140 אלף ש' לעובדת שפוטרה בהיריון ללא היתר

בעלי סוכנות הביטוח "יותר" שלח לעובדת, שהייתה בחופשת מחלה, מכתב פיטורים בדואר רשום. בית הדין נזף בו על התנהלותו וחייב אותו לשלם לה

עו"ד מוריה שקדפורסם: 25.01.18 , 17:54

בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את בעלי סוכנות הביטוח "יותר" לפצות בכ-140 אלף שקל עובדת שפיטר בזמן שהייתה בהיריון. השופט דורי ספיבק הזכיר שאסור לפטר אישה הרה ללא היתר מהממונה במשרד הכלכלה, ונזף בבעלי הסוכנות על התנהלותו.

ביוני 2013, כשנה לאחר שהחלה לעבוד כפקידת ביטוח בסוכנות, חשה התובעת ברע והודיעה לממונה עליה – אשתו של בעלי הסוכנות – שהיא חולה ולא תגיע. הממונה איחלה לה החלמה מהירה והיא יצאה לחופשת מחלה שנמשכה שלושה שבועות. במהלך התקופה היא קיבלה מבעל הסוכנות מכתב בדואר רשום שבו נכתב שהוא מחשיב את אי הגעתה כנטישת מקום העבודה וכהתפטרות, וכי הוא מתכוון לקזז כסף משכרה על כך שלא הודיעה לו על התפטרותה.

דיני עבודה

העובד פוטר בסמס ויפוצה בכ-110 אלף שקל

עו"ד רלי ארביב

בעלי מאפיית "מרציפן" בעיר העתיקה בירושלים פיטר עובד ללא הודעה וללא שימוע. בית המשפט קבע שהתנהלותו לקתה בחוסר תום לב קיצוני

העובד פוטר בסמס ויפוצה בכ-110 אלף שקל

הוא הוסיף שבהיעדרותה היא גרמה לו נזקים של מאות אלפי שקלים, שאותם הוא מתכוון לדרוש ממנה באופן מסודר "כשיתגבש מלוא הנזק". העובדת הסבירה לו באמצעות מסרונים ומכתבים שלא התפטרה אלא יצאה לחופשת מחלה בידיעת המנהלת שלה. היא הוסיפה שגילתה שמחלתה נבעה מהיריון וטענה שלפיכך אסור לו לפטר אותה, אך המעסיק נותר בשלו.

כחצי שנה לאחר לידת בנה (ספטמבר 2014) היא הגישה תביעה לפיצויים על פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים וזכויות נוספות.

בעלי הסוכנות העלה טענות שונות בתשובה. הוא הוסיף לעמוד על כך שהתובעת נטשה את מקום העבודה, ובהמשך טען שכלל לא הוכיחה שהייתה בהיריון בעת סיום העבודה, בין היתר משום שלא צרפה לתביעה תעודת לידה או אישורים רפואיים קבילים "כנדרש בפקודת הראיות".

זלזול בחוק ובזכויות העובדת

השופט דורי ספיבק הביע פליאה על טענות אלה שכן התובעת הודיעה לנתבע כמה פעמים על הריונה ואף צירפה לתביעה אישורים ובדיקות דם. יתרה מכך, אי אפשר להתווכח עם העובדה שילדה את בנה באמצע פברואר 2014, כך שלא יכול להיות ספק שהיא אכן הייתה בהיריון ביום שהודיעה לו על כך (יולי 2013).

במענה לטענה כי התובעת לא עמדה בכללי הראיות ציין השופט שבבית הדין לעבודה לא מחויבים לסדרי דין מחמירים, ומכל מקום, טוב היה לו המעסיק לא העלה את הטענה כלל.

בפסק הדין הוא הסביר שאסור היה לפטר את העובדת לאחר שהודיעה על הריונה. הוא הדגיש שמרגע שהמעסיק קיבל את ההודעה הוא יכול היה לדרוש מהתובעת אישור רפואי ולבקש היתר לפיטוריה מהממונה במשרד העבודה. אלא שתחת אלה הוא בחר לפטר אותה בדרך-לא-דרך, ללא הודעה מוקדמת, תוך תיאור עובדות כוזבות וזלזול בחוקי העבודה ובזכויותיה של התובעת כעובדת וכאישה.

לאחר חישוב הנזקים שנגרמו לתובעת עקב פיטוריה הלא חוקיים, פסק לה השופט ספיבק כ-140 אלף שקל, שבהם נכללו בין היתר פיצויים עבור אובדן שכר בתקופה המוגנת ופיטורים שלא כדין, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.