חריג: הסבתא קיבלה הסדרי ראייה עם הנכד

לאחר מות בן זוגה לשעבר, צמצמה אם את הקשר בין בנה לבין סבתו. בית המשפט חייב אותה לאפשר מפגש שבועי וסופ"ש מלא פעם בחודש וחצי

עו"ד יונינה ראכלין-אלוניפורסם: 24.01.18 , 23:18

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חריג תביעה שהגישה אישה נגד זוגתו לשעבר של בנה המנוח, וקבע הסדרי ראייה נרחבים בינה לבין הנכד שלה. השופט יחזקאל אליהו דחה את התנגדות האם ואת חוות הדעת של מחלקת הרווחה, וקבע שעל רקע היות הסבתא גורם משמעותי בחיי הילד, היא תיפגש איתו מדי שבוע, והוא ישהה אצלה סוף שבוע פעם בחודש וחצי.

הורי הנכד חיו כזוג אך לא נישאו מעולם. הם נפרדו ב-2010, זמן קצר לאחר שנולד בנם. מאחר שהסכימו לחלוק במשמורת על הילד עבר האב להתגורר עם אמו כדי שתוכל לעזור לו בימים שהילד איתו. הסדרי הראייה התקיימו על מי מנוחות עד לפטירתו הפתאומית של האב באפריל 2016.

דיני משפחה

שופטת: בן 16 יחליט אם לחיות עם אביו או אמו

עו"ד מירב בלאיש

אף שהמשמורת ניתנה לאם, בחר נער לעבור לגור עם אביו. כשהאם תבעה את החזרתו קבעה השופטת רוסמן גליס: הוא יבחר בעצמו מי ההורה המשמורן

שופטת: בן 16 יחליט אם לחיות עם אביו או אמו

לטענת הסבתא, הסכסוך בין משפחתה לבין אמו של הילד פרץ לאחר שהתגלה כי בנה המנוח הוריש את כל רכושו להוריו, ולא לבן. לדבריה, הגילוי האמור גרם לאם להפסיק באופן הדרגתי להביא את הנכד לבקר אותה, ורק לאחר התערבות בתה (אחות המנוח), היא הסכימה שהוא יבקר אותה פעמיים בחודש.

בתביעה שהגישה בנובמבר 2016 סיפרה הסבתא על הקשר העמוק שהיה לה עם הנכד עוד לפני שאביו נפטר, וציינה שהנתק שהאם יצרה עלול לפגוע משמעותית בהתפתחותו התקינה. היא ביקשה לחייב את האם לאפשר לה לשהות עם הנכד אחר צהריים אחד בכל שבוע וכן כל סוף שבוע שני, כולל לינה בביתה, שבו מוקצה עבורו חדר במיוחד.

האם התנגדה לאפשרות שבנה יישן בבית הסבתא אך הסכימה לאפשר לו לבקר אותה ביום חול אחת לשבועיים וכמה שעות בשבת אחת לחודש. לטענתה, לאחר פרוץ הסכסוך בעניין הירושה, הסבתא "הפכה את עורה" והחלה להשתמש בילד כ"כלי משחק". לטעמה, קשר אדוק עם הסבתא עלול להכביד על בנה משום שהיא רואה בו "מצבה חיה לאביו", וממילא היא לא זכאית להסדרי ראייה רחבים כפי שהיו לאב.

קשר בריא ומיטיב

השופט יחזקאל אליהו הורה לגורמי הרווחה לחוות דעתם בנוגע להיקף המפגשים שיש לקבוע לסבתא עם הנכד. בתסקיר שהגישו הומלץ על מפגשים שדומים בהיקפם להצעתה של האם. ואולם, באורח חריג המלצתם נדחתה והשופט קבע שגורמי הרווחה התייחסו יתר על המידה לסכסוך המשפחתי והתעלמו לחלוטין מהקשר העמוק שנוצר בין הסבתא לבין נכדה בזמן שאביו היה בחיים.

הוא הוסיף שהסבתא אף המשיכה לשלם את מזונות הנכד אחרי מות האב – אף שלא הייתה חייבת ולא נתבעה על כך. לטעמו, הדבר מעיד על דאגתה הכנה לנכד ועל כך שהיא מפרידה בין סכסוך הירושה לבין היחסים איתו.

יתרה מכך, ובניגוד לעמדתה של האם, השופט אליהו התרשם שהקשר בין השניים "בריא ומיטיב" וקיומו יהיה לטובתו, שכן הסבתא מבינה את מקומה בחייו ואף מכבדת את מקומה של אמו.

לפיכך הורה השופט הורה על קיום הסדרי ראייה רחבים בין הסבתא לבין הנכד, שכוללים מפגש קבוע אחת לשבוע, מפגש נוסף בסוף שבוע אחת לשלושה שבועות וסוף שבוע מלא פעם בשישה שבועות.