לא רק לצה"ל: הכירו את יחידת המנהרות של הרכבת
מנהרות הרכבת החדשות, חלקן ארוכות במיוחד, מחייבות התמודדות שונה לחלוטין מזו שחברת הרכבת הורגלה לה בעבר. הצטרפנו ליחידת המנהרות החדשה שאמורה לתת מענה לאתגרי העתיד
יהודי, דרוזי, מוסלמי ונוצרי נכנסים למנהרה. זה נשמע לכם כנראה כהתחלה של בדיחה, אבל במנהרות הרכבת בגילון זו מציאות יום-יומית. חמשת אנשי "יחידת המנהרות", הערוכים לתת מענה לכל מצב חירום העלול להתרחש במנהרות הרכבת, מגיעים מכל העדות - וכולם תושבי הצפון. ההצלחה הגדולה שכנעה את ראש היחידה, ליאור פרם, להקים יחידות דומות שיפעלו במנהרות בקו המהיר (והחשמלי) לירושלים ובאלה שבקו השרון (531), שייפתח בקיץ.
כדי להבין מדוע זקוקה הרכבת ליחידה כזו יש לזכור כי הבעיה המרכזית בעת תקלה במנהרה היא הגישה, שכן כלי רכב של כוחות ההצלה יכולים להיכנס למנהרה ולצאת ממנה רק מאותו פתח שדרכו נכנסת הרכבת. במקרה של שריפה, חלילה, יש חשש שיתפשט עשן רב בגלל אפקט הארובה שיוצרת המנהרה. כל אירוע שבשטח פתוח עשוי להסתיים בתוך זמן קצר בפינוי נוסעים והרחקתם ממוקד הסכנה, מורכב פי כמה כאשר מדובר במנהרות שאורכן קילומטרים רבים.
אורכן של מנהרות גילון, למשל, הוא 4.7 ק"מ כל אחת (בכל כיוון), ואולם אורכן של המנהרות בקו לירושלים מגיע במצטבר ל-38 ק"מ. בסך הכול תנוע בשנים הקרובות רכבת ישראל בעשר מנהרות. בנוסף, שתיים מהתחנות החדשות בארץ, בירושלים וברעננה, אף יהיו תת-קרקעיות.
על מנת להתמודד עם כל תרחיש הקימה היחידה מערך חיישנים ומצלמות מגוון במנהרות - לא פחות מ-6,000 חיישנים ובהם 192 חיישני תנועה. בנוסף הותקנו בכל מנהרה 30 מפוחים, ולכל אורכה מותקן סיב גילוי אש המופעל בעלייה של מעבר ל-70 מעלות, או בקפיצה של הטמפרטורה בזמן קצר. במקרה של תרחיש אש מופעל מערך אוטומטי הכולל הדלקת תאורה, הפעלת מפוחים והפעלת כריזה. המערכת מזהה באופן אוטומטי את האזור שבו נתקעה הרכבת ומדליקה בו את תאורת החירום כדי להוביל את הנוסעים בבטחה למנהרות המקשרות.
כמו כן, "במרכז הבקרה הוקמה מערכת בשם 'סקאדה', שבאמצעותה אפשר לדעת מה שמתרחש במנהרה. רמת החמצן, מימן, פחמן דו-חמצני, הטמפרטורה, כיוון ומהירות אוויר, עכירות האוויר ועוד", אומר פרם. "אני יכול לדעת בזמן אמת איזו דלת נפתחת, וכמובן לעקוב אחרי תנועת הרכבות במנהרה".
הסיור שנערך לנו במנהרות גילון נמשך 18 דקות בסך הכול, חלון זמן שבו לא נוסעות רכבות לכרמיאל - לפחות ארבע מהן בשעה באחת משתי המנהרות. בשעות הקטנות של הלילה, כשלא נוסעות הרכבות, נכנסים אנשי היחידה עם אנשי תחזוקה לבדוק את תקינות המערך ולתקן את התקלות שהתגלו במהלך היום. "הכנו לוח עם שלושה סוגים של תקלות: 'ירוקות', שניתן לתקן במהלך תקופה לאחר שהתגלו; 'כתומות', שיש לתקן בו ביום; ו'אדומות', שגורמות להשבתת המנהרה", מספר פרם. "היו לנו כבר כמה מקרים שבהם החיישנים התריעו על תקלות שגרמו לסגירת המנהרה, אבל בסופו של דבר התברר כי מדובר היה בהתרעת שווא.
"לאורך המנהרה הוקמו 18 מנהרות מקשרות", ממשיך פרם. "כאשר יש מצב חירום כמו שריפה, הדבר הכי משמעותי מבחינתנו הוא להעביר את הנוסעים מהמנהרה שבה קיימת התקלה, המוגדרת 'מלוכלכת', למנהרה השנייה, 'הנקייה'. המנהרות המקשרות ממוקמות במרחק של 250 מטר זו מזו, כך שלנוסעים יש במקרה הגרוע ביותר מרחק של 125 מטר ללכת עד שיגיעו למקום בטוח".
מרכז הבקרה של המנהרות הוקם סמוך לפורטל המזרחי, מול מג'ד אל-כרום, והוא מאויש 24 שעות ביממה. מלבד פרם משרתים ביחידה יוסף מוראד, אליאס חדד, חוסאם אסמעיל ועוזי בוזי. לדבריהם, המגוון האתני הוא ערך מוסף ליחידה וכמובן מאפשר לכל אחד מהחברים לצאת לחופשה בימי החג של עדתו. מוראד, תושב בית ג'אן, עובד כבר 14 שנים ברכבת, ובתפקידו האחרון עבד במרכז הבקרה הארצי, משואה, בתחנת חוף הכרמל בחיפה. "זה תפקיד חדש ברכבת, מעניין ומאתגר. אני מאוד מרוצה. זה תפקיד דינמי. בכל יום יש משהו אחר, וכל יום לומדים דברים חדשים וצוברים ידע", מציין מוראד. על החברים הוא אומר, "זה מעניין גם ללמוד על תרבויות אחרות, על אנשים אחרים. נותן לך עוד כלים להכיר ולהתקרב לאנשים אחרים".
לפנייה לכתב/ת 
