180 אלף ש' לאחות בגין פיטורים לא הוגנים
עובדת במרכז הגריאטרי "דורות" בנתניה פוטרה כביכול בגין חשד לפגיעה במטופלים. עקב ערעור שהגישה היא הוחזרה לעבודה ותקבל פיצוי
בית משפט השלום בכפר סבא קבע לאחרונה שהמדינה תפצה בכ-180 אלף שקל אחות בכירה במרכז הגריאטרי "דורות" שבנתניה, לאחר שמצא פגמים חמורים בהליך פיטוריה.
השופט אלדד נבו קבע שהוועדה הרפואית של משרד הבריאות, שהכשירה את הפיטורים, "שימשה ככלי שרת בידי המעביד".
בתביעה שהגישה במרס 2015 נגד המנהלת והמדינה סיפרה האחות שבספטמבר 2013 התכנסה הוועדה הרפואית של משרד הבריאות ביוזמתה של המנהלת לבחינת המשך העסקתה, והחליטה לפטר אותה. היא הצליחה למנוע את הפיטורים בזכות פנייתה לוועדת הערר, ושבה לעבודה אחרי שישה חודשים. בתביעה היא דרשה שכר עבור התקופה שלא עבדה ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.
ב-2002 החלה האחות לעבוד במרכז הרפואי שבבעלות המדינה. היא קודמה לתפקיד אחראית משמרת ובמאי 2010 מונתה לראש צוות האחיות באחת המחלקות, אבל המינוי הוקפא עד שתעבור הסמכה. לדברי האחות, באותה העת החלה מנהלת צוות האחיות במוסד להתנכל לה. בין השאר היא העבירה אותה בין המחלקות השונות מבלי לאפשר לה להמשיך להיות אחראית משמרת ולא שיבצה אותה במשמרות הלילה – הרווחיות יותר – בתירוץ שמצבה הרפואי אינו מאפשר זאת.
דיני עבודה
המדינה פיטרה עובדת – בית הדין החזיר אותה
עו"ד שי אבני
העסקתה הסתיימה אחרי 11 שנים ביחידה שטיפלה במפוני ההתנתקות. השופטת קבעה שהמדינה לא התאמצה מספיק למצוא לה משרה הולמת
מנגד הכחישה המנהלת שהתנכלה לאחות. לטענתה, התובעת הועברה בין מחלקות עקב סכסוך עם אחת הקולגות, ומינויה כראש צוות עוכב משום שהתגלה כי היא מתעמרת במטופלים. לדבריה, מצבה הבריאותי הוא שמנע ממנה לעבוד במשמרות לילה, וזו גם הסיבה שבגינה התכנסה הוועדה בעניינה.
השופט אלדד נבו אכן דחה את טענות האחות בכל הנוגע להתנכלות מצד המנהלת. "לעובד אין זכות מוקנית להיות משובץ דווקא למשמרות הרווחיות ביותר או להתקדם לתפקידים שהוא סבור כי הוא מתאים למלאם", כתב. הוא גם שוכנע שהחלטותיה של המנהלת היו ענייניות ולגיטימיות, בפרט לנוכח מצבה הבריאותי של התובעת והחשדות שעלו לגביה.
לעומת זאת נקבע כי ההליך בפני הוועדה לקה בפגמים רבים וחמורים. בחינת מסמכי הוועדה הצביעה על כך שאף אחד לא הקשיב לכך שהתובעת התחננה להמשיך לעבוד על אף מצבה הרפואי.
השופט התרשם שההתעלמות המוחלטת מהתובעת וההחלטה שלא לשבצה בתפקיד חלופי או במוסד אחר הייתה "קיצונית", ואם לא די בכך, היא הושתתה על מכתב מהמנהלת – שדבר קיומו לא הובא לידיעת התובעת.
"התנהלות זו של הוועדה הרפואית, שנמנעה מלהפעיל שיקול דעת עצמאי, שימשה ככלי שרת בידי המעביד, קיימה מנגנון העברת מידע מאחורי גבה של התובעת, מבלי לאפשר לה זכות להגיב ולסתור את טענות המעביד – היא התנהלות חמורה, שלא כדין, תוך חריגה מסמכות ופגיעה בעקרון הצדק הטבעי ובזכות להליך הוגן", נקבע בפסק הדין.
לפיכך חייב השופט נבו את המדינה לפצות את האחות על עוגמת נפש ולשלם לה החזרי שכר על תקופת הפיטורים וכן את הוצאות הערר. בסך הכול היא תפוצה ב-140,230 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 35 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד דוד מימון
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יוסף מנסור
- עו"ד טמיר כרמי עוסק בדיני עבודה ונזיקין
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים