שאננות? למה הישראלים מתחסנים פחות לשפעת

מאות אלפי מנות חיסון נגד שפעת ממתינות בקופות החולים, אבל נתוני משרד הבריאות מצביעים על כך שהציבור לא ממהר להגיע. מספרי הביניים מדאיגים: עד אמצע דצמבר נפטרו 12 איש מהמחלה, לעומת שישה באותה תקופה בחורף הקודם. הרופאים מתריעים: "התחלואה בשפעת איננה קשורה לקור ולגשם, אפשר לחלות גם אם חמים ויבש"

רותם אליזרעפורסם: 02.01.18 , 09:33

החורף איחר השנה להגיע, וכך גם התקצר התור בקופות החולים: נתונים שנאספו על ידי משרד הבריאות מצביעים על ירידה במספר המתחסנים נגד שפעת עד אמצע דצמבר, לעומת התקופה המקבילה בחורף שעבר.

ואלה הנתונים, המתפרסמים כאן היום לראשונה: עד אמצע דצמבר התחסנו נגד המחלה 18.7% מכלל האוכלוסייה לעומת 20.2% בתקופה המקבילה בחורף שעבר. במספרים: 1,726,495 בני אדם התחסנו עד אמצע דצמבר בחורף שעבר לעומת 1,598,289 בחורף הזה. כלומר: 128,206 פחות.

בתקופה המקבילה בחורף אשתקד נפטרו שישה אנשים מהמחלה, ודווח על 38 מקרים של חולים קשים. לעומת זאת השנה, עוד הרבה לפני שהחורף הסתיים, דווח על 12 בני אדם שנפטרו משפעת ועל 34 חולים קשים. שניים מאלה שנפטרו בחורף הזה היו נערים בני 15 ו־18, שלושה מהם היו בני 45 עד 64, ושבעה נוספים היו בני 65 ומעלה.

"אין קשר בין השפעת לבין מזג האוויר"

כמיליון בני אדם מבין המתחסנים השנה קיבלו את החיסון בשירותי בריאות כללית; 362 אלף התחסנו במכבי שירותי בריאות; 200 אלף התחסנו בקופת חולים מאוחדת; 86 אלף חוסנו בקופת חולים לאומית. בכל קופות החולים עדיין נותרו חיסונים רבים במלאי: בכללית 90 אלף; במכבי 43 אלף; במאוחדת 40 אלף ובלאומית 30 אלף.

נתונים נוספים: במהלך כל החורף הקודם חוסנו כ־21% מכלל האוכלוסייה. 66% מהם היו בני 65 ומעלה, 24% היו ילדים עד גיל חמש.

אחת מקורבנות המחלה בחורף הנוכחי היא נועה בן שמואל (15) מאילת. היא אושפזה מונשמת, עם כשל מערכתי, ושמונה ימים לאחר מכן נפטרה. בדיקות מעבדה הצביעו על כך שהיא הייתה חולה בשפעת, וכי המחלה הסתבכה בשל זיהום חיידקי. הסיבוכים באו לביטוי בהפסקת פעילות הלב, ובסופו של דבר בקריסת מערכות כללית.

מדובר באירוע נדיר. גם בשל גילה הצעיר של הנפטרת וגם משום שהיא לא סבלה משום מחלות רקע, מה שקורה בדרך כלל עם קשישים. הם לוקים בשפעת, המשפיעה לרעה על מחלה שממנה הם כבר סובלים. השילוב הזה הוא שבדרך כלל מסבך ומדרדר את המצב הבריאותי שלהם ומוביל למוות.

ד"ר חגי לוין מאיגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית אמר: "על פי ההתרשמות שלי, החורף השנה לא מורגש במזג האוויר, ולכן ייתכן שזה גרם לחלק מהאנשים לא להגיע להתחסן".

הוא התריע: "שפעת יכולה להיגרם גם אם לא יורד גשם בחוץ וגם אם הטמפרטורות לא נמוכות. החיסון נגד שפעת מונע באחוזים לא מבוטלים מחלה שעלולה לגרום למוות. עוד לא מאוחר מדי להתחסן. מי שטרם עשה זאת יכול עדיין לגשת לקופות החולים ולקבל את החיסון".

לדבריו, לא ידוע בוודאות מדוע השפעת פורצת דווקא בחורף. הוא העריך כי זה קשור לכך שבמהלכו אנשים שוהים יותר זמן בחדרים ובמקומות סגורים ולא מאווררים. באשר לנתוני ההתחסנות עד כה אמר כי צריך לבדוק אותם בצורה יותר מדויקת כדי להסיק מסקנות.

לפני כמה שבועות נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי על פי נתונים של המרכז הלאומי לבקרת מחלות המתייחסים לישראל, היה החיסון נגד שפעת בחורף 2016 יעיל במידה נמוכה בקרב ילדים עד גיל חמש. בקרב בני 65 ומעלה הוא הפחית את התחלואה במידה מועטה.

מדובר בשתי קבוצות הסיכון העיקריות של המחלה. קבוצה נוספת הפגיעה למחלה היא נשים בהיריון.

השפעת נחשבת לאחת הקשות מבין מחלות החורף. היא מתאפיינת בחום גבוה, בכאבי ראש ושרירים, בשיעול יבש שהולך ומחמיר, בחולשת גוף כללית ולעיתים גם בנזלת. המחלה עוברת בין בני אדם ונחשבת למידבקת מאוד.

מדי שנה חולים בה בישראל בין 10% ל־20% מכלל הילדים (מגיל חצי שנה עד גיל 11).

החיסונים נגד המחלה נמצאים מדי חורף בקופות החולים וניתנים למבוטחים שלהן. הם כוללים רכיבים נגד זני השפעת הצפויים להיות נפוצים, לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי. משרד הבריאות ממליץ על כל סוגי החיסונים נגד שפעת הניתנים בקופות החולים.

השנה ניתן החיסון בבית־הספר גם לתלמידי כיתות ג', נוסף על חבריהם מכיתה ב'. החיסון ניתן רק אם הורי הילד נותנים את האישור לכך, ולא באופן אוטומטי.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו