דיירת השמיצה קבלן – ותשלם 50 אלף שקל

בעלת דירה בבניין שעבר תמ"א 38 בת"א שלחה מכתב מכפיש נגד הקבלן ובו כינתה אותו "עבריין" ו"גנב". בית המשפט קבע שמדובר בלשון הרע

עו"ד אילן גולדנברגפורסם: 10.01.18 , 07:37

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שבעלת דירה ברחוב ריינס 38 בעיר תפצה ב-50 אלף שקל קבלן שביצע פרויקט תמ"א 38 בבניין, בעקבות הפצת מכתבים רוויי השמצות נגדו. השופט אביים ברקאי קבע שמדובר בלשון הרע.

לפני כמה שנים התקשרו דיירי הבניין עם הקבלן לצורך שיפוץ. הוא הגיש להם תוכנית ראשונית, אבל בעלת אחת הדירות התנגדה למתווה והגישה שורה של תלונות והתנגדויות לרשויות המקומיות. הקבלן והדיירת נכנסו לסחרור של הליכים משפטיים בערכאות שונות, החל מהוועדה המקומית לתכנון ובניה וכלה בבתי המשפט.

תביעה

העליבה מנהלת סניף דואר בפייסבוק - ותפצה

עו"ד דב יורוביץ

תושבת גן יבנה שלא קיבלה חבילה שהזמינה פרסמה 3 פוסטים המבזים את מנהלת הסניף המקומי. היא תשלם לה 9,000 שקל ותפרסם התנצלות

העליבה מנהלת סניף דואר בפייסבוק - ותפצה

לאחר דיונים רבים נחתם ביניהם הסכם פשרה, שלפיו הדיירת תסכים למתווה השיפוץ ותסיר את התנגדויותיה, והקבלן מצדו יצמיד את חצר הבניין לדירתה.

אבל למרות הפשרה המשיכו הצדדים להתקוטט, ובשלב מסוים כתבה הדיירת שני מכתבים העוסקים באופיו של הקבלן ובחששותיה מפניו. היא שלחה אותם לקבלן עצמו ולארבעה אנשים נוספים – שני ילדיה, דיירת נוספת בבניין ומזכירתו של הקבלן.

במרס 2015 הגיש נגדה הקבלן תביעת לשון הרע על סך של חצי מיליון שקל, שבה טען שהוציאה דיבתו רעה. הוא הציג את המכתבים שבהם הוא צויר בשלל תיאורים קשים, כמו עבריין, גנב, רמאי, אדם שמסוגל לרצוח ולבצע "מעשי עוקץ".

הדיירת טענה בתגובה שהקבלן איים על חייה ושהיא שלחה את המכתבים כדי שידעו מה קרה לה אם יממש את איומיו. היא העלתה טענות רבות להגנתה ובהן שפרסמה את הדברים בתום לב, שמדובר בהבעת דעה לגיטימית, שיש אמת בפרסומים ועוד.

אבל השופט אביים ברקאי דחה את כל טענות ההגנה שלה. הוא תמה על הטענה שלפיה חשה מאוימת, שכן איזה אדם שמרגיש מאוים ישלח למאיים מכתבים רווי עלבונות והכפשות? "מדובר במכתב כוחני אשר משתמע ממנו איום דווקא על התובע ולא על הנתבעת", כתב.

השופט ציין שבעלת דירה העידה על עצמה כי היא אדם משכיל ושקול אשר אינו פועל באימפולסיביות. משום כך, הסביר, היא לא יכולה לטעון שפרסמה את הדברים "בתום לב", שכן הם לא פורסמו ב"עידנא דריתחא" אלא לאחר מחשבה שקולה, על רקע הסכסוך המתמשך, ותוך פגיעה בשמו הטוב של התובע.

לאחר שהתייחס להיקף הפרסום, לחומרתו, לעובדה שנעשה בכתב ולמסגרתו – חייב השופט ברקאי את הנתבעת בפיצוי בסך של 50 אלף שקל, כולל שכר טרחת עו"ד.