בקק"ל מעריכים: צפויה ירידה חדה ברווחי הארגון מקרקעות
לפי הערכת הארגון, הרווחים הגדולים ממקרקעין לא יחזרו על עצמם מכיוון שאזלו הקרקעות המאושרות לבנייה. בעקבות זאת דחה הדירקטוריון את אישור תקציב 2018 לסוף מרץ. סגן יו"ר קק"ל: "יש כזו אי־ודאות שעדיף לא לאשר תקציב"
דירקטוריון קק"ל החליט ביום חמישי שעבר לדחות את אישור תקציב 2018 עד לסוף מרץ השנה. עד אז קק"ל צפויה לפעול לפי תקציב של 1/12 לחודש מתקציב 2017, כלומר 83 מיליון שקל בחודש.
קק"ל תתבע 1.4 מיליארד שקל מהמדינה על הפרת ההסכם
קק"ל הודיעה לאוצר: נשלם מיסים, לא נעביר מענק
ברקע הדחייה חוסר הבהירות בנוגע לסכומים שקק"ל תידרש לשלם כמסים על פי חוק מיסוי קק"ל. כמו כן, על פי הערכות רווחי קק"ל מקרקעות צפויים לפחות דרמטית, מכיוון שרוב הקרקעות הזמינות לבנייה מיידית כבר שווקו.
קק"ל היא הבעלים של 13% מקרקעות ישראל ושיעור גבוה יותר במרכז. בשנים האחרונות גדלו מאוד הכנסותיה משיווק הקרקע, וב־2017 הגיעו ההכנסות ל־2.2 מיליארד שקל, מה שמאפשר לכאורה להגדיל את התקציב. מן העבר השני, הכנסת קיבלה בסוף השנה שעברה את חוק מיסוי קק"ל שמחייב את הקרן לראשונה במסים על רווחיה מקרקעות, החל מראשית השנה. הקרן מצדה הודיעה בראשית השנה לאוצר שהיא אינה בוחרת במסלול של העברת מענקים ופטור ממס אלא בתשלום מסים.
משמעות הדבר היא שמראשית החודש הקרן צריכה לשלם מסים שמוערכים ב־300–500 מיליון שקל, בהתאם לכמות ההכנסות שלה מקרקע. מרשות המסים נמסר שהוקם צוות שמטפל בגביית המסים מקק"ל מול נציגי הקרן.
בינתיים כבר הוציאה רשות המסים כמה מכתבים לקרן, שבהם, בין היתר, ביקשה שתשמור כסף בצד לצורך ניכוי במקור. בפועל, צפוי שההתמקחות בין רשות המסים לבין רואי החשבון והמשפטנים של קק"ל לגבי השומה שתקבע לקרן תימשך זמן רב. במקרה של אי־הסכמות מחלוקות כאלה עלולות להגיע לבית משפט ולהימשך שנים.
התקציב השוטף של קק"ל (לא כולל תקציבים בלתי רגילים) עמד ב־2017 על מיליארד שקל וב־2018 היתה הכוונה להגדילו ב־18 מיליון שקל בלבד. אלא שבשל העלייה בהכנסות ב־2017 הציע סגן היו"ר שלמה דרעי מש"ס בישיבת הנהלה להגדיל את התקציב ב־200 מיליון שקל. זאת, לצורכי מינהל פיתוח הקרקע (מפ"ק) ומחלקת החינוך שדרעי אחראי לה.
אלא שסגן יו"ר קק"ל ארנן פלמן מהליכוד התנגד. הוא טען שגם לאחר שיבוצע הקיצוץ של 300 מיליון שקל בפרויקטים של קק"ל, שעליו כבר החליטה הקרן, היא צפויה להגיע עד סוף 2020 ליתרת מזומנים של פחות מחצי מיליארד שקל, מצב שהוא מגדיר כ"מסוכן מאוד".
פלמן מעריך שההכנסות הגדולות מקרקעות לא יחזרו על עצמן. זאת, מכיוון שרשות מקרקעי ישראל כבר שיווקה את רוב הקרקעות בבעלות קק"ל שהיו זמינות לבנייה, כלומר לאחר סיום תהליך תכנוני והשבחת הקרקע. "יש כזו אי־ודאות שעדיף לא לאשר תקציב", אומר פלמן. על רקע זה הוחלט לדחות את ההחלטה אם להגדיל את התקציב עד סוף מרץ.
מעבר לתקציב השוטף יש לקק"ל תקציבים בלתי רגילים, המיועדים לפרויקטים וכן למטרות פיתוח קרקע ורכישת קרקע. היקף ההתחייבויות הנוכחי של קק"ל לפרויקטים עומד על כמיליארד שקל שאותם היא מוציאה על פי קצב ההתקדמות שלהם. כן אישרה לאחרונה החלטה לרכוש קרקעות בהיקף של רבע מיליארד שקל.
דרעי לא הגיב לידיעה.
לפנייה לכתב/ת 
