הוחמר עונשו של אב שאנס את בתו וטען ש"היא פיתתה"

בית המשפט העליון החמיר בעונש. ארכיון(צילום: אלכס קולומויסקי)

אב שהורשע באונס וביצוע מעשים מגונים בבתו במשך 15 שנים ערער לבית המשפט העליון וביקש הקלה בעונש שקיבל - 13 שנות מאסר. האב טען, באמצעות עו"ד יעקב קמר, כי "בתו פיתתה אותו" ולכן היא גם אשמה במקרים. שופטי העליון יצחק עמית, מני מזוז וענת ברון מתחו ביקורת קשה על הטענה וקבעו בפסק הדין שנתנו היום (ב') כי יוחמר עונשו של האב מ-13 שנים ל-15. בכך קיבלו את ערעור המדינה על קלות העונש שהוגש במקביל לערעור האב.  

האב אנס את בתו, ס', מהיותה בת 4 ועד גיל 19. הבת חשפה במהלך שירותה הצבאי שורה ארוכה של מעשי התעללות מינית שביצע בה והובילה להגשת כתב אישום נגדו בגין אונס ומעשים מגונים. האב זוכה ממקרה אונס אחד אך הורשע במעשי אונס ומעשים מגונים על בסיס שורת ראיות - בהן גם הודאה שלו עצמו על המעשים שהתרחשו כשהייתה ילדה קטנה.

האב סיפר בחקירתו במשטרה: "אני יודע שזה היה כל כמה חודשים. אם תעשה את הסטטיסטיקה, זה יכול להיות ארבע או שלוש פעמים בשנה. באותם רגעים נכנס בי שד, לא יודע מה נכנס בי בראש המטומטם שלי". בהמשך החליף האב את סנגוריו וחזר בו מהודאתו. אחת מטענותיו הייתה שבתו "העלילה עליו מסיבות שונות: היא רצתה חתול והוא לא הסכים, היא רצתה כלב והוא לא הסכים, הוא אמר לה שהיא כבר בת 18 ויש לו זכות להוציא אותה מהבית".

בערעור עצמו התייחס האב לס' במילים "המתירנית", "המופקרת", "המניפולטיבית", "קלת הפה", "דמות קלוקלת אשר כבר משחר נערותה לא בחלה בכל מניפולציה כדרך לשרת גחמות ואינטרסים", "מי שבהתנהלותה המינית הייתה משוחררת ופתוחה והייתה נוהגת להתמזמז עם בן זוגה אל מול עיני אביה וגם לעיני אחיה הקטנים".

האב טען עוד כי הבת "עושה שימוש פסול בהצגת עצמה כנפגעת מין כדרך מניפולטיבית לרכוש סימפטיה, להפיק טובות הנאה ולמנוע הענשתה בידי הצבא על שורה של עבירות משמעת חמורות", וכי "בחורה בגיל כזה כבר יודעת מה להמציא, היא לא צריכה לעבור את החוויה כדי לספר 'מה קרה'". השופטים מתחו ביקורת קשה על טענות הערעור. 

ארכיון(צילום: עידו ארז)

השופט יצחק עמית התייחס לטענות הקשות שהוטחו בנפגעת ואמר כי "קשה להאמין כי בימינו הסנגור מודיע כי יביא הרבה עדים, 'אולי 40', שיספרו על אורח חייה של המתלוננת, גם במהלך התנהלות המשפט - 'עם הבילויים, עם בגדי הים, עם בחורים, עם מסיבות, עם הכל'. אלא שמאז שנות השישים זרמו מים רבים בקישון, ובתי המשפט השכילו להבין ולהפנים כי כלי עבודה רגילים לא יצלחו למלאכה העדינה והרגישה של נפגעי עבירות מין".

"אף לא ניתן להתעלם מכך שקו ההגנה של המערער גלש להתקפה חסרת רסן על המתלוננת (וגם על עדי התביעה)", ציין השופט. "חלק נכבד בערעור הוקדש להשחרת פניה, תחת הכותרת 'דמותה האמיתית של המתלוננת'. לא זו בלבד, שהמערער לא לקח אחריות ולא הביע חרטה. מן ההליך שהתקיים בפנינו אף ניתן להתרשם כי הוא אינו מתחיל להפנים את חומרת מעשיו או את מעמדם של הערכים המוגנים שבהם פגע. אודה כי התקשיתי למצוא בלבי חמלה כלפי אב שמכנה את בתו בשלל כינויי גנאי ובין היתר, 'פרובוקטיבית מאין כמותה מבחינה מינית', ומצהיר בפה מלא שקיום יחסי מין 'זה לא טראומה בשבילה'".