נשות הכותל בבג"ץ: המדינה מציעה פתרון מבזה
בג"ץ דן בעתירה של נשות הכותל והרפורמים, שעיקרה דרישה ליישם את מתווה הכותל. "הסכמנו לזוז הצדה כדי לא לפגוע ברגשות המתפללים האורתודוכסים, אבל המדינה מציעה תפילה בפינה נידחת. כניעה למיעוט חרדי קיצוני"
המתווה קבע כי כל אדם יוכל להתפלל כמנהגו באתר הקדוש, כולל נשות הכותל והרפורמים - ללא הפרדה בין המינים. בתמורה, עזרת הגברים והנשים הקיימות יוכפפו לרבנות הראשית. ואולם הממשלה הקפיאה את יישום המתווה בחודש יוני בעקבות לחץ המפלגות החרדיות. עוד הוחלט כי כל בקשה לחדש את קידום המתווה תחייב הכרעת ממשלה נוספת, המצב ברחבת הכותל יישאר כפי שהוא, וכי נשים וגברים יוכלו להתפלל ברחבה משותפת במקום מרוחק יותר.
העתירה נסובה על החלטת הממשלה שהקפיאה את יישום המתווה, ודנו בה בהרכב מורחב של שבעה שופטים. במהלך הדיון שאלה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, מדוע לא מאפשרים לנשות הכותל להכניס ספרי תורה לרחבה שבה הן מתפללות כעת. "אם לפי נוהלי הכותל אסור להכניס ספרי תורה מבחוץ לרחבה הכללית, מדוע לא לאפשר לנשים להשתמש בספרי התורה המוצעים לרשות המתפללים?", שאלה את נציג המדינה. זה ענה בפשטות: "כי ספרי התורה נמצאים בעזרת הגברים".
עו"ד נחי בן אור, נציג הפרקליטות, אמר כי המדינה מעוניינת להגיע להסדר עם נשות הכותל ועם הרפורמים, כדי להימנע ממראות מביכים - שבהם מוצגים אנשי ביטחון גוררים מתפללים אל מחוץ לרחבה. "הרעיון שיגררו אנשים החוצה, מדובר פעמים רבות בנערות צעירות, הוא לא הדרך האידיאלית". בן אור הוסיף כי "הרחבה הדרומית היא הפתרון האידיאלי וגם עכשיו הוא קיים".
השופט יצחק עמית תהה: "השאלה אם הוויכוח כאן הוא לא על סמלים. מכיוון שהרבנות טוענת שמדובר בחלק מהכותל. אולי דווקא תתנו פייט לרחבה המרכזית?", הציע בהומור, נוכח הוויתור של המתפללות להעזר ברחבה הגדולה לצרכיהן.
"החרדים השתלטו על משאב לאומי יקר"
עורכת הדין אורלי ארז לחובסקי שמייצגת את נשות הכותל אמרה בנוגע למקום החדש כי הוא "מוסתר מאחורי גדרות וחומות כדי להעביר מסר שהעותרות צריכות להתפלל כמו מצורעים". היא הוסיפה: "החוק מבטיח שלא יפגעו ברגשות שלנו. מדובר בזכויות יסוד. יש לנו חופש פולחן בכותל". היא הסבירה כי המדינה לא מיישמת את המתווה, "כי יש פה חשש לפגיעה ברגשות המתפללים האורתודוקסים. אנחנו הסכמנו כדי למנוע פגיעה ברגשותיהם לזוז הצדה, אבל המדינה באה ואומרת 'קחו הסדר נפרד ולא שוויוני שמבזה אתכם'".
היא הציגה סרטונים שהראו את רחבת עזרת ישראל שמרוחקת מהכותל וכן סרטונים שבהם תיעדו כיצד בראש חודש מפריעים להן מתפללים חרדים להתפלל כמנהגן. חלק מהעותרים לא ביקשו לאפשר להתפלל תפילה מעורבת ברחבת הכותל, אלא לאפשר לנשים להתפלל בעזרת נשים כמנהגן עם טליתות וספרי תורה.
הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית: "מי שזקוק להוכחה מדוע ראוי היה ליישם את מתווה הכותל במלואו, ראוי שיראה את הסרטונים המבישים מרחבת הכותל. ממשלת ישראל ממשיכה להעניק רוח גבית לגורמים הקיצוניים שאינם מעוניינים בפשרה ובכבוד הדדי. אנחנו מקווים שבית המשפט יקבל עמדתנו שיש להורות למדינה להקים רחבת תפילה שוויונית שמקושרת ומחוברת לרחבת הכותל".
ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, אמרה כי "שבעת שופטי העליון צפו בסרטון שהמחיש מציאות של הפקרות בכותל ותיעוד ההפרעות לתפילת נשות הכותל, למול אזלת היד והעדר נחישות מצד המשטרה. בנוסף, צפו השופטים בסרטון שהמחיש שהפתרון שהמדינה מציעה הוא תפילה בפינה נידחת, מרפסת שיזוף הממוקמת בתוך אתר ארכיאולוגי".
לדבריה, מהדיון עלתה תחושה ש"הפתרון של מתווה הכותל המקורי, שנולד תוך הידברות, פשרה והתייעצות - הוא הוא הפתרון הנכון והראוי. כל פתרון אחר הוא כניעה למיעוט החרדי הקיצוני, שהשתלט על המשאב הלאומי היקר, השייך לעם ישראל ולכל יהודי העולם".
ד"ר יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, אמר לאחר הדיון: "במקום להתבונן בחרטום הנעל ולמלמל בבושה, הרהיבה עוז המדינה לטעון כי המתווה בעצם מיושם. זה לא רק רחוק מהאמת, זו זוהי גניבת דעת ממש". לדבריו, "קשה היה לפספס את הלך הרוח בין שופטי בג"ץ נוכח הטיעונים הכה מתחכמים שהשמיעו באי כוח המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
