הגבלה בחשבון על המרת ביטקוין? בנק ישראל מגבה את הבנקים
בנק ישראל מעניק רוח גבית לבנקים, המסרבים לאפשר ללקוחותיהם העברת כספים לרכישת מטבעות וירטואליים. המשנה לנגידה: "לא נוכל לתת מענה לאותם לקוחות. מדובר בחשבון עם סיכון גבוה". לקוח שנתקל בסירוב מצד הבנק: "נילחם בדיקטטורה שמחליטה על הכסף שלנו"
"הפיקוח על הבנקים לא יכול לתת מענה ללקוחות שהבנקים מסרבים לאפשר להם להמיר את הכסף שבחשבונם למטבעות וירטואליים", כך הודיעה הבוקר (ב') המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו-טרכטנברג.
מעוניינים בקריירה שנייה? כך ניתן להרוויח מכריית ביטקוין
רה"מ בהתייחסות נדירה לביטקוין: דינם של הבנקים להיעלם
"לאחרונה עלו בציבור מספר תלונות על קשיים לכאורה שבנקים מערימים על לקוחות שמבקשים להעביר כספים מחשבון הבנק שלהם לצורך רכישת מטבעות וירטואליים", כתבה במכתב שפרסם בנק ישראל. "מעבר לסיכונים ללקוח, קיימים סיכוני ציות גם לבנק. האופי האנונימי של המטבעות הווירטואליים מביא לכך שהם יכולים לשמש - ומשמשים - להלבנת הון, מימון פשיעה וכדומה.
"לקוח שמבקש להעביר את כספו לבורסה כלשהי שמוכרת מטבעות וירטואליים יכול בהמשך להעביר את הכסף בצורה אנונימית לכל גורם מפוקפק בארץ או בעולם. במידה והכסף ישמש למטרה לא ראויה, הבנק שביצע את ההעברה עלול לשאת באחריות כנגד רשויות חוק בארץ או בעולם", כתבה בודו-טרכטנברג.
בדיון שהתקיים היום בנושא בוועדת הכספים של הכנסת הוסיפה המשנה לנגידה, "כל יוזמות הביטקוין הן פרטיות ללא גיבוי של ממשלה, בנק מרכזי כלשהו או גוף פיננסי מדיני מרכזי. הקמנו צוות שמחפשי פתרון לתופעה ואם יימצא נצטרך לפעול בשיתוף פעולה עם שאר הגורמים הרגולטורים. בינתיים אנחנו עדיין לא רואים בו מטבע כלכלי.
ח"כ יצחק הרצוג, שיזם את הדיון, אמר כי "הדרמה העצומה סביב הבלוקצ'יין, יכולה להשפיע באופן מרחיק לכת על המציאות המסחרית העולמית. ישראל כמדינה מתקדמת מאוד בתחום הטכנולוגיה צריכה לפעול כדי שאנשים לא ישימו את כספם על קרן הצבי, ולהתייחס לכל סוגיית המטבעות הווירטואליים".
יו"ר הרשות לניירות ערך פרופ' שמואל האוזר ציין כי "יתכן שיש פה פוטנציאל עצום. הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה פורצת דרך שתלווה אותנו, כי הביטקויין נולד עימה. אני רק לא בטוח ממה נובע המחיר שלו. שאלת הביקוש לא מספקת .צריך להיות משהו מאחורי זה. יש פרסומות מטעות שהביטקוין הוא תחליף לבזבוז כספים בהשקעות חסרות סיכון ורווחיות. כאן הדבר הכי חשוב הוא שהמשקיעים יידעו לפחות כי מישהו מגן עליהם, כל זמן שהקונים היום את המטבעות לא יודעים מה יקרה אם נפלו קרבן להונאה. צריכה להיות כאן מסגרת רגולטורית ייעודית מתאימה. ברשות ניירות ערך צריכים כזאת תוך שנתיים לפני שנותנים לחברות כאלה להיסחר בבורסה. ועדה שלנו הולכת להמליץ על צעדים לגבי הנפקת מטבעות דיגיטליים בכלל".
מנכ"ל רשות המיסים, משה אשר קרא לעומתו להפריד בין הטכנולוגיה למטבעות הדיגיטליים. "אנחנו בתוך מחקר עמוק והולכים להוציא חוזר שמתייחס לכל השלכות המיסוי עליהם. הביטקויין מבחינת דיני המס הוא לא מטבע אלא נכס פיננסי שכל עליית ערך מחייבת מס רווח הון ואם יש ירידה יש הפסד הון. הוא לא יהיה פטור ממס כמו השקעה בדולר. זו כבר עמדה שפרסמנו, כי בעולם כבר מקובל לראות בביטקויין נכס ולא מטבע וגם פה מתחיל להתפתח שוק הנפקות מה שמחייב לייצר ודאות לפחות לגבי ההשלכות על מס הכנסה, מע"מ, ומס רווחי הון".
לדברי שלומית וגמן מהרשות להלבנת הון "ההזדמנויות בעולם לגבי הביטקוין ברורות, אך יש סיכונים משמעותיים להלבנת הון, כי המאפיינים דומים למזומן. אין זיהוי גיאוגרפי, יש עקיפה של מוסדות פיננסיים ומדינות. בעיקר יש סכנה שגופי טרור כבר עושים שימוש בפלטפורמות של המטבעות הדיגיטליים ולכן התופעה הזאת מחייבת בדיקה מעמיקה. מבחינתנו הגופים שיקיימו בישראל מסחר בביטקוין, יחוייבו החל מ-1 ביוני השנה ברישיון ובהסדרה. זה לפחות מה שיאפשר להם לפעול. ההסדרה תאפשר פעילות בהינתן צו איסור הלבנת הון על הפלטפורמות הרלוונטיות, כדי שהסקטור הזה יהיה מפוקח".
על פי דבריה של בודו-טרכטנברג, כל בנק נדרש להגדיר אם הוא נותן ללקוחות שירותים בתחום, ואם כן - כיצד ינהל את הסיכונים. כאמור, לגיטימי שבנק יחליט שהוא אינו מתיר פעילות כזו. המשנה לנגידה הוסיפה כי בפיקוח על הבנקים הוקם צוות פנימי שבוחן ולומד את הנושא, והוא נמצא בתחילת העבודה. "יש לציין שלא ניתן ללמוד הרבה ממה שקורה בעולם, שכן ככל הידוע לנו אף רגולטור בעולם לא הוציא הנחיה למערכת הבנקאית כיצד לפעול בהתייחס לפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים.
יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מני רוזנפלד, טען בדיון כי לביטקוין יש פוטנציאל גדול דווקא לסיוע למשק ודרושה בהירות ומסגרת רגולטורית מתאימה שתיבנה מתוך המאפיינים היחודיים של התחום במשק הישראלי.
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני אמר בסיום הדיון: "החלה עבודת מטה בעניין ויש לזרז אותה. הרכבת כבר יצאה לדרך, וייתכן שיש פה פוטנציאל כלכלי גדול שאסור להחמיץ". הוא הודיע כי ועדת הכספים תעקוב אחר הנושא.
"עד היום לא קיבלתי שום הסבר מספק"
בן נוימן הוא חבר בקהילת הביטקוין. בתחילת 2017 הוא ביקש להעביר כסף מחשבונו האישי בבנק לאומי, אל בורסת מסחר בינלאומית המתמחה בסחר דולר / ביטקוין. מספר ימים לאחר ביצוע הפעולה הוא קיבל טלפון מיחידת האבטחה של בנק לאומי.
"הם הודיעו לי שסחר בביטקוין ובמטבעות וירטואליים אינו חוקי במדינת ישראל, ולכן הם רשאים לחסום את כל העברות הבנקאיות מסוג זה", מספר נוימן ל ynet. "עד היום לא קיבלתי שום הסבר מספק - מי החליט בדיוק שביטקוין לא חוקי ואיפה בדיוק זה מופיע בחוק. אני לא מבין איך הבנק יכול להתערב בכסף שלי ולהחליט לי מה אני יכול או לא יכול לעשות בו, במיוחד כאשר לא מדובר במשהו שהוא לא חוקי".
נוימן מתייחס גם לדברי המשנה לנגידה ואומר כי "זה מאוד מאוד מאכזב, אבל אנחנו לא נוותר. אנחנו לא נפסיק להציק להם. נשלח עוד ועוד פנויות, ועוד ועוד דרישות להסברים, בכדי להילחם בדיקטטורה הזו שמחליטה על הכסף שלנו".
לפנייה לכתב/ת 
