אם יש גן עדן: טיול ג'יפים בקוסטה ריקה
יש בה חופים קסומים, יערות גשם מרהיבים והרי געש פעילים. קוסטה ריקה היא יעד נפלא לחובי הטבע, אבל דווקא מסלולי הג'יפים יביאו אתכם למקומות הפחות מתויירים ויאפשרו לכם להכיר את קוסטה ריקה הפראית והלא מוכרת
בשיתוף מאגמה
אם אתם לא חובבי טיסות ארוכות, אני ממליץ לוותר כבר כאן: לטוס שעות, לחצות את האוקיינוס האטלנטי ולהתמודד עם הפרשי השעות זה לא פשוט. אבל אם טיסות ארוכות לא ישברו אתכם, קוסטה ריקה היא אחד היעדים המיוחדים, המרהיבים והמגוונים אליהם אפשר להגיע בטיולי ג'יפים ואם כבר עליתם על הטיסה הארוכה, ממליץ לכם להביט דרך חלונות המטוס לקראת הנחיתה ולראות איך הכחול-טורקיז של הים הקריבי משתנה לירוק-עד של הג'ונגלים ממש עד לקו האופק וזהו סוד הקסם של קוסטה ריקה: הכחול-טורקיז, הירוק-עד ומה שביניהם.
התיירות בקוסטה ריקה מפותחת ואתרי התיור המוכרים נוחים להגעה ולשהייה, אבל אם נזוז קצת הצידה מהאתרים המוכרים, נוכל למצוא נופי בראשית, חופי טורקיז פראיים, יערות גשם סבוכים שעצלנים (יונק איטי שדומה מעט לקוף) גרים בין עציהם וארמדילים חוצים את הדרך בריצה כבדה. זה המקום בו מגיע הג'יפ לידי ביטוי ומאפשר לנו להגיע למקומות שאוטובוס לא יכול להגיע אליהם. חלק מדרכי העפר מתוחזקות ונוחות, חלקן משמשות את התושבים המקומיים וחלקן "דרכי טרקטורים" אבל כולן מאפשרות הצצה לעולמות חבויים ומבודדים ולחלקים הפחות מוכרים של מדינה שבה הטבע הוא ללא ספק השחקן הראשי.
הרי געש - פעילים או לא?
הר הגעש איראזו נמצא לא רחוק מסן חוזה הבירה. הוא מתנשא לגובה 3,432 מטרים ומפסגתו שנמצאת מעל לעננים, נשקף נוף וולקני מרהיב המאפשר לנו להציץ הכי מקרוב אל לוע הר געש (שהתפרץ לאחרונה לפני 30 שנה). נצא לסיור רגלי קצר לתצפית אל לוע הר הגעש כשבדרך ילוו אותנו להקות של חוטמנים ורקונים שבאים לבדוק מה יש לנו להציע להם מבחינה קולינרית. מכאן כבר ניכנס לשטח. נחלוף ליד הר געש נוסף: טוריאלבה ( 3,328 מ') ונראה את העשן שעדיין מיתמר מלועו ואת העצים על מדרונותיו שהתייבשו ונשרפו עקב פליטות גז ואפר וולקני. נחצה את יערות הגשם בין עצי ענק, שרכים, פרחים, פרפרים וציפורים ונתחיל להבין שקוסטה ריקה היא קצת כמו "מדינה על סטרואידים" כל מה שיכול לצמוח בה - פשוט צומח.
קוסטה ריקה ממוקמת בין הים הקריבי במזרח והאוקיינוס השקט במערב ולכל אורכה מתנוסס רכס וולקני המתנשא לגבהים של עד 3,500 מטר. מעט מאד כבישים חוצים את הרכס ואחד מהם הוא הכביש הפאן - אמריקני שהוא למעשה מערכת כבישים המשתרעת לאורך 48,000 ק"מ ו-15 מדינות וחוצה את יבשת אמריקה לאורכה. אבל ככל שנתרחק מהכביש ונכנס אל מעמקי היערות, נגיע לאזורים מיושבים בדלילות שתושביהם חייכנים ומסבירי פנים ולא פעם ישמחו להזמין אותנו לאכול איתם משהו. ברוב המקרים, זה יהיה אורז עם שעועית - המאכל הכי אופייני לקוסטה ריקה.
מים רבים מלווים אותנו לאורך הדרך: החל מפלגים קטנים ועד נהרות רחבים. אפשר לנסוע מעליהם ובתוכם ואין כמו מים באמצע הדרך לעצירות של קפה בטבע ודרך אגב, הקפה הקוסטה ריקני נחשב לאחד הטובים בעולם וגם אותו נראה כשהוא גדל על מדרונות ההרים הירוקים. חוצים את קו פרשת המים והנה הוא מתגלה במלוא יופיו: האוקיאנוס האטלנטי! גם אליו נגיע כמובן ומי שרוצה להבין מה זה חופי זהב פראיים ובתוליים - מומלץ לו לקפוץ לקוסטה ריקה.
אין כבישים בג'ונג'לים
אזור "מונטה ורדה" (ההר הירוק) נחשב ללב הירוק של קוסטה ריקה והוא ללא ספק אחד המקומות האהובים עלי. המקום מציע לנו כל טוב: החל מאומגה אתגרית, דרך פארק של "גשרים תלויים" בו אנחנו מטיילים על גבי גשרי ענק בין צמרות העצים וצופים ביער הגשם ממש כמו ציפורים. בירת האזור היא העיירה סנטה הלנה שהיא עיירת תרמילאים תוססת עם רחוב מרכזי אחד ובו מגוון בתי קפה, בארים, מסעדות וחנויות צבעוניות.
תושבי מונטה ורדה מתנגדים לסלילת כבישי אספלט ומגבילים תנועת אוטובוסים ומשאיות באזור מתוך חשש לפגיעה במערכת האקולוגית. גם כאן יש כמובן יתרון לג'יפים שיובילו אותנו בדרך עפר מקסימה בין כפרים ירוקים, עדרי בקר ונוף געשי, אל הר הגעש טנוריו המתנשא לגובה 2,000 מטרים.
זהו רכס וולקני מרהיב, מכוסה יער צפוף, שנמצא רחוק ממסלולי התיירות המוכרים ומשמש בית גידול לבעלי חיים רבים שהידועים בהם הם היגואר, הפומה והטפיר (מאין שילוב של פיל קטן עם חזיר בר). המסלול מוביל אל לב לבו של יער גשם אמיתי בו נצעד תוך כדי פילוס דרך במצ'טה בין שרכים וסחלבים עד לנביעות הוולקניות של מים חמים שיוצאים ממש מבטן האדמה ואין כמו מעיינות חמים במגוון טמפרטורות וזרמים, להרגיע את השרירים בסיומו של יום טיול משובח.
הר ארנל הוא ככל הנראה, ההר המפורסם ביותר בקוסטה ריקה, בגלל צורתו המושלמת. את אגם ארנל, הנמצא לא רחוק ממנו, עוקפת דרך עפר משובשת החוצה את כל הנחלים והנהרות הנשפכים לאגם ומאפשרת הצצה אל בית גידול של מים מתוקים. מיעוט הנוסעים בדרך מאפשר לצפות בלהקות של קופי שאגן הנקראים כך בגלל השאגות הקולניות שמשמיעים הזכרים לצרכי תקשורת ושמירה על טריטוריה. בין לבין נשוט על נהר הטרקולוס כשעשרות תנינים, ציפורים ופרפרים סביבנו , נעוף בין צמרות העצים באומגה (קנופי) ונהנה מאננסים מתוקים ומפרי הפפאיה שבקוסטה ריקה כל-כך אוהבים.
קוסטה היא גן עדן למטיילי הג'יפים: הרשויות במדינה הירוקה הזו מעודדות תיירות של רכבי שטח (תוך שמירה והקפדה על כללי שמירת הטבע במקום) הדרכים מרהיבות, הנופים נפלאים והתושבים פשוט מקסימים. לא סתם קוראים לה גן עדן.
בימים אלה החלה ההרשמה
לטיול ג'יפים בקוסטה ריקה שיוצא בפסח
בשיתוף מאגמה
לפנייה לכתב/ת 
