שרגא ברוש: "אני לא רוצה להיות הנשיא של התעשיינים בחו"ל"
נשיא התאחדות התעשיינים אמר את הדברים בכנס חירום בנושא משבר הדולר. לפי נתונים שהוצגו בכנס, 80% מהחברות התעשייתיות דיווחו על ירידה ברווח הנקי, והמלונאים הפסידו השנה 400 מיליון שקל. התעשיינים קראו לבנק ישראל ולממשלה להתערב כדי למנוע העברת הייצור לחו"ל
חשש מגל פיטורים בהייטק עקב הצניחה בשער הדולר
אקזיטים 2017: שיא של 23 מיליארד דולר וירידה במספר העסקאות
בכנס הוצגו נתונים המראים כי בשנת 2017 נרשמה ירידה של כ־0.1% ביצוא התעשייתי, ונרשמה פגיעה בהיקף היצוא הישראלי, כתוצאה משינויים בשערי המטבע, בהיקף של 7.9 מיליארד שקל בפיגור של שנתיים.
כמו כן, סקר שערכה המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, שבחן את השפעת היחלשות הדולר לעומת השקל, מצא כי רוב החברות נפגעו באופן קשה מהתחזקות השקל והירידה ברווחיות. 53% מהחברות התעשייתיות דיווח כי ב־2017 נפגע כושר התחרותיות שלהן עד כדי איבוד לקוחות, כ־81% מהחברות דיווחו על פגיעה משמעותית ברווח הנקי, כ־46% מהחברות דיווחו על ירידה כמותית במשלוחי היצוא עקב התחזקות השקל, כ־26% מהחברות דיווחו על ירידה במכירות המקומיות וכ־28% מהחברות דיווחו על צמצום במצבת העובדים.
כולם בעולם מחזירים את התעשייה הביתה
נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, אמר בכנס כי "הסחר העולמי גודל ואנחנו לא משתתפים בחגיגה כי אנחנו לא מסוגלים להתחרות. פעם הרווחנו והיום כבר לא. לפני עשור כמות המפעלים שנפתחו בארץ היה גדולה בהרבה, והיום פותחים מפעלים בחו"ל. אני לא רוצה להיות נשיא התאחדות התעשיינים של התעשיינים בחו"ל. כולם בעולם, כולל בהודו, מחזירים את התעשייה הביתה.
"מדינת ישראל חייבת לעשות מעשה. זה לא אומר שצריך לקנות את כל הדולרים בעולם, אבל אפשר לעשות את זה בחוכמה ולפתור את בעית הספקולנטים. שר האוצר אומר שהוא לא אוהב להטיל מיסים, אבל הוא צריך להבין שהוא כן מטיל מס עקיף על העסקים, אם התשומות מתייקרות כתוצאה מפעולות הממשלה. לא נשב יותר בשקט".
ענף המלונות הפסיד כ-400 מיליון שקל ב-2017
מנתונים שמציגה המחלקה הכלכלית בהתאחדות המלונות, ניתן לראות כי עקב הירידה בשער הדולר, הפסד ההכנסות בשנת 2017 הסתכם בקרוב ל־400 מיליון שקל. ברמת השער היום (3.4 שקל לדולר), הפגיעה השנתית אף תהיה גדולה יותר ותגיע לכ-600 מיליון שקל לענף המלונאות. כאמור, כל ירידה של אגורה בשער הדולר, משמעותה הפסד הכנסות שנתי של כ־13 מיליון שקל לבתי המלונות.
בשנת 2017 היוו לינות התיירים והפדיון בדולרים מהתיירות הנכנסת כ־44% מסך הלינות, כתוצאה מירידה בשער הדולר, נשחקה הרווחיות בכ־5%. באזורים מוטי תיירות נכנסת (כדוגמת תל אביב וירושלים), לינות התיירים מהוות אף כ־70% מסך הפדיון, כך שההפרשים קריטיים והשחיקה ברווחיות אף מגיעה לכ־7%-8%.
בעוד שכ־44% מפדיון ענף המלונאות הוא במט"ח, כל התשומות הן שקליות ונמצאות בעליה: שכר המינימום עלה ב־23% בשלוש השנים האחרונות, ובנוסף, הסכם השכר שנחתם לאחרונה בענף המלונאות נתן תוספות של שכר של 7.25% לשנים 2020-2017. יש לציין כי הוצאות השכר במלונות מהוות כ־40% מהמחזור.
נשיא התאחדות המלונות, אמיר חייק, אמר בכנס כי "אנחנו רואים תאונת דרכים בהילוך איטי שבטווח הארוך כולנו נשלם עליה בענק. אנחנו מודעים לבעיה מזה מספר חודשים כיצואני שירותים וכענף כלכלי מוביל במשק. ככל ששער הדולר יישחק, התעשיות היצרניות, כמו המלונאים, ימשיכו להיפגע.אין פתרונות קסם, אבל חשוב שבנק ישראל ומשרד האוצר יידרשו לכך".
יו"ר איגוד ההיי טק בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל חברת באטמ, ד"ר צבי מרום אמר: "הירידה המתמשכת בשער הדולר פוגעת בכושר התחרותיות של ההיי טק הישראלי בשתי דרכים. הירידה בשער הדולר גם יוצרת עלייה מסחררת בשווי הדולרי של המשכורות וגם, בהתאמה, מעלה את עלות התוצר שמושפע מאוד מעלות המשכורות. וכאשר התוצר הסופי הוא יקר, זה פוגע בנו מאוד וביכולת שלנו להתחרות בשווקים הגלובאליים".
מרום הוסיף כי "ישראל צריכה להפוך ממשק סטאראפיסטי למשק יצרני", וכמו כן דרש מבנק ישראל לטפל בספקולנטים ואמר: "שראל הפכה להיות ילד הכאפות של כל סוחר מטבע סוג ג' בעולם".
לפנייה לכתב/ת 
