3-2 הברחות מוצלחות בשבוע: 220 ק"מ של שער הסמים לישראל
סיכול הברחת הענק בגבול מצרים, שהסתיים בחילופי אש ומבריח ישראלי הרוג, הוכיח כי האימפריה שמגלגלת עשרות מיליונים לא נעצרה עם המכשול החדש שהוקם: בחירת נתיבי מילוט בוואדיות ושימוש ברכבי שטח מהירים הפכו את ההברחות למבצעים צבאיים של ממש - שרובם מצליחים ועם יד קלה על ההדק של המבריחים
הסיכול המוצלח של הברחת הסמים שלשום (יום א') על ידי מסתערבי מג"ב בגבול המצרי, מעניק הזדמנות יוצאת דופן לקבל תמונה על השקט המדומה לאורך 220 הקילומטרים שבין מעבר כרם שלום לאילת. הקמת המכשול החדש, רישות הגזרה באמצעי תצפית מתקדמים, התיאום המוצלח עם הצבא המצרי, פריסת כוחות סדירים איכותיים ושינוי התפישה המבצעית של צה"ל הפכו את הגבול המערבי לשקט מאוד מבחינת טרור, אך מתחת לפני השטח לא עצרו את אימפריית הברחות הסמים שבה שולטים השבטים הבדואים. מבחינתם הגבול בין המדינות הוא בגדר מהמורה ותו לא.
לפי הערכות בצה"ל, שתיים עד שלוש הברחות מתרחשות בשבוע לאורך הגבול המערבי של מדינת ישראל. רובן ככולן קשורות לסמים. קצין בכיר באוגדה 80, שחולשת על הגזרה, העריך באחרונה בשיחה עם ynet כי "בסבירות גבוהה לא מוברחים נשקים באירועים אלה". עוד עולה מהנתונים כי 10%-20% מניסיונות ההברחה מסוכלים על ידי המשטרה והצבא.
בתקרית אמש נורה למוות צעיר ישראלי כבן 25 שככל הנראה היה מעורב בניסיון הברחת הסמים. במהלך התקרית באזור קדש ברנע התפתחו חילופי ירי בין מסתערבי משמר הגבול לחוליית ההברחה שככל הנראה פתחה באש מהצד המצרי. כ-30 מבריחים מצרים, שנעו לכיוון גדר הגבול, מיקמו על הגדר סולמות והחלו להשליך לצדו הישראלי שקים שלפי החשד היו מלאים בסמים. הכוחות זיהו ארבעה כלי רכב שאליהם הועמסו השקים על ידי כמה חשודים.
בסופו של דבר סיכלו לוחמי יחידת המסתערבים בסיוע מודיעיני של יחידת מג"ן את ההברחה. לאחר שנמלטו המבריחים בשני הצדדים איתרו הלוחמים רכב שטח ובו הסמים. הפצוע מהירי אותר רק כשעה לאחר חילופי האש, ליד בסיס צאלים. צוות מד"א שהגיע למקום פינה אותו לקבלת טיפול רפואי ובהמשך נקבע מותו.
"למבריחים המצרים אין בעיה להרוג"
"רוב הסמים בישראל מגיעים מסיני", העריך הקצין. "למבריחים המצרים אין בעיה לירות ולהרוג שוטרים מצרים". מאחר שמדובר בעסק שמגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה, המבריחים לא בוחלים באמצעים כדי להצליח להבריח סמים: כל הברחה מתוכננת בקפידה ובמקביל בשני צדי הגבול וכוללת שבירת שגרה כדי להקשות על כוחות הביטחון השוטף לגבש דפוסי התמודדות עם התופעה (ניסיון ההברחה התרחש בשעת ערב מוקדמת, חלק מההברחות מתרחשות גם בצהרי היום).
כמו כן מתבצעת ההברחה תוך כדי מידור כבד פנים-שבטי על ידי שימוש במכשירי קשר והעברת מסרים חשאית. אופרציה צבאית שלמה עוסקת במבצע עצמו: תכנון ציר ההגעה לנקודת השחלוף דרך ואדיות ואחרי איסוף מודיעין מקדים בתצפיות על כוחות צה"ל, תוך הכרה עיוורת של השטח ההררי-מדברי.
המבריחים מגיעים מהצד הישראלי ברכבי שטח קלים ומהירים, כמו ג'יפים 4 על 4 או טרקטורונים שמסוגלים לעבור בנתיבי הבריחה חזרה לעומק הנגב בשטח הקשה למעבר. המבריחים משתמשים גם באמצעי ראיית לילה ולמדו היטב את נוהלי הפתיחה באש בשני צדי הגבול.
ההיערכות נעשית בהתאם: בעוד בצד הישראלי נזהרים יותר, המקבילים המצרים נערכים לקרב. הם פורסים כיתת רתק על גבעה ששולטת מול נקודת השחלוף, חמושה היטב במקלעים וקלצ'ניקובים, למקרה הצורך, או לעתים לצורך הטעיה ומתן אפשרות למבריחים הישראלים להימלט עם הסמים. אלה מושלכים בתוך שקים במהירות דרך סולמות שחוצים בקלות את רום שישה עד שמונת המטרים של הגדר החדשה והאימתנית שישראל הקימה בגבול. התכנון אתמול היה להעביר 100 ק"ג של מריחואנה וחשיש, שיועדו להגיע כבר בימים הקרובים לסוחרי הסמים בתל אביב.
אם פעם הברחה כזאת הייתה מתבצעת בניחותא על גבי גמלים שחצו באין מפריע בימים שבהם לא היה גדר בגבול עם סיני, אז הפעם זה קשה יותר, אך מסתיים תוך דקות בודדות בזכות הפעלת מיומנות מבצעית מרשימה של המבריחים, משמעת אישית והיצמדות לתכנית שנקבעה מראש. לעתים, מצלמות התצפית של צה"ל מזהות את ההברחה בעודה באיבה, אך המרחקים העצומים בגזרה מאפשרים למבריחים להימלט עד שהסיור הצבאי הראשון מגיע לזירה.
"בהיעדר מודיעין, אנחנו מתייחסים לכל אירוע שכזה כאל פח"ע לכל דבר", הסביר הקצין הבכיר באוגדה 80. הוא הזכיר בדבריו הצלחה אחרת שכן הניבה הגדר: הורדת כמות המסתננים שחדרו לישראל בשנה החולפת לאפס. בנושא הזה כדאי להתעכב על הטכניקה שהביאה לתוצאה זו: המסתננים ממשיכים להגיע לגבול גם בעת הזו, בעיקר מסודן, אחרי מסע מפרך של שלושה עד ארבעה ימים במדבר.
הם משלמים למבריחים הבדואים 500-800 דולר לכל מסתנן על מנת שיקרב אותם עד לכדי קילומטר או שניים מהגדר. בשלב זה המסתננים כבר מזוהים בתצפיות של צה"ל. אלה מדווחים על כך לכוחות הביטחון השוטף המצרים, שעושים את דרכם לנקודה. חיילי צה"ל מגיעים לנקודה מהצד הישראלי, מזהים את המסתננים תשושים ומשליכים לעברם מים מעבר לגדר, שאותה הם מתקשים לחצות מבלי להיפצע.
בה בעת מגיע הכוח המצרי תוך כ-20 דקות, אוסף את המסתננים ומעביר אותם להמשך טיפול במצרים גופא, דרך תעלת סואץ. "השנה לא הגיעו ילדים וכמעט שלא ראינו נשים", ציין הקצין. "במקרים קיצוניים מבחינה הומניטארית, שיקול הדעת הוא של מח"ט אם להכניס לישראל". עד לפני חמש שנים צה"ל ספג ביקורת קשה בעקבות נוהל "ההחזרה החמה" שהיה שנוי במחלוקת: מסתננים אפריקנים חצו לישראל ותוך דקות הועברו חזרה לסיני לידיהם של החיילים המצרים, וכך לעתים מצאו את מותם. בצבא למדו את הלקח. באופן מכוון, לאורך הגדר החדשה לא נבנו שערים.
הצלחה במניעת פח"ע
מבחינת פח"ע, נראה שההצלחה הישראלית היא מעל למשוער: מחוז סיני של דאעש אמנם עדיין על הרגליים בניגוד ליתר השלוחות המתפוררות של המדינה האיסלאמית במזרח התיכון. הוא עדיין מוציא פיגועים קשים, כמעט בתדירות חודשית, נגד מטרות מצריות, צבאיות ואזרחיות. ואולם, המהלומות שסופג הארגון בסיני מהצבא המצרי, ולפי פרסומים ערביים בסיוע ישראלי, מרחיקות מאוד את שאיפותיו היומרניות גם במטרות הישראליות.
השקט הביטחוני בגבול המערבי לא יגרום לרגע לפיקוד הדרום להפחית את העוצמה הצבאית (זמינות אווירית משופרת, צוותי התערבות מיוחדים שנפרסו בכוננות תמידית - י"ז), שמפרידה בין האזרחים לכוחות דאעש לפרוץ בפיגוע חודר. יחד עם זאת, הרהורים מחדש לגבי נחיצותה של יחידת רימון שהוקמה לטובת חיזוק ההגנה בגבול עם סיני, פתיחות תכופות של כביש 10 הנושק לגדר למטיילים והסטה מסתמנת של גדוד הבית בגבול מצרים, קרקל, לתעסוקות מבצעיות ביהודה ושומרון בשנה הקרובה כדי למנוע את שחיקת הלוחמים והלוחמות, יכולים להעיד על רמת הסיכון הביטחוני שפחתה באיומים מהגבול עם מצרים.
לאלה ניתן להוסיף את הקמת המוצבים של הצבא המצרי מול הגדר. בחלק מהמקומות מפריד פחות מקילומטר ממוצב מזוין אחד למשנהו, על בסיס שיטת "קשר העין" שיש לשמור לאורך הגבול בין הכוחות. שיטת ההגנה של המצרים מדברת על כך שכל פיגוע נגד מטרה ישראלית יעבור קודם דרך חיילי הביטחון השוטף המצרים. כיום, עיקר הפעילות והנוכחות של דאעש היא מעל 10 ק"מ מהגבול עם ישראל - טווח נסיעה של 10 דקות עד ליישובים הישראליים בטנדר שטח של מחבלי המדינה האיסלאמית.
לפנייה לכתב/ת 
