שתף קטע נבחר

 

"המירוץ למיליון": אין שכל, יש הימורים

תזמורת הצבא האדום טרפה את קלפי המירוץ בתנועות שפתיים מוגזמות, במשימה שרק המזל ניצח. ובין הפעלות יומולדת, הרעלה מרצון, ג'ינגול קרקסי ועבודות תחזוקה, נפרדנו מאחד הזוגות התחרותיים במירוץ בצער לא רב. חמישה זוגות נשארו, מי ישרוד את קירגיזסטן?

בוקר טוב "המירוץ למיליון", וכל בוקר שבו אוולין וטוהר לא הודחו (למרות שאוולין עשתה פדיחה וזרקה את הוראות ההגעה לשטיח בבגאז' של המונית) הוא בוקר שעולה בעולם שאני מעוניינת לחיות בו. אם הם היו מודחים במדינה דוברת רוסית בגלל הטעות הזאת, אני חושבת שהייתי קוטמת לעצמי את החצוצרות בלי הרדמה. גם ככה משימה אחרונה לפני נקודת הסיום שהיא לגמרי ממשפחת משימות המזל – לאתר חייל אדום שעושה ליפסינק ממרחק של שלושים מטר זה לא כישרון נרכש, אחיי גיבורי ההפקה, זה הימור לכל דבר – ולאבד את הפייבוריטים שלך במשחק כיסאות זה כאב לב רציני.

 

ההדחה של עדי ומיתר

ההדחה של עדי ומיתר

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

המשימה הזאת חתמה רצף של משימות בלתי אפשריות, שהשיא שלהן התמצתה במשימת חבית הנפט (מאז הצלילות בירקון לא נרשמה כזאת היענות להרעלה מרצון). זה המשיך במשימת הקרקס שהזוגות נתלו בה מגובה של עשרה מטרים כשהם מאובטחים על ידי קור עכביש, ומילא שברוסיה היקרה למחייה הם עושים הפעלות יומולדת וניקוי אוטובוסים, גם בפרק הבא בקירגיזסטן, שאני נוטה להאמין שהיא מדינת עולם שלישי, הם מסונג'רים לעבודות תחזוקה כמו הבערת ערימות גזם וניקוי שטיחים.

 

איזה מזל שהפייבוריטים לא נפלו בין הכיסאות. אוולין וטוהר ()
איזה מזל שהפייבוריטים לא נפלו בין הכיסאות. אוולין וטוהר
 

אני מניחה שבשלב הזה אפשר כבר לגנוז את התקוות לעונה הזאת בכל מה שקשור למשימות שכל, זריזות או סתם משימות מעניינות שלא יגרמו לרצים להגיע לנקודת הסיום על ערש דווי. עוד לא מאוחר לדחוף לחוזה שלהם סעיף שמורה להם גם לעצב מחדש את לוגו ה-70 שנה למדינה. זה שהיא בת 70 לא אומר שהיא עיוורת, והרצים הם אנשים שראו עולם והסתובבו קצת והם יודעים להגיד "בית" ברגע שהם רואים קוטג' אפילו בלי שההפקה מבקשת.

 

בוהות בקונצרט. אן וירדן ()
בוהות בקונצרט. אן וירדן
 

מבחינת סדר ההדחה הכל הולך לפי הספר – הפעם נפרדנו מעדי ומיתר שלא ניחנו במזל של תימנים ולכן נאלצו להיפרד מרון שחר, שנייה לפני ששכחנו מה זה בכלל הדחה ובשביל מה זה טוב. מיתר ועדי מיצו כבר מזמן ובלכתם ציוו לנטע ועומר, שחיו על אדי הדלק ונקודות הנוסע המתמיד שלהם, את הלג הרוסי שאותו הם סיימו ראשונים (!), לא ברור איך. כלומר ברור, בזמן שמשפחת הוד מעלתם ודניאל ואליהו התכתשו בעצור ושיחקו ב"האוויר שלי ברשותי", הם פשוט הימרו על הסוס הנכון והגיעו לרון שחר.

 

כנגד כל הסיכויים. נטע ועומר ()
כנגד כל הסיכויים. נטע ועומר
 

אני חייבת להודות שעם כל החיבה שלי להלן, הסיטואציות האלה בהן היא ורגב מתחככים עם זוגות אחרים לא מוציאה מהם את המיטב. דניאל ואליהו השתדלו להישאר רגועים ולידם בלט עוד יותר הקושי של רגב והלן להפנים את הרעיון של תחרות. אני מבינה את המטען המצטבר של עצורים שהם סוחבים מתחילת המירוץ. אבל האמונה היוקדת שלהם ברעיון שברגע שהם מפסידים כולם סביבם צריכים ללכת על קצות האצבעות ולהיכנס לנוהל אבלים קצת מסבירה את העצורים האלה. לא אמרו לכם שלום במטוס, בואו, אתם פה כדי לנצח או כדי לקושש נקודות אמפתיה? או בפראפרזה על חולדאי, אם אתם לא מתכוונים לאכול את הכלב, צאו מהמטבח.

 

עושים פוזות. הלן ורגב ()
עושים פוזות. הלן ורגב
 

האם בקירגיזסטן מדברים רוסית? האם סטס יגיע לסבתא שלו בזמן? וכמה באמת עולה ניקוי ידני של הרכב לעובדי הקניון? על שאלות אלה ואחרות, בפרק הבא.

 

יומולדת למישהו? ()
יומולדת למישהו?
 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים