"זו קריאת השכמה למדינת ישראל"
מצב חירום, כשהוא מתרחש, מצריך טיפול משולב מכמה היבטים. לא מדובר רק ברגע הנקודתי בו מתרחש האירוע, אלא בהיערכות מראש, בדיקה בשטח של המצב והסקת מסקנות. במסגרת יום מיוחד לציון היערכות ומוכנות העורף בישראל לחירום שנערך בכנסת, בחנו ועדות שונות האם ישראל באמת מוכנה לכל מצב בהווה ובעתיד, כיצד כל זרוע אמורה לתפקד וגם מה תפקידו של הפרט, בין היתר זכו להוקרה צוותי הצח"י
בשיתוף הרשות הלאומית לחירום
"בעוד חמש שנים כל מדינת ישראל מטווחת. לכן התכנסנו היום, כל הגורמים בישראל, כדי שיהיה פה גם שיתוף פעולה, גם ממשקי עבודה ואני בטוח שהיום הזה יתרום תרומה עצומה להגנת העורף בעתיד", ח"כ הכנסת עמיר פרץ פתח את היום המיוחד לציון היערכות ומוכנות העורף בישראל לחירום, שנערך בשבוע שעבר (ג') במטרה להציב על סדר היום הציבורי את החשיבות העצומה של ההיערכות והמוכנות למצבי החירום השונים בכלל הרמות.
עוד הוסיף פרץ כי מטרת היום "היא לשבח את ההישגים, ויחד עם זאת לעשות קריאת השכמה מאוד גדולה לפערים הגדולים שקיימים. צריך לזכור, מה שהיה לפני חמש שנים, זה לא מה שיהיה בעוד חמש שנים."
להתכונן בשגרה, להיות מוכנים בחירום
היום עצמו, שנערך ביוזמת הרשות הלאומית לחירום (רח"ל) ויו"ר ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף בוועדת החוץ והביטחון ח"כ פרץ, נפתח בטקס הוקרה ל-200 מתנדבי הצח"י (צוותי חוסן יישובים מרחבי הארץ) בהשתתפות יו"ר הכנסת, ראש האופוזיציה, יו"ר ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף, שר העבודה והרווחה, שר הפנים, ראש הרשות הלאומית לחירום ומפקד פיקוד העורף.
האם ישראל ערוכה למצב חירום? עוד כתבות במתחם "ערוכים תמיד"
ראש הרשות הלאומית לחירום (רח"ל), בצלאל טרייבר ציין כי "אנחנו ברח"ל רואים חשיבות גדולה לאירוע המיוחד הזה שבו ועדות הכנסת השונות מציינות את המוכנות לחירום על מרכיביה השונים. אני מוכרח להדגיש גם את אירוע ההוקרה לצוותי החירום של היישובים במדינת ישראל. קבוצות אנשים שהולכות מוקמות ברחבי המדינה. מדובר כבר היום באלפים, והציפייה שלי היא שזה יגיע לעשרות ומאות אלפים בכל הרשויות, בכל שכונות הערים שבהם אנשים יתכוננו בשגרה ויהיו מוכנים בחירום."
צוותי הצח"י מורכבים מבעלי תפקידים הגרים ביישוב ופעילים קהילתיים, שעברו הכשרה בסיסית, וכולם מתנדבים. צוותים אלו נולדו מתוך ההכרה כי תגובה מהירה ויעילה בעת קבלת התראה, או עם התרחשותו של אירוע חירום, יכולה לשנות את התוצאות ולצמצם באופן משמעותי את חומרת המצב. המטרה הראשית של התכנית היא לנהל את המשבר על מנת שיטופל בצורה
המיטבית, לטפל בצורכי התושבים, לבצע התערבות, לספק מידע ולהגיש סיוע פיזי ורגשי, ככל הנדרש, בתחומים שונים ליחידים, למשפחות ולקהילה ולסייע להם להתמודד עם המצב עד החזרתו לקדמותו. התכנית עצמה מופעלת ומונחית מקצועית על ידי משרד העבודה והרווחה במימון רח"ל.
"משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוביל יחד עם רח"ל, הרשויות המקומיות וארגונים נוספים את כל נושא החוסן החברתי", הוסיפה איריס פלורנטין,סמנכ"ל וראש האגף לשירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה והרווחה. "החוסן החברתי הוא בעצם העובדה שהאזרחים דואגים לעצמם באמצעות רשתות שונות, כדי לדאוג לחוזק שלהם בשגרה ואחר כך בחירום. כשאזרח יודע להתארגן במצב של שגרה הוא יודע לענות על צרכים של קושי גם בחירום, גם בזמן של שריפות, גם בזמן של אירועים אחרים ולעשות את הפעילות הטובה ביותר. הפרט חזק, המשפחה חזקה והקהילה השלמה חזקה ודואגת לצרכים שלה."
בהמשך היום נערכו דיונים בוועדות שונות על מנת לבחון את היערכותה של ישראל במציאות הנוכחית ולבדוק כיצד ניתן לשפר ולהיות מוכנים יותר בשנים הבאות. הדיונים עסקו, בין היתר, במוכנות הרשויות המקומיות (ועדת הפנים), בהיערכות ומוכנות אוכלוסיית הצרכים המיוחדים במוסדות ובקהילה (ועדת העבודה והרווחה), בהיערכות ואתגרי מערכת החינוך בחירום (ועדת החינוך) וכן במרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום החירום שההכרזה על הקמתו יצאה בתחילת החודש. מרכז הידע הוא מיזם ייחודי בקנה מידה בינלאומי המשותף לרשות הלאומית לחירום, משרד המדע ומשרד הביטחון, שנועד לתת מענה לאתגרים הבאים: סיוע מחקרי ברמה הגבוהה ביותר לכלל גורמי הממשל הרלוונטיים, טיפוח דור החוקרים הבא, עידוד מחקר בתחום, עידוד ההפריה ההדדית בין אנשי היישום ואנשי המחקר וקידום שיתופי-פעולה בין-ארגוניים.
בשיתוף הרשות הלאומית לחירום
