תגלית במערה בכרמל מערערת את תיאוריית יציאת האדם מאפריקה
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת חיפה מצאו במערת מיסליה שבכרמל לסת הזהה אנטומית ללסת של בני אדם מודרניים (הומו סאפיינס), שגילה יותר מ-170 אלף שנים. החוקרים אמרו כי גילוייה מקדים באופן משמעותי את מועד הנדידה של בני מיננו מאפריקה, שעד כה היה מוערך לכ-100 אלף לפני זמננו
המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה נמצא בכרמל: המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ ליבשת אפריקה התגלה במערת מיסליה שבכרמל. כך עולה ממחקר של צוות בינלאומי של חוקרים, בראשותם של פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה. ממצאי התגלית מתפרסמים הערב (יום ה') בכתב העת היוקרתי Science
החוקרים מצאו את המאובן - עצם לסת עליונה של אדם מבוגר, הכוללת מספר שיניים - במערת מיסליה שעל הר הכרמל. החוקרים הסבירו כי באמצעות שיטות מחקר מתקדמות הם מצאו שללסת ולשיניים מאפיינים מורפולוגיים של בני אדם מודרניים. שיטות תיארוך רדיומטריות שונות הראו שגיל המאובן הוא בין 177,000 ל-194,000 שנה.
"מדובר באחת התגליות האנתרופולוגיות החשובות ביותר של השנים האחרונות", אומר פרופ' הרשקוביץ, מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "הממצא החדש ממערת מיסליה מאיר באור חדש את שאלת האדם המודרני: מתי הופיע ומתי יצא מאפריקה. הממצא מערער את התיאוריה הקלאסית של היציאה מאפריקה, הוא משנה את לוח הזמנים ואת ההגדרה של מהו אדם מודרני".
פרופ' הרשקוביץ - המשמש גם כראש מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב - הוסיף, שזמן הופעת האדם הנבון, תיארוך יציאתו מאפריקה ומסלולי ההגירה שלו מאפריקה לאירופה ואסיה עומדים בבסיס הבנת האבולוציה של המין האנושי. לדבריו, ארץ ישראל היא פרוזדור מרכזי להגירה אנושית בתקופת הפלייסטוקן - שני מיליון השנים האחרונות לערך - שלאורכה התקיימו קבוצות בני-אדם שונות, לעיתים בו-זמנית. התגלית החדשה פורצת דרך להבנת האופן שבה התגבשה האוכלוסייה האנושית, מאוסף של קבוצות מקומיות לאוכלוסייה הומוגנית אחת.
"עבור בני האדם שיצאו מאפריקה, העולם לא היה ריק", הסביר פרופ' הרשקוביץ. "בנוסף להומו סאפיינס, חיו בו קבוצות שונות של משפחת האדם כמו: ניאנדרטלים ודינסובים, ואין ספק שהתקיימו קשרי גומלין ביניהם לבין האדם הנבון (ההומו ספאיינס). הממצא שלנו מצביע על כך שחלק חשוב מההתפתחות המורפולוגית של האדם המודרני התרחש כנראה מחוץ לגבולות אפריקה, אולי בארץ ישראל, בין היתר כתוצאה מהכלאות עם אותם מינים אחרים של אדם".
לפי התיאוריה המקובלת, בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית התפתחו באפריקה לפני 200 אלף שנה והיגרו ממנה לפני 100 אלף שנה. אלא שהמאובן ממיסליה דומה מאוד לאדם המודרני, יותר מאשר למאובנים המתוארכים לאותה תקופה שנמצאו באפריקה, והוא קדום בהרבה מבני האדם המודרניים שנתגלו במערות של קפזה (ליד נצרת) וסחול (בכרמל), ונחשבו עד עתה לקדומים ביותר מחוץ לגבולות אפריקה.
החוקרים הסבירו כי פריצת הדרך במיסליה עולה בקנה אחד עם מספר ממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים חדשים, שגם הם מצביעים על מוצא קדום יותר של האדם המודרני, ועל נדידה של בני אדם מודרניים מאפריקה לפני התאריך המקובל של 100 אלף שנה לפני זמננו. לממצאים הללו מתווספים מחקרים גנטיים שפורסמו בשנים האחרונות המחזקים את ההשערה לפיה בני האדם המודרניים התפתחו באפריקה מוקדם משסברו, לפני 300-500 אלף שנה.
על פי פרופ' וינשטיין-עברון, מהמכון לארכיאלוגיה ע"ש זינמן בחיפה, הממצאים הארכיאולוגיים מלמדים שתושבי מערת מיסליה היו קבוצה מיומנת של ציידים-לקטים, שצדו יונקים גדולים, שלטו באש, השתמשו במגוון צמחים וייצרו כלי-אבן אופייניים לראשית התקופה הפליאוליתית התיכונה באזורנו, בדומה לבני האדם המודרניים באפריקה.
"תעשיית הכלים של בני האדם המודרניים במיסליה הייתה שונה מאוד מזו של קודמיהם בלבנט ומעידה על תחכום רב ועל חדשנות", אומרת פרופ' וינשטיין-עברון. "הימצאות ערכת-כלים כזו במערת מיסליה לצד מאובן אנושי בן כמעט 200 אלף שנה, מרמזת על כך שהשינוי התרבותי במעבר בין התקופות השונות באזורנו היה מלווה הפעם בחילופי אוכלוסיות הומינינים שונות".
למחקר המלא
לפנייה לכתב/ת 
