שיעור לחיים

בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים

גם אם אני ממש מתאמץ לשכתב את ההיסטוריה החינוכית שלי, אין מנוס אלא להודות שהייתי תלמיד גרוע למדי.

לא, לא תלמיד מהסוג שמפריע אלא, אם כבר, מהסוג שמפריעים לו לנמנם. ביסודי עוד הצלחתי להעמיד פנים שאני משתדל, אבל כשהגעתי לחטיבה התעייפתי אפילו מזה. ההורים שלי, שתמיד הופתעו מהאופן שבו הציונים שלי הצליחו להידרדר למספרים נמוכים יותר ממספר השעות ביממה, צמצמו מתישהו את הציפיות שלהם לכך שפשוט אתעורר בזמן לצלצול הראשון ושלא יקראו להם לחדר המנהלת. האגדה מספרת שפעם חזרתי הביתה עם ציון נכשל במבחן אבל עם לא מעט אופטימיות, נוכח העובדה שבכל זאת עניתי נכון על שלוש שאלות: שם, כיתה ותאריך.

השינוי התרחש בזכות מורה אחת, שהבינה שאין תלמיד גרוע אלא יש תלמיד שזקוק למישהו שלא יוותר עליו. צביה גורדון, המורה לספרות, הייתה הראשונה והיחידה באותה תקופה שזיהתה את העניין שלי במילים. בסוף אחד השיעורים היא נתנה לי גזיר עיתון עם מאמר שחשבה שיעניין אותי. במבחן הראשון היא נתנה לי ציון עובר, למרות שלא למדתי את החומר. "התשובות לא היו נכונות, אבל הרעיונות שהצעת היו מעניינים", כתבה בעמוד האחרון.

באחת ההפסקות שבהן הייתי עסוק בדרך כלל בלהעתיק שיעורים מאחרים, עצרה אותי צביה והציעה לי לכתוב לעיתון בית הספר. "תוכל לכתוב שם על כל מה שמעניין אותך באמת", אמרה. לימים, אני משוכנע שזה היה אחד הקטליזטורים לעבודה שלי בעיתון.

צביה עשתה את השינוי החינוכי אצלי דרך הכלים שראתה שמדברים אליי. אהבת המילה, המשיכה לתרבות, היצירתיות, המקוריות, הרצון להעמיק במה שמעניין אותי. במה שאחרים ראו הרמת ידיים של ילד עם פוטנציאל לא ממומש, היא ראתה אתגר. לפעמים הייתי נשאר אחרי השיעור והיינו מנהלים שיחה על סרט או על הצגה שראיתי, או שהיא הייתה ממליצה לי על דברים שכדאי לי לקרוא ולראות. המורה צביה הייתה מבוגרת ממני ב-40 שנה לפחות וידעה פי אלף יותר דברים ממני, אבל בשיחות שלנו הרגשתי שווה ערך. חבר. מישהו שהדברים שאמר התקבלו תמיד ברצינות ובעניין.

לפעמים, כשאני נזכר בצביה, אני נדהם להיווכח שהיא לימדה אותי רק שנה. אני לא זוכר אם היא עזבה או שאני עברתי לתיכון, אבל בדיעבד השנה הזאת הייתה המשמעותית ביותר עבורי בבית-הספר. זה לא שנהייתי מאז התלמיד הכי טוב, רחוק מזה, אבל השיעור שצביה לימדה אותי על עצמי ועל החיים (ומה שווה לעשות איתם) היה הכי טוב שקיבלתי. וכמו אצל מורה לחיים, השיעור המשיך הרבה אחרי הצלצול

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים