הצצה למועדון החדש של קלאב מד בצרפת
היא פחדה מהכפור, יש לה "אלרגיה לקור", והיא לא הכירה מעולם נופש שלא כולל בטן-גב. אביבית צנטי נשלחה באומץ רב אל הלובן של האלפים הצרפתיים המושלגים וחזרה בן אדם חדש
כשהתקשרו להגיד לי שאני נשלחת לסקר מועדון חדש בחו''ל, הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא ''רק לא מקום קר''. היי, אני אביבית ובימי החורף הקרים קוצר הנשימה בוגד בי. ''אלרגיה לקור'', כך אמרה הרופאה לפני יותר מעשור. בקיצור, שמי השני הוא ברונכיט.
אך כמו שרק לי יכול לקרות, המשפט הבא היה ''את נשלחת למועדון חדש של קלאב מד בהרי האלפים הצרפתיים''. שמתי את החרדה בצד והבנתי שזו חוויה של פעם בחיים. בתור אדם שלא עושה סקי, שקור הוא הפחד שלו ובעיקר שרואה רק מקומות של ים ושמש כמקומות ששווה לנפוש בהם - החלטתי לקחת את ה"סיכון''. ארבעה ימים, שלושה לילות - ובהצלחה.
מתכוננת כמו לקרב
בכל שעה נתונה בדקתי את דיווחי מזג האוויר של האזור גראן מאסיף (Grand Massif). האזור נמצא בין העיר אנסי שבצרפת לבין ז'נבה שבשווייץ, ושם, על הרי האלפים, שוכן הכפר Samoëns. בכפר הקטן, שמונה כ-2,000 תושבים, הקימו את המועדון, והוא פתוח כל ימות השנה. תוצאות הבדיקות החוזרות שלי העלו שמינוס חמש מעלות הן הטמפרטורות המינימליות. אם אני רוצה ליהנות בחום, שלוש מעלות מעל לאפס הן בהחלט הזמן לגופייה.
ארזתי מזוודה גדולה במשקל 23 קילו, מלאה בכל הדברים הכי חמים שאפשר לבקש, מגבית מכל החברים של מעילים, נעליים, מכנסיים וחולצות מכל הסוגים, ולא לשכוח את המשאף (לבחורה בדלפק הצ'ק אין שחשבה שאני יורדת מהארץ לצמיתות - שלום). בתיק הגב נדחפו שני צעיפים, שלושה כובעים וכפפות. זהו, אני מוכנה לקרב.
הפחד מפנה מקום לחיוך
הנחיתה הייתה בז'נבה, שווייץ, ומשם כשעה וחצי נסיעה לכפר (בפקקים משך הנסיעה מגיע לכשעתיים). שעה וחצי של נוף מושלג ויפהפה שבהחלט מעביר את הנסיעה בקלות ובהנאה, ואז הפחד התחיל לפנות מקום לחיוך.
בערב הגענו למקום, והקור? בינתיים נסבל בהחלט. במלון אין כל רמז למה שמתחולל בחוץ, והיחס החם של העובדים מצליח להנעים אפילו יותר את האווירה.
מפתחות החדרים הם בעצם צמידים, וכל שצריך זה להצמיד את היד - והדלת תיפתח. המועדון מציע חדרים סטנדרטיים, חדרי דלוקס וסוויטות משפחתיות.
החדר שבו שהיתי היה נעים, מרווח ומאובזר. יש בו תנור חימום שנדלק ונכבה לבד למקרה שאחליט לפתוח חלון, מחמם מגבות באמבטיה הנפרדת מחדר השירותים וקומקום עם תה וקפה (אך ללא חלב - בשביל זה תצטרכו לרדת למטה ולקחת מכל המכונות החינמיות שמוצעות ברחבי המועדון).
את הנוף לא ממש יכולתי לראות בגלל השעה המאוחרת. אבל הנוף שכן ראיתי הוא זה של מסעדת הבופה ושלל המאכלים שהוצעו: בשרים, דגים, מאפים וכל מה שבן אדם שאוהב לאכול כמוני יחפוץ בו. לצד זה כמובן מוצעים מגוון יינות, בירות והכול כלול כמו שהכול כלול צריך להיות (חוץ ממשקאות אלכוהול יוקרתיים, שעליהם תצטרכו לשלם מכספכם).
במועדון יש גם מסעדת שף שמעוטר בשני כוכבי מישלן. שם אכלתי ארוחת גורמה עם מנות ראשונות, עיקריות וקינוחים. היה טעים ביותר, אך הבנתי שמה שמתאים לחך הישראלי הוא הבופה ומגוון המנות מכל הבא ליד בכמות שאני רוצה ללא הגבלה. יאללה, תעמיסו.
אחרי הארוחה התפנקנו בקוקטיילים בלובי וצפינו במופע של להקה מקומית ואיכותית, שלא מרגישה כמו צוות בידור שרק בא להעביר את הזמן לנופשים וללכת.
ואז הגיע הבוקר הראשון
בבוקר למחרת קמתי לציור. האור שעלה גילה את כל היופי של השלג הלבן, שנמצא בכל מקום. מחלון החדר השתקפו הרים לבנים, עצים שמחזיקים את השלג שלא ייפול, ונוף פנורמי שאפשר לראות מכל מקום במועדון, מחדר האוכל ועד המסדרונות שבין החדרים.
את היום המשכנו עם סיור בכפר Samoëns. אל הכפר מגיעים ברכבל שבנו במיוחד. אלו היו עשר דקות עוצרות נשימה (ללא קשר לברונכיט), אז הבנתי שגם הקור והנוף המושלג לא נופלים מהחום ומנופי המים הכחולים.
הכפר מציע מסעדות, בתי קפה וחנויות, וכמו בכל עיירת תיירות (ואולי אף יותר) המחירים היו יקרים. אם תרצו לקנות מגפיים, למשל, תצטרכו להיפרד מכ-500-200 אירו, ואפילו שמלה פשוטה מאוד תעלה כמאה אירו. אז אומנם המקום יפהפה, אבל לא הייתי בונה עליו בשביל שופינג רציני, לעומת כל מקום אחר באירופה.
סיור שיצאנו אליו מטעם המועדון, שאינו כלול במחיר השהות, הוא טיול בשמורת הטבע Sixt-Fer-à-Cheval. הליכה בתוך השלג (בנעליים מיוחדות שמביאים מהמועדון) הביאה אותי להתפעל, גם פה, מיופיו של האזור.
עולם שלם (ומפנק) במקום אחד
המקום מצליח להעביר את ימי החופשה, ולאו דווקא בסקי (שלזה הוא בעצם מיועד כ''מועדון סקי'') אלא גם בסיורים. אבל אם נשים בצד את הפעילות בחוץ, אני יכולה בהחלט להגיד שגם להעביר ימים שלמים בתוך המלון זו חוויה בפני עצמה.
קומה ובה חמאם טורקי, בריכת שחייה פנימית גדולה (לא מחוממת, במלון חם ואין צורך בכך), סאונה רטובה ויבשה, בריכה חיצונית (גם לא מחוממת - אך שמורה לימי הקיץ) והדובדבן שבקצפת: ג'קוזי מפנק וחם שנמצא בתוך השלג .
בנוסף לכל אלו תמצאו כאן גם עמדות קפה וקריאה הפזורות בקומות החדרים ובלובי, טלוויזיה בחדר הכוללת סרטים ומשחקים, מסעדה מיוחדת לילדים שבה ההורים מבשלים ואוכלים יחד איתם, חדר כושר עם מתקנים חדישים וסטודיו שבו מתקיימים חוגים, חדרי נוער עד גיל 18 עם בית קולנוע, ספרים וכמובן פלייסטיישן. וכן - כל אלו כלולים במחיר. אם תרצו להתפנק בעיסוי או בטיפולי יופי תצטרכו לשלם בין 50 ל-120 אירו, ובזמן הזה תוכלו להשאיר את הילדים אצל בייביסיטר (בעלות נוספת).
הבליינים ביניכם ישמחו לגלות שאומנם מדובר בעיירה שקטה וקטנה, אבל בתוך המועדון מתקיימים גם הצגות ומופעים במהלך כל היום. בערב מתקיימות מסיבות עד אור הבוקר עם אלכוהול, רקדניות ומופעי אורות - שרואים מבעד לחלונות השקופים במקום, שמרימים את המסיבה.
אחרי ארבעת הימים שחוויתי אני יכולה להגיד ללא ספק ששיניתי את דעתי: הברונכיט נשכח, מצב הרוח היה בשמיים, וללא ספק הבנתי שמקומות קרים יכולים להיות מופלאים באותה מידה כמו מקומות חמים - ואולי אפילו יותר. האוויר והאווירה פשוט גרמו לי להרגיש טוב יותר וללא ספק השאירו לי טעם של עוד.
הכותבת הייתה אורחת של קלאב מד