המסר הישראלי לפוטין: התבססות איראנית בלבנון ובסוריה מאיימת גם עליך
רה"מ נתניהו הגיע לקרמלין עם ראש אמ"ן, שהבהיר לנשיא הרוסי את המשמעויות בפעילות איראן בלבנון ובסוריה: הקמת מפעלי ייצור בלבנון שיהפכו טילים "טיפשים" של חיזבאללה לבעלי דיוק מעולה, ביסוס מיליציות שיעיות ובחישה בלתי-פוסקת של טהרן. וגם מסר אישי לפוטין: האינטרסים הרוסיים בסכנה
כמעט בכל פעם שולדימיר פוטין מכנס ועידה או מפגש על עתידה של סוריה, בנימין נתניהו מגיע ערב קודם או כמה ימים קודם לשיחה עם נשיא רוסיה. כך היה בסוף השנה שעברה בסוצ'י, וכך גם בביקור של ראש הממשלה היום (יום ב') לקראת הכינוס מחר של ועידה נוספת שמטרתה להגיע להסדרה פוליטית שתשים קץ למלחמת האזרחים בסוריה. כך מתנהלת הסכמה בשתיקה בין פוטין לנתניהו, ולישראל ניתן מעמד של משתתפת-לא-נוכחת בדיונים על עתידה של שכנתה הצפונית.
לגיטימי לשאול מדוע צריך נתניהו לעלות לרגל לקרמלין בכל פעם שרוסיה יוזמת מהלך בעניין סוריה. הרי פוטין מכיר היטב את האינטרסים הישראליים, שבראשם מניעת התבססות איראנית והפיכתה של סוריה לחלק מהחזית הצפונית שטהרן מגבשת נגד ישראל. הסיבה לכך היא שהמציאות בשטח - כולל תהליך ההתבססות של איראן בסוריה - משתנה ללא הרף. היא דומה לקליידוסקופ שבו כל תמונה שמוצגת לא דומה לתמונה הקודמת. כך זה בשטחה של סוריה והפעם גם בשטח לבנון.
ראש הממשלה ינסה לשכנע הפעם את פוטין שההתבססות האיראנית לא רק מאיימת על ישראל, אלא פוגעת באופן חמור באינטרסים הכלכליים, הצבאיים והפוליטיים של רוסיה. כל מה שמוסקבה השיגה במעורבות הצבאית שלה בסוריה מאוים כעת על ידי המהלכים של איראן, שחלקם נועדו לדחוק במישרין את רגלי רוסיה כגורם הדומיננטי והמשפיע ביותר בסוריה.
נתניהו יאמר לפוטין: "לכם ולנו יש אינטרס משותף - לא לאפשר לאיראן לשלוח מיליציות שיעיות עיראקיות לסוריה, להקים בסיסי ייצור ושיגור טילים בסוריה ובלבנון, ולהיות שותפה עם חברות סוריות בהפקת נפט בשדות העשירים שלה במחוז דיר א-זור".
לא להזכיר את הסכם הגרעין
נתניהו ככל הנראה לא יתאמץ לשכנע את פוטין לדרוש תיקונים בהסכם הגרעין עם איראן. הוא יודע שהעניין אבוד ושרוסיה לא תשתכנע לשתף פעולה עם המהלכים של ישראל ושל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגבלת תוכנית הטילים של איראן ולוח הזמנים של הסכם הגרעין. ראש הממשלה יודע שבעניין זה פוטין יאזין לו רק בחצי אוזן, כי לרוסיה אין שום אינטרס להיכנס כעת לעימות עם איראן בנושא.
אבל פוטין כן מעוניין שאיראן לא תערער את היציבות האזורית, מה שעלול לפגוע בנכסים שצברה רוסיה בסוריה. לכן נתניהו הביא איתו את ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי, ולא את ראש המוסד יוסי כהן. כהן מכיר היטב את הנושא הפוליטי-אסטרטגי, בעוד אלוף הלוי בקיא מאין כמוהו במהלכים של איראן על הקרקע.
אחד מהם הוא הניסיון להקים בלבנון רשת של מפעלים שבהם יורכבו מנגנוני ניווט משוכללים שיהפכו גם את הטילים ה"טיפשים" שבידי חיזבאללה לטילים ורקטות בעלי ראשי קרב כבדים ויכולת דיוק-פגיעה מעולה. מפעלים לייצור טילים יוכלו לשפר את הדיוק וכושר ההרס של טיליו.
המאמץ הזה נמצא בחיתוליו, אבל ההערכה היא כי ישראל לא תוכל להניח לו להתפתח, מפני שהוא-הוא האיום החמור ביותר עליה כרגע. לכן אפשר לשער שנתניהו יגיד לפוטין שאם איראן לא תפסיק להקים עבור חיזבאללה את המתקנים התעשייתיים הללו, ישראל תשקול להרוס אותם אף שהם על אדמת לבנון. תקיפה ישראלית, יסביר נתניהו לפוטין, תביא בהכרח להסלמה בצפון, והמלחמה כמעט בוודאות תגלוש גם לסוריה. אסד ידרוש אז מהרוסים להגן עליו, וזה עלול להביא להתנגשות שאיש לא רוצה בה בין רוסיה לישראל.
חשש מהמיליציות השיעיות
בעיה דומה שעלולה לגרום למתיחות בין ישראל לרוסיה, ואולי אפילו להתנגשות בין הכוחות הצבאיים שלהן, היא המיליציות השיעיות שאיראן מביאה לסוריה ולבנון. גם כאן לישראל יש קו אדום שלפיו התבססות של מיליציות - בעיקר עיראקיות וסוריות - סמוך לרמת הגולן או בגבול לבנון, תיתקל בפעולת מנע ישראלית שממנה תינזק בעקיפין גם רוסיה.
סביר להניח שראש אמ"ן יצביע בפני פוטין על כך שהאיראנים כבר התחילו לבסס מסדרון יבשתי בין טהרן לדמשק ולביירות, דרך מעבר אל-קאים והעיר אבו כמאל שבגבול סוריה-עיראק.
ההשתלטות הפוליטית של חיזבאללה על ממשלת לבנון ועל כל שטח המדינה כמעט גם היא חדשות רעות, לא רק לישראל אלא גם לרוסיה, כיוון שהיא מערערת את היציבות באזור ומאיימת על הנכסים האסטרטגיים שיש כעת לרוסיה באגן המזרחי של הים התיכון.
נתניהו אומר לפוטין שבכל הסדר עתידי בסוריה - רוסיה וישראל נמצאות באותה סירה מול איראן. יש להן אינטרסים זהים שכדאי לרוסיה להביאם בחשבון, לא כטובה לישראל אלא כטובה לעצמה. ראש אמ"ן הלוי וראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, יספקו כבר את ההוכחות.
חשוב לציין בהקשר זה שבניגוד להצהרות הפומביות שמשמיעים פוטין ושר החוץ שלו סרגיי לברוב, בין רוסיה לישראל יש מעין הסכם בלתי כתוב ששתי המדינות מקפידות לקיים. העיקרון המנחה את היחסים כרגע בין רוסיה לישראל הוא "אל תפגע באינטרסים שלי, ואני לא אפגע באינטרסים שלך".
לפנייה לכתב/ת 
