"אבא התכופף לחבק אותנו, שאלתי אותו: 'אימא מתה?'"
"שנים לא רציתי לדבר על זה. החיים שלי דבש, למה לדבר על הטרגדיה הזאת?". עומר פרלמן, כוכב "שבאבניקים", חוזר ללילה ההוא בגיל 12, כשאימו שמה קץ לחייה - וגם מספר מה למד על החברה החרדית בזכות התפקיד החדש: "זה נתן כאפה לחילוניות שלי". הריאיון המלא - היום ב"ידיעות אחרונות", מוסף "7 לילות"
חודשיים לפני שהחלו להתלבש כחרדים עבור צילומי "שבאבניקים" של HOT, עומר פרלמן וחבריו לסדרה החלו לערוך ביקורים מוסווים בירושלים - "פאודה" בגרסת הבד"ץ. "עשינו שבת בשכונת בית וגן, הכי חרדית, לבושים בחליפות, עם ציצית וכיפה והכובע, נראים לגמרי כמו חרדים", הוא מספר. "ובדרך חזרה מבית המדרש בצאת השבת הלכתי עם אורי לייזרוביץ' על הכביש. פתאום עבר שליח של דומינו'ס פיצה וכמעט דרס אותנו. הוא התחיל לקלל, 'חרדים רדו מהכביש! מה אתם משוגעים?, השתלטתם לנו על הכול'.
"הוא היה מאוד אלים, ירד מהאופנוע והיה נראה שהוא רוצה ללכת מכות. זה הזכיר לי הרבה סיטואציות שנתקלתי באלימות ולא העזתי לענות לה. סיטואציות שקראו לי 'הומו' או כל מיני הערות. באותו רגע זה הרגיש אותו דבר - מישהו איים עליי בגלל הזהות שלי".
הזהות הזאת רחוקה מהעולם שממנו מגיע פרלמן: "אנחנו משפחה חילונית קיצונית", הוא אומר. "מעבר לזה שרשום לי 'יהודי' בתעודת זהות, לא הייתה שום מסורת יהודית בבית. תמיד אמרו אצלנו ש'הדת זה הסיבה למלחמות' והאשימו את הדת במה שלא טוב בישראל. בתקופת ההתנתקות, אם היינו נכנסים לבית של סבתא שלי מחיפה עם, נגיד, חולצה כתומה - היא הייתה מביאה לי אחרת ואומרת, 'בבית שלי אתם לא לובשים כתום'. בחיים לא צמתי, אני אוכל שרימפסים מגיל שנתיים - שרימפסים ישר לגרבר".
התפקיד ב"שבאבניקים" הוא התפקיד הרציני הראשון של פרלמן-שטריקס. יחד עם השמחה הגיעה גם חרדה, חברה ותיקה שלו. "הביקורות נהדרות אבל פתאום חוויתי בהלה. לא רציתי לצאת מהמיטה. מישהו אמר לי משפט - 'בכל הגשמת חלום יש משהו מסויט'".
אבל את הסיוט האמיתי של חייו הוא סוחב איתו מאז לילה אחד בגיל 12. "אימא שלי הייתה פסיכולוגית שטיפלה בילדים ונוער בסיכון. באותו לילה אבא הלך אחרי ארוחת הערב לראות את מכבי ת"א בפיינל פור, בבר עם חברים. ישבתי בחדר וציירתי. אמא שלי באה אליי לחדר, אמרה, 'יפה מאוד' על הציור ואז 'אני הולכת להתקלח'.
"פתאום אחותי הגדולה מגיעה מחדר ההורים, בוכה בהיסטריה. הלכתי לחדר האמבטיה והחלון היה פתוח. אימא שלי קפצה. לקחו אותנו אל השכנים, לא היה ברור מה קורה, ואז אבא שלי מגיע, יוצא מהמעלית ונופל על הברכיים לחבק אותנו. שאלתי אותו, 'אימא מתה?' והוא אמר לי, 'כן'".
הריאיון המלא - היום ב"ידיעות אחרונות", מוסף "7 לילות"
לפנייה לכתב/ת 
