הטעויות הנפוצות ביותר של הורים גרושים
מעבירים מסרים דרך הילדים, מתווכחים לידם ואומרים להם דברים על ההורה השני. אם החלטתם להתגרש, כדאי שתתנהגו כמו שני מבוגרים אחראיים מול הילדים שלכם. כך תעשו זאת נכון ותמנעו מטעויות קריטיות
מחקרים רבים שנעשו במהלך השנים בנושא השפעת הגירושין על הילדים הוכיחו את מה שרובינו יודעים - שככל שהעימות בין ההורים קשה ומכוער, כך יהיו ההשלכות על הילדים שליליות יותר ואף הרסניות.
הנה מספר דוגמאות בהתנהלות מול הילדים בתהליך הפרידה או בגירושים עצמם שכדאי להימנע מהן:
1. פועלים על פי אינטרסים אישיים
הורים רבים מתקשים להפריד בין האינטרסים שלהם לבין טובת הילדים, ועושים טעויות בכל הנוגע לילדים ולהורה השני. זכורים לי היטב שירה ואמיר (כל השמות בכתבה בדויים), זוג שהיה אצלי בגישור. לשירה היה קשה מאוד לשחרר את הילדים. היא לא הסכימה שהם ישנו בבית האב לאחר הגירושין למרות שהוא שכר דירה עם חדר נפרד לילדים, וגם איבזר אותה עם מיטות, שולחן כתיבה להכנת שיעורים ומחשב.
שירה התקשתה לעשות הפרדה בינה - שהייתה פגועה מהחלטתו של אמיר להתגרש ממנה, לבין הרצון והצורך של הילדים שלה שיהיה להם אב פעיל ומעורב, כמו גם רצונו של אמיר עצמו בכך. בשלב מסוים היה נראה כי הילדים עומדים להצביע ברגליים, כאשר תוך כדי הליך הגישור ביניהם הבן לא רצה לחזור הביתה אל אמו במוצאי שבת. הילד למעשה הביע את רצונו להמשיך ולהיות מחובר לאביו.
לשירה לקח הרבה זמן להפנים ולהבין שטובת הילד היא שיהיו לו קשר עם אביו ואמו. הילד לא מתגרש מההורים שלו בשום שלב, ונגיסה בזמני שהייה של ההורה השני או הצרת צעדיו מנוגדת לטובת הילדים, שבגיל מסויים עלולים לעמוד על זכותם לשני הורים מתפקדים ומעורבים.
2. נכנעים למניפולציות של הילדים
טעות שנייה שהורים נוטים לעשות היא להיכנע לילד שאומר "אני לא רוצה היום ללכת לאבא/ לא רוצה ללכת לאימא" - כמו שהיה אצל דנה. הבן שלה בן ה-13 החליט שביום מסויים הוא לא רוצה לישון אצל אביו. הסברתי לדנה שהדבר בכלל לא נתון להחלטת הילד. לאמא יש את הימים שלה ולאבא את הימים שלו.
היום הוא לא רוצה ללכת לאבא, ומחר לא ירצה לחזור אל אימא. זו מניפולציה שילדים עושים, כשהם מרגישים שיש מי שיילחץ מאמירה כזו. מעבר לכך - אסור לשים משקל כה כבד על כתפי הילד. ילדים לא צריכים לקחת החלטות כאלו, ולהיות בקונפליקט נאמנויות. פעמים רבות אמירה כזו של הילד היא תוצאה של מסר שעבר מההורים, גם אם לא מילולי, אלא בהתנהגות, שמאפשר זאת.
קראו עוד:
מחקר: הפתרון האידיאלי לילדים אחרי גירושים
אל תעלמו מהשטח - גם אם קשה: אבהות אחרי גירושים
אחרי הגירושים: ההסדר הנכון עבור הילדים
3. מסיתים את הילדים נגד ההורה השני
משפט כמו שאמר לקוח שלי לבן שלו - "אימא שלך לא מבינה אותך" וגם "אתה לא חייב להסכים לכל מה שאימא אומרת, יש לך דעה משלך" - זו התנהלות שמעמידה את הילד בקונפליקט נאמנויות. הוא עלול למצוא עצמו נקרע בין "תמיכה באימא" ל"תמיכה באבא".
ילדים הם חכמים, ומאוד ייתכן שבעתיד הם ישתמשו בהורה השני כנגדכם, אם ילמדו שיש אוזן קשבת לתלונות שלהם על ההורה השני ושאבא או אימא משתפים פעולה ואף מחזקים אותם כנגד ההורה השני. שדרו לילד שעל אף שהתגרשתם - לנצח תמשיכו להיות זוג הורים עבורו שרוצים בטובתו ויעשו הכול למענו.
4. מתווכחים מול הילדים
דוגמה לטעות נוספת ורווחת היא הורים שמנהלים את הוויכוחים שלהם מעל ראשם של הילדים. אצל עדי וגיל היו אלו משפטים עוקצניים שאמרו בנוכחות הילדים, ואילו אצל דורון ויעל היו אלו שתיקות רועמות, נתק, ומתיחות קיצונית ביניהם לפני הפרדת המגורים. גילה ואבי הגדילו לעשות כשליד שולחן האוכל הם ביקשו מהילדה להעביר את המלחיה, רק כדי לא לפנות ישירות אחד לשניה.
שלא יהיה לכם ספק - הילדים סופגים את כל זה ובמקרים הקשים זה ממש נצרב להם בעור, צלקות ששנים לא יגלידו, ויישארו חרוטות בנפש שלהם. חשוב ואף קריטי שתשאירו את הילדים מחוץ לסיפור. הם לא בחרו שההורים שלהם יתגרשו, הם לא ביקשו זאת, והתפקיד שלכם כהורים אחראים זה להיות מסוגלים לתקשר בצורה נורמלית (לא להיות חברים טובים, הרי אתם מתגרשים וכנראה לא סתם, אבל כן לדבר באופן תקין בבית). אם אינכם מסוגלים בכך - הפרידו מגורים בדחיפות וכמה שיותר מוקדם כך ייטב.
5. מעבירים מסרים דרך הילדים
אחת הטעויות הנפוצות היא העברת מסרים לפעמים אפילו אינפורמטיבים דרך הילדים. המסר הסמוי הוא "מעדיף לא לדבר איתה/איתו". זהו מסר מאוד מכאיב לילדים. אני בטוחה שלעיתים הוא אולי אף נעשה בתום לב כי כל שיחה או תיאום יכול לפעמים להיות כר למפגש טעון בין ההורים. עדיין, עדיפה ההתמודדות הזו לבין להעמיס על הילדים שלכם עוד. מומלץ מאוד לא להעביר מסרים דרך הילדים מהורה אחד לשני, ולא לעשות תיאומים באמצעותם.
6. מונעים מהילד להעביר בין הבתים פריט שהוא קשור אליו
כמה פעמים שמעתי שהורה אחד אומר על השני - "הוא לא מחזיר את הבגדים שקניתי לילד" או "היא שומרת אצלה את המשחק כי היא קנתה אותו". במי אתם פוגעים בהתנהלות זו, אם לא בילד שלכם? תנו לילד להתנהל בחופשיות עם החפצים שלו בין הבתים. היום הוא קשור לחפץ או בגד כזה, ומחר לאחר. התנהלות כזו מכניסה את הילד למתח וסטרס.
כבר נתקלתי במקרה בו הילד כל כך פחד שאחד המשחקים האהובים עליו בבית של אבא יעבור בטעות אל אימא, שהוא נמנע מלארח חברים שידעו על המשחק שלו והתלהבו ממנו אבל הילד התבייש לספר להם שאסור לו להוציא את החפץ מהבית של אבא, פן ישכח אותו אצל אימא.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
7. לא שמים את טובת הילד בראש סדר העדיפויות
דוגמה נוספת במה הדבר בא לידי ביטוי - רון שכח את ספר חשבון אצל אימא, אבל היום הוא ישן אצל אבא. למחרת בבוקר ההורים סירבו לדאוג להעברת הספר ביניהם, ורון היה היחיד בכיתה שלא עבד בספר חשבון. הוא הרגיש חריג, התבייש מאוד ואפילו בכה.
שתפו פעולה עם הצד השני למען הילדים שלכם. אירוע כזה עבור ילד עלול להיות בעל משקל עצום, ואם תשימו את טובת הילד באמת במקום הגבוה ביותר תוכלו למנוע את עוגמת הנפש שלו ולשדר לו שעבורכם הוא הכי חשוב, יותר מכל מאבק אגו ביניכם להורה השני.
לנצח משפחה
חשוב שתדעו - זוגות רבים נשאלו כמה שנים אחרי הגירושים, אמרו שרק בדיעבד הבינו עד כמה הם והאקסים שלהם היו מרוכזים בלצבור נקודות לזכותם במאבק ותוך כדי לא היו ערים לצרכים של ילדיהם, לא שמו לב בזמן אמת למצוקה שהילדים חשו כתוצאה מכך שהוריהם נפרדים, והיו חסרי פניות רגשית כדי לספק לילדים את האוזן הקשבת, ההכלה והטיפול המתאים.
אם החלטתם להתגרש, קבלו החלטה שאצלכם זה באמת יהיה שונה ואחר. אפשר להתגרש ולהישאר זוג הורים לילדים שלכם. הרי אתם לנצח תהיו משפחה, גם אם לא כזו שגרה באותו בית, עדיין לילדים שלכם יש אתכם - שני ההורים שלהם. אם תעבירו להם את מסר שאתם לנצח שם בשבילם, וגם תוכיחו את זה ביומיום, שנים מאוחר יותר הם יודו לכם על כך.
הכותבת בעלת ניסיון של 15 שנה בתחום כמגשרת וכעורכת דין בדיני משפחה
איך להפוך להורים משמעותיים לילדים שלנו? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
