שמחה כפולה: האחיות שילדו באותו יום
הן גילו במקרה ששתיהן בהיריון באותה תקופה ובאופן מפתיע ילדו באותו יום. אחיות משתי משפחות שונות מספרות על צירוף המקרים המרגש, על האימא שעברה מחדר לידה אחד לשני והבילוי המשותף בשעות הקטנות של הלילה
כל הורה טרי מכיר את הטירוף שאוחז במשפחה רגע לאחר הלידה. מצד אחד כל בני המשפחה חשים תחושת שמחה ואושר עילאי לאחר הלידה. מצד שני, בדיוק אז מתחיל מירוץ שכולל חוסר שינה בלילה, היולדת שמנסה להתאושש מהלידה, כביסות ראשונות, הכנת הבית ומה לא.
הדבר שבני הזוג הכי זקוקים בדרך כלל לו הוא עזרה של קרובי המשפחה, ובעיקר של ההורים. אך מה קורה במצב בלתי שיגרתי שבו שתי אחיות יולדות יחד? כיצד מסתדרים? מה הן החוויות שהן חוות באירוע יוצא דופן שכזה?
חוויה מיוחדת שכזו חוו האחיות נופר נתן, אימא לשני ילדים (2.5, 1.5) ומור יעיש, גם היא אימא לשניים (4, 1.5) שילדו בדיוק באותו יום: "הפרש הגילאים בינינו הוא שנה וחצי", מספרת נתן. "כשאחותי ואני גילינו, שכל אחת מאיתנו נמצאת בהיריון שני, ורק בהפרש של יומיים, החלטנו שאנחנו עוברות אותו יחד ובכיף. קבענו את הבדיקות ביחד ותמיד היו זורקים לנו הערות 'איזה קטע אם תלדו ביחד'".
מה קרה ביום הלידה?
"כשהגעתי לתאריך הלידה המשוער הלכתי לבדיקה שגרתית, וביקשתי מאחותי שתצטרף אליי. בסופו של דבר, לאחר כל הבדיקות, היא נשלחה לבית החולים, בעקבות צירים, ואילו אני נשלחתי הביתה ללא התקדמות.
"באותו הלילה, מאוחר יותר, מור נכנסה לחדר הלידה ואני בקושי ישנתי. רציתי לדעת אם היא ילדה אך בכל פעם קיבלתי תשובה שלילית. בבוקר הרגשתי שיש לי צירים, וניסיתי למשוך כמה שיותר זמן בבית , בעיקר כי אחותי סיפרה לי שממש עמוס בבית החולים, ושהיא בעצמה בקושי קיבלה חדר.
"הדבר המצחיק הוא שבאותו בוקר, אבא שלנו דיבר עם אמו, וסיפר לה מה קורה. סבתא שלי אמרה - 'נופר מעכבת אותה, מור מחכה לה, והיא לא תלד עד שנופר תבוא', וככה באמת היה. הגעתי אחר הצהריים לבית חולים, עצרתי להגיד שלום לאחותי שהייתה בחדר לידה כבר כמה שעות טובות, ומיד הכניסו אותי לחדר לידה הסמוך אליה".
מי היה אתכן בלידה?
"אימא שלנו שהבינה מה קורה הזעיקה את אבא שלנו ואת דודה שלנו על מנת שאף אחת מאיתנו לא תעבור את הלידה לבד, וכמובן שגם הבעלים נכחו. לאחר שנכנסתי לחדר הלידה, בתוך זמן קצר, הלידה של אחותי סופסוף התקדמה, והגיעה לפתיחה מלאה.
"היא ילדה בשעה 18:55 בנוכחות אמי. אני הייתי בינתיים עם דודה שלי עד שאימא שלי הגיעה אליי, והראתה לי תמונה של מור עם הילדה. בתוך זמן קצר ילדתי גם אני את בני בשעה 19:15. ילדנו בהפרש של עשרים דקות בלבד, וזה היה ממש מרגש".
איך נראו הימים לאחר הלידה, כששתיכן בבית החולים?
"סידרו לנו חדר משותף שבו היינו רק שתינו. היינו כל היום יחד, הוצאנו יחד את הילדים מהתינוקיה, והיינו גם מעבירות את הלילות ביחד. היינו ערות כל הלילה ועוזרות אחת לשניה.
לאחר השחרור מבית החולים נתן חזרה לבית של הוריה, שם גרה באותם ימים. באותו זמן גם אחותה החליטה לבוא אליהם למספר ימים כדי נוח. "ישנו ביחד עם הילדים שכינינו אותם בשם 'התאומים', והבעלים ישנו עם הילדים הגדולים", מספרת נתן. "עזרנו אחת לשניה - כשאחת היתה מתקלחת השניה הייתה שומרת על הילדים, וההיפך. כמובן שגם ההורים היו עוזרים וקמים בלילות להאכיל ולהרגיע את הקטנטנים. היום אני יכולה לומר שזו הייתה חוויה מדהימה".
מה קורה כיום במפגשים משפחתיים?
"היום יוצא לנו להיפגש המון. כל שבת שניה אנחנו נמצאות אצל ההורים. אנחנו נפגשות גם באמצע השבוע, יחד עם הילדים. הילדים הם חברים טובים ולפעמים הם גם רבים ממש כמו אחים. לא מזמן חגגנו להם את גיל שנה ביחד, ואני מאמינה שנמשיך לעשות זאת".
חוויה מיוחדת שכזו עברו גם יפית חסון, אם לשניים (שבע ושנתיים) ואחותה, ענת כהן, אם לתאומות בנות שנתיים: "אחותי ואני ילדו יחד, לפני כשנה, בהפרש של יומיים", מספרת חסון. "אחותי נכנסה להיריון לאחר שעברה שנתיים של טיפולי פוריות. לי יש ילד בכור, ומאז שהוא נולד ניסיתי להיכנס שוב להיריון אך לצערי לא הצלחתי. לאחר כחמש שנים של ניסיונות גיליתי שאני בהיריון, ואז התברר שאחותי ואני בהיריון יחד".
כיצד עברה תקופת ההיריון?
"היה אושר גדול במשפחה. ההיריון עבר עם התרגשות גדולה אך גם עם פחדים, חששות ולחצים שליוו את שתינו מבדיקה לבדיקה. עברנו הכול יחד, וקראנו אחת לשניה 'אחות ליווי היריון'".
קראו עוד:
זה מה שקורה כשאתם מחזיקים את התינוק רק בצד אחד
חודשיים הכנות ליום הולדת בלרינות
כשהילדה רוצה ג'ינס ב-1,100 שקלים
מה קרה ביום הלידה?
"בשישי בערב, כשאחותי הייתה בשבוע 33 היא קיבלה פתאום צירים וילדה בניתוח קיסרי תאומות פגות. היינו בהלם כי היא ילדה מוקדם, וכשהכול עבר בשלום, כולנו שמחנו והתלהבנו . אני בשלב הזה הייתי בשבוע 36 ועדיין בהיריון.
"למחרת, בעלי ואני נסענו לבקר את אחותי בבית החולים. כשפגשנו אותה צחקתי והזכרתי לה שקבענו שנלד יחד, ואילו היא 'עשתה לי תרגיל'. צחקנו, התחבקנו ודיברנו. במהלך הביקור התחלתי להרגיש שיש לי צירונים שהלכו והתגברו. הלכנו למיון נשים ושם הודיעו לי שיש לי פתיחה של ארבע אצבעות, ושמכניסים אותי ישר לחדר לידה".
איך הגבת כשהבנת שאת בשלבי לידה?
"הייתי בשוק. אמרתי לרופאה שאני בסך הכול בשבוע 36, ושרק באתי לבקר את אחותי שילדה לפני כמה שעות. הכניסו אותי לחדר לידה, וכשסיפרתי למיילדת על אחותי הסתבר לנו שהיא זו שיילדה אותה בניתוח. היינו בהלם.
"בדיוק אז הגיעה אימא שלי, על מנת ללוות אותי בלידה, וכשראתה את המיילדת היא שמחה והתרגשה. מאותו רגע הכול התקדם מהר, ובתוך חמש שעות ילדתי את בתי. לאחר מכן, העבירו אותי למחלקה של אחותי והיינו יחד בחדר".
איך נראו הימים שלאחר הלידה?
"החדר שלנו היה כל היום מלא מבקרים. אנשי הצוות בבית חולים כל כך התלהבו ששתי אחיות ילדו יחד, וקראו לחדר שלנו חדר vip . כל מי שהגיע נדהם שדבר כזה קורה - ששתי אחיות יולדות יחד. המשפחה הייתה מאושרת. אימא שלנו הרגישה אושר של ממש, היא כל כך חיכתה לנכדות האלו ובסוף זכתה לקבל אותן יחד.
"לאחר שהשתחררנו שתינו הלכנו לאימא שלנו, שדאגה לנו ועזרה לנו מאוד. אני הייתי אצלה שבוע אחרי הלידה עם הילדה, ואחותי הייתה אצלה כמעט שלושה חודשים, לאחר שהתאומות השתחררו מבית החולים. אימא שלי מאוד עזרה לה, ובכלל, אפשר לומר שכל המשפחה תמכה ועזרה באהבה אז וגם כיום".
אם אתם תוהים כיצד ההורים מרגישים במצב כזה, מרים רוזנברג, אמן של יפית וענת, מספרת על החוויה: "היום הכי שמח שהיה לי בחיים היה היום שבו שתי הבנות שלי בישרו לי שהן בהיריון. יפית בישרה לי שהיא בהיריון, וחודש לאחר מכן ענת בישרה לנו שהיא בהיריון. הייתה לנו הרגשה של חגיגה במשפחה, וכולנו חיכינו כל כך ליום הלידה.
"כל ההיריון צחקנו על זה שאולי שתיהן יהיו יחד בבית החולים, ושזו תהיה חוויה של ממש. היום אני יכולה לומר שהייתה לי כל הזמן הרגשה שהן יילדו יחד ושאצטרך לרוץ מחדר לחדר".
כיצד נראו הימים שלאחר הלידה?
"אלו היו ימים ממש לחוצים וקשים בהם עזרתי לבנותיי להתאושש מהלידה ומהניתוח. בנוסף לכך, טיפלתי גם בתינוקת של יפית, ואז התאומות הגיעו, וגם בהן טיפלתי כי הן היו קטנות והיו צריכות יחס ממש צמוד. בקיצור, לא נחתי לדקה - רצתי מאחת לשניה על מנת להאכיל אותן, להחליף טיטול, לקלח ולעזור במה שרק אפשר".
"היו פעמים בהן לא ידעתי למי לרוץ קודם", אומרת רוזנברג. "היום אני יכולה לומר שזאת הייתה התקופה הכי יפה ומאושרת בחיי. בלילות בהם הן היו ישנות אצלי, היינו קמות כולנו יחד כדי לטפל בתינוקות, והיה מצחיק מעייף ומרגש.
"בחודשים שלאחר מכן, בכל שבת שבה הבנות היו באות עם הנכדים הייתי מתרגשת ומחכה. כיום, הילדים גדלו, והמפגשים המשפחתיים שלנו מרגשים ומצחיקים. הבנות אוהבות אחת השנייה, וניתן לראות שיש ביניהן קשר קרוב, ממש כאילו היו שלישיה".
מה עדיף אחרי הלידה - התינוק צמוד אליך או בתינוקיה? בייבי טוק בניסיון למצוא את התשובה:
לפנייה לכתב/ת 
