שיעור בהיסטוריה: כך נולד עולם מרוצי האופנועים בישראל
בשנות השבעים התקיימו האירועים הראשונים, אך למרות ניסיונות לקדמו, הענף כמעט נעצר עד תחילת שנות האלפיים. מאז קמו מסלולים ברחבי הארץ, ליגות התפתחו ורוכבים רבים נכנסו לתחום. והעתיד? הוא נראה ורוד מתמיד
בשיתוף התאחדות הספורט המוטורי בישראל
לפי המקורות אפשר לסמן את שנת 1970 כשנה הראשונה שבה התקיים אירוע שנראה כמו מרוץ מכוניות מסודר. הוא התקיים באשקלון, עם נוכחות של נהגי מרוץ מחו"ל ואפילו מסלול אספלט מאולתר ברחובות העיר. אולם המילה "מאורגן" לא באמת התממשה ובעיות של שליטה בקהל הנלהב אשר פלש לתוך נתיבי המכוניות חייב את הפסקת המרוץ דקות ספורות לאחר שהוזנק.
אשקלון שמרה על הגחלת ועשור וחצי מאוחר יותר, באמצע שנות ה-80', נפתח מסלול עפר בחסות העירייה. אולם רק שנתיים של מרוצים הסתיימו בחריקת בלמים בשל פוליטיקה פנימית, אינטריגות בין המתחרים וכל כך הרבה "מלחמות יהודים" שגרמו להברחה של כל גוף מסחרי שחשב לתמוך בספורט.
עשרות שנים חלפו ללא שום אפשרות לקיים ספורט מוטורי מאורגן ורשמי. אולם יצר התחרות הנטוע בכל אחד מאיתנו יצרו זירות מרוצים רבות - לא חוקיות - שחלקן פעלו בזכות התעלמות מצד רשויות החוק. זה לא היה נדיר שאופנועי שטח הגיעו ארצה כשהם מפוזרים על פני כמה מזוודות בשדה התעופה, תיירים "איבדו" אופנועים נדירים ואפילו זכור לי איזה מופע ראווה של סופר-קרוס מחו"ל שכל האופנועים שלקחו בו חלק "התאדו" באחד הלילות. תחום רכיבת השטח די פרח באותן שנים. היו מרוצי מוטוקרוס, תחרויות אנדורו ראשונות ואפילו סופרמוטו על מסלולי אספלט המיועדים לקארטינג או במנחתי תעופה מרוחקים.
גם ליגת מרוצי הראלי - שכונו "מסע ניווט לא תחרותי" - התקיימו באופן סדיר והיה שלב שבו אפילו היו שתי ליגות מתחרות עם יריבות בין המארגנים השונים. באירועים הגדולים יותר, השתתפו עשרות כלי רכב ובהם רכבי 4X4, טרקטורונים, אופנועי שטח ובאגי מבניה עצמית.
חוק הספורט המוטורי נכנס לתוקף - כמעט שנה וחצי לאחר שאושר - באביב 2007. והוא הצליח להפוך את מה שעד לאותו היום היה "אפור" ל"שחור". באותה שנה הוקמה ה"רשות לנהיגה ספורטיבית" שהגדרת התפקיד שלה הוא לפתח ולהוביל את ענף הספורט המוטורי בישראל. ובסוגריים (לכשיאושרו התקנות במלואן) - ואת אישור התקנות היה על הרשות לעשות מול לא פחות משבעה משרדי ממשלה שונים. בין היתר הוטל על הרשות לקבוע יותר מתריסר תקנות חדשות בתחומים של רישוי כלי הרכב, מסלולים, ביטוח, רפואה, אישורי מרוצים לנהגים והרוכבים ועוד.
כמו שתיארתם לעצמכם זה תהליך מאד ארוך - שנים שבהן כל זכר לספורט מוטורי לא היה והעוסקים בתחום נמנעו ממנו מפחד הרשויות. פן הדבר יפגע בקידום האינטרסים של הספורטאים בהמשך.
רק בקיץ 2012 התקיים מרוץ ראלי בחולות צאלים - 5 הקפות של מסלול שטח באורך 20 קילומטרים למרחק מצטבר של 100 ק"מ בתנאי חום כבדים, והרחק מקהל. באותה שנה החלו לצוץ הניצנים של ליגת מרוצי הדראג (תאוצה מהמקום) וגם ליגת הדריפטים, שבה הנהגים מחליקים עם המכוניות על הצד - באירוע ללא קהל.
אישורו הסופי של חוק הספורט ב-2014 נתן את האור הירוק לכמה מיזמים של הקמת פארקים מוטוריים מהגולן ועד באר שבע - מתחמים של מסלולי אספלט, מסלולי עפר, מסלולי דראג וראלי קרוס המשלבים עפר ואספלט וגם מוטוקרוס.
כיום מתקיימים באופן סדיר ליגות אנדורו, מוטוקרוס וראלי רייד לאופנועים זאת לצד מרוצי ראלי וראלי רייד למכוניות כמו גם אירועי דראג מדי כמה חודשים. הכל בנוכחות קהל ועם השתתפות פעילה של גופים מסחריים וחשיפה בתקשורת. הספורט עדיין לא "שם" כמו שהוא באירופה - אבל אחרי כל כך הרבה שנים - יש תנופה, ותאוצה לקראת זינוק.
חשוב לציין הישגים רבים של ספורטאים בחו"ל - נצחונות בראלי דקאר, השתתפויות וסיום במקומות גבוהים בליגות האנדורו העולמיות השתתפות בראלי הפרעונים, דרך המשי. נהג ישראלי בליגת NASCAR האמריקאית ועוד היד נטויה.
בשיתוף התאחדות הספורט המוטורי בישראל
לפנייה לכתב/ת 
