לידה מצולמת: הנשים שרוצות לזכור כל ציר
"בעלי הוא חלק מהלידה. הוא לא צריך לעבוד אלא לחוות את אותה התרגשות כמוני, ולא לעמוד מהצד ולצלם". נשים שהזמינו צלמת לחדר לידה מספרות על הרגעים האינטימיים שתועדו במצלמה
מה גורם לזוגות לרצות שצלמת תלווה אותם באחד הרגעים הכי אינטימיים שיש ולמה בכלל צריך לתעד כל רגע בלידה? מורן ועיש מפתח תקווה ילדה בהפרש של שנה וחודש. את הלידה הראשונה היא כמעט ולא זוכרת, לכן בלידה השנייה היה לה ברור שהיא רוצה לתעד את החוויה באופן מקצועי.
"ציפיתי שהלידה הראשונה תהיה ארוכה", היא אומרת. "בפועל היא נמשכה שעתיים ובלי אפידורל, אני לא זוכרת אותה כמעט. ידעתי שבלידה הבאה אני חייבת תיקון, חייבת לראות איך זה מתרחש ושלא יהיו עוד הרבה הזדמנויות, לכן בחרתי בצילומי לידה".
איך הייתה חווית הלידה בשילוב הצילומים?
"הצירים התחילו לקראת שבע בערב, בעלי עדכן את דנה הצלמת שאנחנו בדרך לבית חולים והיא הגיעה כעבור שעתיים, בדיוק כשנכנסתי לחדר לידה. בשעה 23:00 כבר ילדתי. לא הרגשתי אותה בכלל למעט רגע אחד שאבא שלי נכנס, בשלב הלא פעיל והיא צילמה אותנו יחד.
"היא הייתה כמו זבוב על הקיר וזה היה נעים כי בכל זאת, לידה זה עניין משפחתי ואישי מאוד. לא ידעתי איך תשפיע נוכחות של אדם זר, אבל היא הייתה מהממת והתמונות יצאו מושלמות. בזכותה יש לי זיכרון ברור של הלידה - כל ציר, כאב וכל הבעת פנים. אני ממליצה לכל יולדת לקחת צלמת לפחות בלידה אחת".
היית ממליצה לנשים גם בלידה ראשונה?
"אם הייתי מצטלמת בלידה הראשונה, אני לא חושבת שהייתי נינוחה ככה, לכן כנראה לא הייתי מרוצה מהתוצאות".
למה לא להצטלם לבד?
"בעלי הוא חלק מהלידה. הוא לא צריך לעבוד אלא לחוות את אותה התרגשות כמוני, ולא לעמוד מהצד ולצלם".
ועיש משתפת כי היא שלמה מאוד עם התהליך. לדבריה, התמונות מוכיחות מה עברה, מתעדות כל רגע וגורמות לחוויה להישאר ולה לזכור את הרגעים.
ויקי קושר-מישייב מהקריות הזמינה צלמת ללידה השלישית שלה. "בעלי לא נכנס לחדר לידה ולמעשה חוץ ממעט תמונות שאחותי צילמה בלידה הראשונה וגיסתי בלידה השנייה, אין לי כמעט תמונות, ואלו שיש הן חובבניות מאוד", מסבירה קושר-מישייב את הסיבה להזמנת הצילומים המקצועיים.
"לא הרגשתי שיש איתי מישהו בחדר ומצד שני, אחרי שראיתי את התמונות, שמתי לב שהדס הצלמת הייתה בכל מקום אפשרי, זו חוויה מדהימה".
לא הייתה הערכות מיוחדת, אבל הדבר היחיד והמאתגר הוא התזמון. "הייתה ירידת מים שבועיים לפני הזמן ושלחתי להדס הודעה שאני בדרך לבית חולים. היא הייתה אמורה להיות בצילומים במקום אחר, אבל הם התבטלו. הצעתי לעדכן אותה כשאגיע לבית חולים אבל היא התעקשה להגיע מיד. מזל שהיא לא הקשיבה לי, משום שילדתי תוך עשרים דקות מהרגע שנכנסתי לחדר לידה".
איך הייתה האווירה בחדר לידה?
"הנוכחות שלה בחדר הלידה השרתה עליי רוגע, ולרוב אני לא אוהבת אנשים לידי, בייחוד כשאני לא מרגישה יפה וכואב לי, אבל הרגשתי אחרת. ביקשתי מאימא שלי לצאת ונשארנו שתינו - הצלמת ואני. התינוק שלי בן עשרה חודשים והתמונות גורמות לי להרגיש כאילו ילדתי אתמול".
"הלידה היא רגע אינטימי בחיים וחוויה מעצימה. אחד הרגעים שאת מרגישה שלמה כאדם, אישה וכאימא. לראות אחרי זה את התיעוד זה משהו מרומם ומיוחד", משתפת הילה אלחדיף מתל אביב. "זה תיעוד אמיתי ואותנטי של רגעים מיוחדים, הרבה יותר מתמונות שהבעל שמצלם אותך ורוצה שתחייכי. מהניסיון של לידות קודמות, לא תמיד בא לו לתעד ולא תמיד מתפנים לצלם. רציתי מזכרת אמיתית מחווית הלידה".
.JPG "(צילום: אורלי לנדאו)")
במה שונה תיעוד הלידה השלישית מהלידות הקודמות?
"בלידות הקודמות לא הצלחנו להנציח, בלידה הראשונה התחלנו והיא הייתה ארוכה והתעכבה, הנצחנו רק את ההכנות שלה, והלידה השנייה הייתה מהירה. רציתי תיקון, רציתי להנציח לידה אחת ולזכור אותה לטובה.
הצלמת שצילמה אותה היא קרובת משפחה, אבל לטענת אלחדיף זה לא השיקול המרכזי שהיא בחרה בה - "סמכתי עליה שתעשה את זה בצורה יפה ואמיתית. אם לא הייתי מחוברת ברמת האישית, לא הייתי מזמינה. הרי החוויה של הלידה יכולה להיות ארוכה, מישהי שמלווה אותך עשר שעות לפעמים. את צריכה להיות חופשיה ואמיתית איתה. היא רואה אותך במצבים הכי אינטימיים בחייך. זה הגוף שלך, הפנימיות שלך, מערכת יחסים עם בעלך והכול שם בחדר לידה".
קראו עוד:
ההיריון הפוטוגני של מאמנת הכושר
שמחה כפולה: האחיות שילדו באותו יום
מתי דאגות של הורים צעירים דורשות טיפול?
איך הגיב הצוות הרפואי?
"בהתחלה הוא קצת הרים גבה אבל קיבל את זה בהבנה. איליי נולד בלידת ואקום, ואורלי ביקשה אישור מהרופא לצלם, זה היה מיוחד מאוד.
"זו הייתה לידה מיוחדת במינה ואני שמחה שהצלחתי לתעד ולא לחשוב רק על הכאבים ומה שעברתי, אלא לחשוב על הדברים הטובים שיצאו מזה. זו חוויה נדירה ואני שמחה שהצלחתי להנציח אותה".
עצות למי שרוצה או חוששת?
"אני חושבת שזה סובייקטיבי ואיך נשים מרגישות עם הגוף שלהן, כמה הן פתוחות לתהליך, לא לכולן זה מתאים. אולי אפילו פחות מתאים ללידה ראשונה, משום שאת צריכה להכיר את עצמך ואיך את עוברת את הלידה כי רוב הנשים לא יולדות ברגע"
למה לא לבקש מהבעל לצלם?
"הבעל שלי צריך להיות איתי ולצידי בלי התעסקויות מסביב. לא רציתי שיתחיל להיות עסוק עם המצלמה. אנחנו גם ככה יותר מדי בעולם דיגיטלי, מחוברים למכשיר. אז לפחות כשאנחנו מקבלים את הבת שלנו לעולם, נוכל להיות מרוכזים בה ולא בדברים אחרים כמו צילום.
זה לא הביך להצטלם ברגעים כאלו?
"באופן כללי קשה להביך אותי, אבל כשלא רואים את זה כחוויה אינטימית אין סיבה להיות מובך. כל הסיטואציה בחדר לידה היא כזו - רופאים נכנסים, בודקים, יוצאים, אין מה להיות מובך מהסיטואציה. הייתה לי לידה מהירה ומושלמת ומזל שענבר הייתה זמינה באותו רגע. יצא לי לשמוע על סיפורים שהצלמת לא הספיקה להגיע."
אופיר מייעצת לנשים לראות תיק עבודות של הצלמת לפני שבוחרים ולבחור צלם או צלמת עם ניסיון. "אין הרבה סגנונות בצילומי לידה, אבל חשוב לראות תמונות ועבודות.
"היה לי חשוב שתהיה איתי מישהי שאני ארגיש איתה בנוח. בחדר לידה לרוב אסור להכניס יותר משני מלווים ותהיתי איך יהיה התהליך. היא פשוט הייתה שם, לא שמתי לב לנוכחות שלה בחדר, היא הייתה ותיעדה את הרגע המושלם שהבת שלי יוצאת לעולם".
לפנייה לכתב/ת 
