תושבי טהרן עם המפגינים: "רוחאני הבטיח ולא קיים"
רחים, פועל בניין, שואל למה הכסף הולך לסוריה ולא אליו. פריסה, סטודנטית, מבינה שלרוחאני אין כוח לשנות. נסראללה, שעובר בכיכר ההפגנות, מודאג מהפרוטקציות ומספר שבניו יושבים בבית, מובטלים. האם הפעם ההתקוממות תביא שינוי? קולות מטהרן
בעוד האיראנים יוצאים לרחובות ומשתתפים בהפגנות המחאה הגדולות ביותר שידעה ארצם זה כמעט עשור, תושבים בבירה טהרן מביעים הזדהות עם הקשיים הכלכליים שעליהם מוחים המפגינים וזעם על השחיתות בקרב השלטונות. כתבי סוכנות הידיעות AP שוחחו היום (ג') בטהרן עם איראנים מהשורה אחרי שישה ימים של הפגנות, שבהן נהרגו ברחבי המדינה 21 בני אדם ועשרות נעצרו.
גל ההפגנות, ששוטף כמה ערים גדולות באיראן, הוא הגדול ביותר שידעה הרפובליקה האיסלאמית מאז ההתקוממות העממית שפרצה בה בטענה לזיוף תוצאות הבחירות שבהן ניצח מחמוד אחמדינג'אד בשנת 2009.
תושבים בטהרן שולחים מבטים מתוחים בשוטרים ובאנשי כוחות הבסיג' המתרבים ברחובות טהרן. הבסיג' הוא כוח מתנדבים שמילא תפקיד מרכזי בחיסול ההפגנות לפני תשע שנים. עם זאת, רבים מתושבי טהרן אומרים כי העלייה בשיעור האבטלה וביוקר המחיה הביאה אנשים לסף ייאוש.
"אם השלטונות לא יילחמו בהפגנות – הם יקבלו הפגנות בדרכי שלום", אומר רחים גורבנד, פועל בניין בן 34. "אני מובטל כבר חודשים. מי אחראי לזה? הממשלה צריכה להפסיק לבזבז כסף על דברים לא נחוצים כמו סוריה, עיראק ומקומות אחרים, ובמקום זה להעביר את הכסף הזה ליצירת מקומות עבודה כאן".
נשיא איראן חסן רוחאני, פוליטיקאי שנחשב מתון ושנבחר בשנה שעברה לכהונה שנייה, הביע אהדה למפגינים שבחרו להביע את מחאתם בדרכי שלום, אבל נראה שהתמיכה של האיראנים בו הולכת ופוחתת משום שהבטחותיו שהסכם הגרעין עם המעצמאות מ-2015 והסרת הסנקציות יביאו לשיפור כלכלי – אינן מתממשות.
"הצבעתי לרוחאני, אבל אני רואה שידיו כבולות ושהוא לא יכול למלא את הבטחותיו", אומרת פריסה מסעודי, סטודנטית בת 23 מאוניברסיטת אזאד בטהרן. "הממשלה צריכה לפתוח את הזירה הפוליטית אם היא רוצה לשמר את תמיכת העם".
נסראללה מוחמדי, תושב שעבר בכיכר בטהרן שבה התקיימו רבות מההפגנות בעבר, הביע תמיכה בדרישות המפגינים. "הם צודקים. השחיתות פושה והזדמנויות ניתנות למקושרים לאנשי ממשל. יש לי שני בנים, בני 27 ו-30, והם יושבים בבית בלי עבודה אחרי שהשלימו את הלימודים שלהם".
בשנת 2009 התרכזו ההפגנות בטהרן, ומי שהובילו אותן היו בני מעמד הביניים והמעמד הגבוה, תומכי המחנה הרפורמיסטי שהפסיד בבחירות. הפעם ההפגנות החלו במשהד, העיר השנייה בגודלה במדינה, ומשם הן התפשטו לשלל מחוזות. אין הנהגה ברורה או פלטפורמה פוליטית ברורה המובילה את המחאה הזו. גם בטהרן היו הפגנות, אבל ההפגנות האלימות ביותר היו דווקא בערים אחרות.
על כל פנים, לא כל תושבי טהרן מזדהים עם המפגינים. פרנז אסאדי, תושבת טהרן בת 31 המוכרת סחורות דרך אפליקציית המסרים המידיים "טלגרם", הפופולרית מאוד באיראן, הביעה זעם על החלטת הממשלה לחסום את האפליקציה בעקבות ההפגנות, שבהן שימשה האפליקציה לתיאום בין המפגינים.
"זה לא הוגן. חלק מהמפגינים יצאו לרחובות, אבל למה אני צריכה לשלם על זה?", היא שאלה. "הממשלה חסמה את טלגרם והחנות שלי נסגרה גם היא". רזא נזאמי, סטודנט באוניברסיטה, בן 21, אמר כי חסימת האפליקציה היא עוד הבטחה שהפרה הממשלה. "רוחאני אמר בעבר שהממשל בראשותו לא יגביל את הגישה לרשתות החברתיות", הזכיר.
יש שרואים ביציאת המפגינים לרחובות רק עוד מכשול. "אני לא שמח", אומר עבאס אוסטדי, חשמלאי בן 45. "חלק מהמפגינים שברו חלונות ופגעו ברכוש הציבור. הם שרפו מונית של חבר שלי. מי יפצה אותו? איך הוא יביא לחם הביתה למשפחתו?".
לפנייה לכתב/ת 
