העזרה הגיעה / בלוג ה-NBA
קליבלנד הדלילה חיכתה במשך חצי עונה לאייזיאה תומאס הפצוע, שחזר בסערה למגרשים ובשני המשחקים הראשונים שלו נתן טעימה קטנה ממה שיש לו בידיים. שיתוף הפעולה שלו עם לברון בהתקפה יקבע לאן הקאבס יגיעו העונה, ועשוי להשפיע על עתיד המועדון כולו
דני איינג' היה יכול לחסוך מעצמו את הסינונים מאייזיאה תומאס, אבל הוא בחר שלא. מאז שנפרד מהכוכב שלו לשעבר והעביר אותו לקליבלנד במסגרת הטרייד הענק של הקיץ ב-NBA, הג'נרל מנג'ר של בוסטון לא היסס לשלוח לו הודעות.
הראשונה נכתבה אחרי שהעסקה בין הקבוצות נסגרה, "רק כדי לחלוק את ההערכה שלי אליו", לדבריו. השנייה הייתה לאחר שג'יילן בראון, מהפנים החדשות והמרעננות של הסלטיקס העונה, כאב את מותו של חברו הטוב וקיבל תמיכה מתומאס, שבעצמו נאלץ להתמודד עם אובדן קשה לא מזמן (אחותו צ'יינה נהרגה בתאונת דרכים לפני פתיחת הפלייאוף שעבר). איינג' רצה להודות לו, ובדומה להודעה הראשונה, לא ציפה לקבל תשובה.
לתומאס הייתה סיבה טובה לא לענות. הייתה לו סיבה טובה להיפגע מהמהלך הקר והגאוני של איינג', שבפגרה האחרונה החליף אותו בקיירי ארווינג והסכים לוותר גם על ג'יי קראודר, אנטה ז'יז'יץ' ובחירת הסיבוב הראשון של ברוקלין בדראפט 2018 בתמורה לכישרון והרעב המתפרצים של ארווינג.
תומאס נתן את כל מה שיש לו עבור בוסטון בעונת הפריצה האחרונה והמדהימה שלו. הוא הפך בה יחד עם ראסל ווסטברוק לאחד משני שחקני הקלאץ' הטובים בליגה, היה המנהיג האולטימטיבי, סיפק מספרי שיא וגם הקריב מעצמו נפשית ופיזית. במהלך הפלייאוף בחר לשחק מול שיקגו למרות מות אחותו ולקלוע 53 נגד וושינגטון אחרי טיפול שיניים ארוך, בעקבות שן שאיבד משחק אחד קודם לכן.
באוקטובר אמר שאולי לא ידבר יותר עם איינג', אבל מאז הוא התרכך והספיק לסלוח. גם אם יוצאים מנקודת הנחה שהכאב על הפרידה שנכפתה עליו מאהבת חייו עדיין לא עבר לו לגמרי, בימים האחרונים תומאס כבר לא יכול להרשות לעצמו להסתכל אחורה ולנטור טינה. הפרק החדש בקריירה שלו התחיל רשמית, ולבוסטון אין עוד מקום במחשבות.
בדיוק כמו פעם
קליבלנד חיכתה לו בסבלנות רבה מפתיחת העונה, אותה התחיל תומאס כשהוא פצוע בירך. בלעדיו ובלי ארווינג הקאבס נראו רע מול קבוצות כמו אורלנדו, ברוקלין, ניו יורק ואטלנטה, התאוששו בצורה מרשימה ודעכו מחדש לפני החזרה של תומאס, עם ארבעה הפסדים בחמישה משחקים.
הבכורה של תומאס בקליבלנד בלילה שבין שלישי לרביעי, שבעה חודשים אחרי המשחק האחרון שלו, סימנה מבחינתה את תחילת העונה האמיתית – והזכירה לה מה הרוויחה מהמפץ הגדול בקיץ. תומאס קלע 17 נקודות ב-19 דקות בניצחון על פורטלנד, קיבל מנוחה בהפסד לבוסטון (האוהדים הרעיפו עליו אהבה) ושלשום, באורלנדו, הוא כבר פתח בחמישייה. זה נגמר עם עוד ניצחון בערב יעיל אך מפוזר של 19 נקודות ב-21 דקות (7 מ-13 מהשדה), הפעם מעמדת הרכז המוביל החדש של הקאבס. בשעה טובה לקליבלנד היה בעל בית בקו האחורי, מנהל משחק ברמה גבוהה שהוא לא לברון.
עד שהגיע למנת הנקודות הדו-ספרתית לקח לו זמן למצוא את עצמו. את הרבע הראשון הוא סיים עם 0 מ-4 מהשדה, כולל שני ליי-אפים שהלכו החוצה. 20 שניות לסיום, במצב של 125:128 לקליבלנד, תומאס גם שיחרר אייר-בול מחצי מרחק, אבל למזלו הכדור נחת לידיים של דוויין ווייד שקלע מקרוב. מצד אחד הוא מסר 4 אסיסטים, מצד שני איבד 5 כדורים. מצד אחד הראה מאמץ וביטחון, מצד שני סיים עם מדד פלוס-מינוס שלילי (3-). מצד אחד עזר לקליבלנד לקבוע שיא עונתי בנקודות (131), מצד שני לא מנע ממנה לספוג 127 מהמג'יק. בקיצור, כמו שאפשר לצפות משחקן שחזר לפני כמה דקות מכמה חודשים נטולי משחקים רשמיים.
גם אם זה יהיה מעט יומרני לגבש מסקנות חותכות משני המשחקים האלה, אפשר לראות בהם טעימה ראשונה וקטנה ממה שתומאס יכול לתת לקליבלנד. עד עכשיו, כשהוא היה מושבת, היא הייתה בעיקר לברון ג'יימס. בעונה ה-15 שלו בליגה המלך מספק את אחת מהעונות הטובות בחייו, וכנראה שזאת לא מחמאה עבור השחקנים שלצידו. כדי לעזור לקאבס (שחיזקו משמעותית את הספסל, אבל איבדו את השחקן השני הכי טוב בקבוצה, נשארו בלי מחליף ראוי ומקבלים הרבה פחות מהחמישייה) לא לאבד קשר עין עם הצמרת במזרח שהתחזק, פשוט לא הייתה לו ברירה אחרת אלא לשחק בהילוך חמישי.
חוץ מקווין לאב שלוקח על עצמו יותר התקפית העונה, לברון לא ממש יכול לבנות על סיוע איכותי וקבוע משחקנים אחרים. גם במצב הזה, שבו המעמסה עליו גדולה, קליבלנד נחשבת לאחת מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה (מקום חמישי בנקודות למשחק). אבל עם תומאס בחמישייה, בריא ולאורך זמן, היא תוכל למזער בצורה טובה יותר את נזקי ההגנה הפריכה שלה (מקום 22 בליגה), ולהפוך מקבוצת התקפה טובה לקבוצת התקפה קטלנית.
2018, הנה אני בא
זה בדיוק סיפור הקאמבק של תומאס. הוא יתקשה לתת לה את הערך המוסף בהגנה, אבל כמו קליבלנד בדיוק, ינסה להפוך את ההתקפה לכזאת שתחפה על החולשה הברורה והבולטת בצד השני של המגרש. ואם רציתם טעימה, ככה היא נראית: בשני המשחקים שלו קליבלנד קלעה בממוצע 129 נקודות, 19.1 יותר מהממוצע העונתי שלה (109.9) ו-13.2 יותר מהראשונה בתחום, גולדן סטייט (115.8). הוא היה פעיל מאוד כהרגלו, קלע מכל טווח ואולי הכי חשוב – לא פחד ממגע או מנפילות על הפרקט.
היו גם ניצוצות של שיתוף פעולה עם לברון, שקיבל ממנו 7.0 מסירות בממוצע, יותר מכל שחקני קליבלנד. לברון מסר לו בחזרה אסיסט בממוצע, יותר מכל חבריו. התיאום ביניהם, והאופן שבו ילמדו לפנות מקום אחד לשני ולחלוק את הכדור, יהיה זה שיכריע מה קליבלנד תוכל לעשות בשלבים המאוחרים של העונה. איכות העזרה שתומאס יעניק ללברון בהובלת הכדור ויצירת מהלכים היא זאת שתקבע כמה אוויר יישאר לו בעונה המוזרה הזאת, שכבר הכניסה אותו לתוך הדיון על תואר ה-MVP.
"אני לא יודע מי אנחנו או מי אנחנו יכולים להיות עד שלא נקבל את תומאס בצורה עקבית", אמר לברון אחרי ההפסד בבוסטון. "אני יכול לדחוף את הקצב קצת יותר, להוציא את הכדור מהידיים של לברון", אמר תומאס אחרי הניצחון באורלנדו. הוא יודע בשביל מה הוא כאן, גם אם בזמן הקרוב עדיין יהיה תחת מגבלת דקות. הוא גם יודע להגיד שכרגע, הוא מרגיש "80 אחוז". ואם ככה נראים ה-80, ה-100 יכולים להעניק לקליבלנד תקווה גדולה לקראת ההמשך.
כל מה שראינו ממנה עד עכשיו אמור לתת לנו רק תשובה חלקית לשאלה החשובה באמת,
האם היא תוכל להסתכל בעוד כמה חודשים לגולדן סטייט בלבן של העיניים ולעשות לה חיים קשים יותר. התחושה היא שאליפות זאת עדיין מילה מוגזמת בהקשר לקליבלנד הנוכחית, אבל בעונה האחרונה בחוזה של לברון הציפייה המעודכנת ממנה עם תומאס היא להתחבר ברמה שתאפשר לה לתת קצת יותר פייט בגמר רביעי ביניהן. במצב שבו גם החוזה של תומאס נגמר בקיץ, ברור שלציוות ביניהם יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת גם עליהם וגם על עתיד המועדון.
בטווח המיידי תומאס יכול לגרום לקבוצה להיראות אחרת. הוא מספק ניצוץ חדש להתקפה מבוגרת שתלויה מדי בכוכב ענק אחד, ויותר מכל רוצה להראות שהוא יכול לעמוד באתגר גדול נוסף בקריירה מפותלת. "2017 הייתה השנה הטובה ביותר בקריירה שלי והשנה הגרועה ביותר בחיי", כתב ביום הראשון של השנה האזרחית החדשה. ב-2018 כל מה שהוא רוצה זה רק שהשידוך עם קליבלנד יהיה מוצלח מספיק כדי שיעזור לו לשכוח מבוסטון – וכן, גם לנצח אותה בגמר המזרח.