מה עושים מול הפקקים? המשבר והפתרונות
מפת הפקקים מציגה את מוקדי עומסי התנועה, בנתיבי איילון המצב חמור במיוחד. אז כיצד לפעול? מומחים ומתכננת מחוז ת"א מציגים בסדרת "מדינה בפקק" את ההצעות שלהם. כל הכתבות בפרויקט המיוחד
הצפיפות בכבישי ישראל היא הגבוהה ביותר מבין חברות ה-OECD, ממוצע הקילומטראז' השנתי שכל רכב עובר גדול יותר מכמעט כל המדינות המפותחות והתוצאה - פקקים, הרבה פקקים. "זה לא אסון שנפל עלינו, צפו את זה מראש כבר לפני 18 שנה", אומר ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון עירוני מאוניברסיטת בן גוריון.
הפקקים עולים למשק 15 מיליארד שקלים בשנה, ובשנת 2030 - בעוד 12 שנה - הסכום יטפס ל-25 מיליארד שקלים בשנה ו-60 דקות נוספות של עמידה בעומסי תנועה ביום ממוצע. פעמים רבות הפקק מתחיל ביציאה מהשכונה, אבל באמצעות נתונים רשמיים שהגיעו לידי ynet ניתן להניח את האמצע על כמה מהמוקדים העמוסים בישראל. לכתבה המלאה ולמפת הפקקים .
הזמן הוא המשאב העיקרי שהפקקים גוזלים מאיתנו - אבל ההשפעות של עומסי התנועה בכבישים רבות מאוד. בין ההשפעות השליליות של הפקקים ניתן למנות עצבנות, דכדוך, תחלואה גוברת, אפשרויות תעסוקה ומגורים מוגבלות, פגיעה בחיי המשפחה ופגיעה חמורה בכיס.
מנתוני הלמ"ס עולה שההוצאה הממוצעת של משק בית בישראל על הרכב הפרטי היא לא פחות מ-1879 שקלים בחודש - ההוצאה השלישית בגודלה אחרי דיור ומזון. התלות ברכב הפרטי גם עולה לא מעט כסף למשק: דרך זיהום אוויר, תאונות דרכים וזמן שמתבזבז בפקקים המוערך בכ-30 שקלים לשעת נסיעה לעבודה. לכתבה המלאה על השפעות הפקקים.
בכבישים העמוסים במדינה המצב רק קשה יותר. בשנה שעברה עמד ממוצע כלי הרכב שנסעו בחלק המרכזי של נתיבי איילון ביממה אחת על 553,644 כלי רכב. המהירות הממוצעת בכביש בשעות העומס ירדה עם השנים בהדרגה ועומדת על 19-15 קמ"ש.
אחת הבעיות שמלווה את אזור גוש דן העמוס היא השירות הרעוע של האוטובוסים במטרופולין. בכירי משרד התחבורה אמרו לא פעם כי השירות באזור הוא מהבעייתיים במדינה. למרות השקעות בפרויקטים ארוכי טווח כמו הרכבת הקלה, הנחת תשתיות ויוזמות לתחבורה שיתופית, במשרד עדיין מעריכים כי בעשור הקרוב ייאלצו הנוסעים להסתמך על האוטובוסים, אף שאלה לא מצליחים לשמש חלופה ראויה לרכב הפרטי. לכתבה המלאה על נתיבי איילון .
אז איך פותרים את המשבר? בראיון ל-ynet פרסה את משנתה מתכננת מחוז תל אביב, האדריכלית נעמי אנג'ל. לדבריה, יש להקדים את השלמתה של רשת רכבות קלות וקווי מטרו בתוך עשור ובמקביל לחנך להליכה רגלית ולרכיבה על אופניים. לדברי אנג'ל, המדינה צריכה "תוכנית חירום לאומית", כפי שהנהיגה עם קליטתם של מאות אלפי עולים בשנות ה-50. צפו בכתבה המלאה ובריאיון המיוחד איתה.
גם מומחים אחרים סבורים שפיתוח התחבורה הציבורית צריך להיות בראש סדר העדיפויות, כדי להתמודד עם הגודש העצום בכבישים. לצד זאת, לדעתם יש להעניק תמריצים לנוהגים בשעות הפחות עמוסות וגם להקים שכונות שאינן נגישות רק לרכב פרטי.
המומחים מזהירים מפני איום עתידי - הרכב האוטונומי. כשברקע הפיתוח המואץ של מכוניות ללא נהג, החשש הוא שיצרניות הרכב ינסו למכור יותר כלי רכב, מה שיגרום לשהייה ממושכת יותר במכונית. סוגיה נוספת היא זו של התחבורה השיתופית וגם בנושא זה לא כולם מסכימים אם מדובר בברכה או בקללה. לכתבה המלאה עם ההצעות לפתרונות משבר הפקקים .
לפנייה לכתב/ת 
