מחלת הנפילה / טור
מכבי תל אביב פתחה מצוין, ריאל מדריד הגיעה מוגבלת ופצועה, אבל כמו תמיד באה הקריסה ברבע השלישי, שהפכה לסימן ההיכר של הצהובים העונה. תקרת הזכוכית של ספאחיה והשחקנים שלו מגיעה בקושי למקום השביעי ביורוליג
מכבי תל אביב
פתחה את הסיבוב השני ביורוליג במשחק שאינו מבשר טובות והפסד 93:81 לריאל מדריד. נגד קבוצה שמכבי כבר ניצחה בבית, יריבה מלאה במגבלות ופציעות, עם כוכב צעיר שלרוב יותר מפריע מאשר עוזר. מכבי כשלה לשמור על יכולת יציבה לאורך המחצית השניה, במיוחד מדאיגה אותה הנפילה ברבע השלישי, שהופך לצערה להיות סימן ההיכר שלה - בכך סימנה קו מאוד ברור שמפריד בינה לבין שש הקבוצות הבכירות של המפעל.
מה שמדאיג במיוחד הוא סף השבירה הנמוך יחסית מול הריצות של ריאל, והשפעתו של חילוף מסוים של ספאחיה. בפעם הראשונה לקח לאסו פסק זמן בדקה השמינית בפיגור 26:15. למרות שמכבי רצה נהדר עד אז, ספאחיה נלחץ מהחריגה של עצמו ממנהגו לגלגל 10 שחקנים ברבע הראשון. הוא הרי לא ביצע חילוף אחד עד אז. לכן ביצע ספאחיה שלושה חילופים בפסק הזמן הזה, בהם הוצאתו של רול יצא והכנסתו של דיברתולומאו. וטיוס וג''יק כהן הקרים לא הספיקו להגיד "קמפאסו", ותוך שתי דקות ריאל רצה 0:10 וחזרה למשחק צמוד.
מהלך המשחק מסביר שמכבי לא מאמינה שהיא קבוצה כזו, וגם שאין לה את הכלים
להתמיד בכך לאורך זמן, ולהתמודד עם קבוצה שרצה מהר כמוה, אבל שולטת בצבע עם נפילים כמו רייס ואלבארס. מכבי הוסיפה רק עוד ארבע שלשות בשלושת הרבעים האחרונים. בולדן קלע את הנקודות היחידות שלו בדקה השניה של המשחק, והוא חייב להבין שמכבי זקוקה לנקודות שלו ולא רק למשחק המסייע באסיסיטים וריבאונד. גם מדד האיבודים מתחיל לאבד מתקפותו. במחצית הראשונה המצוינת מכבי איבדה רק שלושה כדורים, ואחרי ההפסקה עוד 11. הפעם הרבה איבודים לא מנבאים בהכרח הצלחה, בעיקר כי האיבודים האלה לא באו מריצה, אלא מטעויות במשחק העומד והיסוס בצבע מול גבוהי ריאל.
מסתבר שמכבי פגיעה בהרכב ובמבנה שלה, והיעדרם של שניים מהשחקנים הראשיים זה קצת יותר מדי. ואמנם פייר ג'קסון ניסה וכמעט הצליח להיות גם ג'קסון וגם קול, קלע בשביל שניים וניסה לשלוט בקצב, אבל במחצית השניה הוא בעצם שיחק לבד. פרחוסקי, שממשיך להפתיע בקו העליה שלו והיה מצוין במחצית הראשונה (14 נקודות), הוסיף רק עוד סל אחד במחצית השניה, מול הקו הקדמי הגבוה והמאסיבי של ריאל.
הפתיחה בישרה טובות, אבל אז הגיעה הנפילה. טיוס מול טבארס(צילום: EPA)
ברבע השלישי הידוע לשמצה, מכבי עוד נשארה קרובה, ואפילו הובילה 52:54. אבל אז רול ביצע עבירה שלישית, וספאחיה ביצע את אותו חילוף – דיבארתולומאו במקומו. במקביל, דונצ'יץ' חטף קטנה מבולדן וירד גם הוא. ומכאן, הכל נגמר מהר. מכבי לא קלעה סל ארבע דקות, ריאל רצה 0:15 ל-54:67, ספאחיה נאלץ לקחת שני פסקי זמן כדי לעצור את המפולת, ומכאן מכבי לא חזרה.
מכבי לא ניצלה את המשחק הפושר שלו. דונצ'יץ'(צילום: EPA)
לרול, גם כשאינו מצליח לקלוע באחוזים גבוהים, יש תפקיד קריטי באיזון המשחק של מכבי, שמירה על הקצב, וביצוע מדויק של הוראות המאמן, במיוחד ליד ג'קסון שמשחק רק במהירות אחת – פול ספיד.
שווה לחזור לשבע הדקות הראשונות המושלמות כמעט של מכבי. בהרכב מאוזן, עם זוסמן כמספר 3 (נקווה שדקות המשחק של זוסמן יישמרו כמדיניות ולא יהיו אפיזודה אקראית), מכבי שיחקה כדורסל פשוט ויעיל, הניעה את הכדור בהתקפה, וקלעה שלשות פנויות. 5 מ-6 לשלוש גורם לך להרגיש קבוצת על. אבל האם זה קמופלאז' או כדורסל אמיתי? ובכן, השאלה היא אם אתה מסוגל לשמור על יציבות ההגנה, למנוע ריבאונד התקפה שישבור לך את המומנטום, ולהמשיך לקלוע באחוזים כאלה, או קרוב אליהם.
ריבאונדים ואסיסטים זה נחמד, מה עם נקודות? בולדן(צילום: EPA)
מכבי נכנסת אל הסיבוב השני והמשחקים נגד הקבוצות בדרג שלה עם הבנה די ברורה על מגבלותיה. היא חייבת לקלוע שלשות לאורך כל המשחק, לקבל יותר נקודות מבולדן, לשלוט בריבאונד מתחת לסל שלה, ולחשוב טוב איך למנוע את הקריסה הסטנדרטית ברבע השלישי. כדי להשיג את זה, חייב ספאחיה להבין שמייקל רול הוא האבן המאזנת, ולהשתמש בו באופן מושכל גם כשאינו קולע.
לפנייה לכתב/ת 
נבן ספאחיה
צילום: EPA
מומלצים
