מלך החוף: האיש שגר בארמון חול
מרסיו מטוליאס גר ברחוב בריו דה ז'ניירו, עד שחבר לימד אותו לבנות ארמון בחול. 22 שנה אחר כך – עם כתר על הראש – הוא מסרב לעזוב את הבית על החוף: "אנשים משלמים הרבה כדי לגור מול הים. אני חי טוב מאוד בחינם"
מרסיו מטוליאס לוקח את חפירה ומלטש בזהירות את ארמון החול שלו בברזיל, בזמן שהמתרחצים מתקררים בים מהחום של חודש ינואר. כבר 22 שנה שמרסיו גר בארמון החול בחוף של ריו דה ז'ניירו. בשכונת בארה דה טיז'וקה העשירה מכנים אותו "המלך", והוא מברך על הכינוי – ומצטלם עם עוברים ושבים כשכתר לראשו.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
נראה שמרסיו בן ה-44 כבר לא יחזור לגור בבית רגיל. "אנשים משלמים מחירים מופקעים כדי לגור מול הים. אני לא משלם חשבונות ואני חי פה טוב מאוד", הוא אומר ל-AFP. מה שכן, הארמון דורש תחזוקה מתמדת. מטוליאס שופך מעט מים על קירות החול, כדי לשמור על הארמון בחום הלוהט – שלאחרונה הגיע ל-40 מעלות.
מבחוץ הארמון מרשים, אבל בפנים צפוף – גודלו כ-3 מ"ר בלבד. מרסיו, רווק בלי ילדים, חי עם ערימת ספרים וכמה מחבטי גולף – שתי התשוקות הגדולות ביותר שלו אחרי דיג. המיטה שלו – שק שינה על הארץ. השירותים – בתחנת כיבוי אש במרחק 30 מטר מהארמון, שבה הוא יכול לעשות את צרכיו ולהתקלח תמורת תשלום של פחות מדולר.
מרסיו מאמין שיש לו כל מה שהוא צריך. הבעיה היחידה היא החום הבלתי נסבל בקיץ. "החול שומר על החום, ולפעמים אני לא יכול לישון כאן אז אני הולך לישון בבית של חבר. אבל האמת היא שאני מעדיף להיות כאן, גם אם אני חייב לישון בחוץ, על שפת הים".
מרסיו הגיע לריו מעיר הולדתו הצנועה דוקה דה קשיאס. הוא רצה להתעשר, וכשזה לא קרה נאלץ לחיות ברחוב. הכול השתנה כשיום אחד לימד אותו חבר לבנות ארמון בחול. "למדתי הרבה מקריאה. אני חושב שהארמון שלי הוא שילוב הסגנונות של נימאייר וגאודי", הוא אומר על הקו האדריכלי שמאחורי הארמון המלכותי שלו, ארמון הנתמך בבולי עץ ובשקי חול.
מרסיו אומר שבלשכת ראש העיר מעולם לא עשו לו בעיות, להפך. "במובן מסוים הפכתי לאטרקציה תיירותית ולשירות לקהילה", הוא אומר ומצביע על דוכן הספרים שלו בטיילת הסמוכה. כדי להתקיים הציב מרסיו בכניסה לארמון קופסה לקיבוץ נדבות.
"לעתים קרובות שודדים את הקופסה", הוא אומר. "פעם כעסתי. רציתי לישון עם אבן ביד כדי להפסיק את זה, אבל אז התחלתי לחיות בפרנויה, ואני לא רוצה את זה. אז אני עושה את זה בשביל הכיף".
לפעמים קניון מקומי משלם למרסיו כדי שיבנה ארמונות בחול לאירועים מיוחדים, אבל הוא לא רוצה שהעבודות שלו יהיו זמניות כל כך. הגשם יכול להרוס את ארמונות החול בתוך דקות ספורות, ועבודה של עשר ועשרים שעות עלולה לרדת לטמיון.
מרסיו, אופטימי מטבעו, מקווה שבשנה הבאה יוכל להגשים את חלומו הגדול – לפסל בחומרים אחרים. בינתיים הוא ממשיך לדאוג לארמון שלו, וללטש אותו באת או בסכין.
לפנייה לכתב/ת 
