיבים לטיפולים הסטנדרטיים. תרופות אלה מונעות את שחרורם של אותם היסטמינים האחראיים על התופעות הפיזיות והן ניתנות בזריקה תת-עורית. "לתרופות אלה אחוזי הצלחה גבוהים מאוד. חולים המטופלים בהן מדווחים על כך שהתסמינים פתאום הופכים לנשלטים. הם מפסיקים לנהל את חיי החולה ומאפשרים לו לחזור לחיים שגרתיים", אומר פרופ' שליט. כמו כן, ישנן גישות טיפוליות נוספות, כמו שימוש בתרופות מדכאות חיסון, ועוד.
כאשר יש התלקחויות של המחלה, יש חולים שעוברים לזמן קצר לשימוש בסטרואידים. לתרופות אלה שלל תופעות לוואי והשימוש בהן מוגבל מאוד בזמן. "אין ספק שטיפול משמעותי חייב להיות ללא סטרואידים", מסבירה פרופ' אגמון לוין. "טיפול זה הוא נכון כטיפול בזמן התקף חמור, במקרים אקוטיים בלבד, אבל לאחר מכן הנזק הנגרם עשוי להיות רב מהתועלת וחייבים למזער את השימוש בהם".
הסטרואידים מונעים הפרשה של היסטמינים, תוך הפחתת הדלקתיות. כאמור, השימוש בסטרואידים מוגבל בזמן, ותופעות הלוואי כוללות ירידה בצפיפות העצם, שינויים בראייה, עלייה בלחץ הדם, עלייה של רמת הסוכר בדם, כיבי קיבה, חולשה ושינויים במצב הרוח.
למידע נוסף מומלץ לפנות לרופא מומחה באלרגיה ואימונולוגיה קלינית או לרופא עור ומין.
בחסות נוברטיס ישראל
לפנייה לכתב/ת 
