כוכב על עם כוכבית: האתגר של קבאני
אדינסון קבאני הוכתר אמנם כמלך השערים של פריז סן ז'רמן בכל הזמנים, אבל סופרסטארים גדולים ממנו תמיד גנבו לו את ההצגה - בקבוצה ובנבחרת אורוגוואי. עד מתי?
זו הייתה ככל הנראה שבירת שיא מהמוזרות שידענו. כשאדינסון קבאני כבש שלשום בדקה ה-11 את הראשון של פריז סן ז'רמן ב-0:4 על מונפלייה, הוא הפך למלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים (157 כיבושים). אבל מה שקרה לפני ואחרי? ביזאר.
ה"לפני" הוא אותו 0:8 על דיז'ון מוקדם יותר החודש. הקהל ידע שלחלוץ מאורוגוואי חסר שער אחד, וכשהקבוצה קיבלה פנדל האוהדים קראו בשמו. למרות שקבאני ניגש בזהירות לעבר ניימאר כדי לבחון את האפשרות, הברזילאי התעקש ובעט כדי להשלים רביעייה - וחטף שריקות בוז.
וה"אחרי"? קבאני נכנס לטירוף עם כיבוש השער מספר 157, שהשאיר מאחור את זלאטן איברהימוביץ'. הוא הוריד את החולצה, העיף אותה לקהל וניהל קרחנה כללית. כשהעסק נרגע, גם השופט הגיע כדי לברך אותו על השיא, לחץ את ידו - ושלף לו צהוב.
ככה זה בקריירה של אדינסון קבאני, שום דבר לא יכול ללכת חלק. הוא אחד מגדולי הסקוררים באירופה בעשור האחרון, ועדיין יזכירו כמה שמות אחרים לפניו. הוא סופרסטאר בפ.ס.ז', אבל תמיד יש מישהו שנמצא שם כדי להרוס לו. והוא אחת התקוות הגדולות של נבחרת אורוגוואי במונדיאל, אבל הקהל תמיד יחפש לפניו את לואיס סוארס.
לא פלא שהעונה הטובה ביותר שלו בשנים האחרונות הייתה 2016/17 - התקופה היחידה זה זמן רב בה היה השחקן המרכזי בקבוצה עם שאיפות גדולות, ולא נאלץ להתעסק במשחקי אגו. זו הייתה השנה בה זלאטן עזב, והייתה לו עונה שלמה להפציץ שיא אישי של 49 שערים בכל המסגרות. זו גם הייתה השנה בה פ.ס.ז' איבדה את האליפות למונאקו, והחליטה ששוב קיים צורך לחבר אליו חלוץ נוסף.
בתקופת זלאטן הוא היה זה שהגיע כתוספת. בכל אחת משלוש עונותיו בנאפולי הוא עבר את סף 30 השערים, והוחתם בפריז כגלאקטיקו עבור 60 מיליון יורו בקיץ 2013. האליפויות היו קלות להשגה אבל פ.ס.ז' לא הגיעה מעבר לכך, הרבה בגלל שהחיבור לא היה טוב. בשיטה של לורן בלאן, החלוץ המרכזי הקלאסי מאורוגוואי נדחק לאגפים, כדי לאפשר לזלאטן לשחק במרכז ההתקפה. הוא התלונן על כך, הסתכסך עם בלאן, ולצערו גם ספג ביקורות מהתקשורת על כך שאינו מבין את התפקיד.
בסופו של דבר הוא כבש 81 שערים בשלוש העונות המשותפות עם זלאטן, אבל לא היה מרוצה לחלוטין. בטח לא כמו בעונה בה חזר להיות החלוץ המרכזי. שבירת השיא של השוודי מספקת לו כמובן סיבה מיוחדת לגאווה, אחרי שלא הצליח להזיזו ממעמדו הבכיר.
עכשיו ישנו ניימאר, והבעיה היא לא התפקיד. בחצי עונה יש לקבאני כבר 27 שערים, יותר ממה שהבקיע בכל 2013/14 ו-2015/16. הוא חד מאוד, רושם נתונים מדהימים, נהנה משיתוף הפעולה ההתקפי עם ניימאר וקיליאן אמבאפה. אבל כל מה שקורה מסביב מחזיר אותו לימי זלאטן. שוב ישנו בוס חדש בעיר, והוא רעב יותר מהשוודי. הוא רוצה את כל אור הזרקורים, הוא לא מוותר על פנדלים, הוא צעיר ושחצן.
קבאני הצליח לצאת מכל הפרשה הזו כצד הנפגע, הכוכב הוותיק של הקבוצה שלא מקבל כבוד מהבחור החדש, אבל נעטף באהבה של הקהל. אלא שגם הוא אינו יוצא נקי מכך שקשה לו להוציא להסתדר עם שמות גדולים לידו. בצרפת דווח כי הדבר הראשון שקבאני אמר לניימאר, כשהברזילאי נכנס לחדר ההלבשה, היה: "מי זה? אתה חושב שאתה לאו מסי?" האורוגוואי ניסה להוכיח שהוא זכר אלפא, אבל התוצאה הייתה התחלה עכורה למערכת יחסים שממשיכה להיראות רעועה, למרות ההכחשות והבישולים ההדדיים.
כשמגיעים לרמת הנבחרת, אנחנו מצויים חודשים ספורים לפני הפעם השלישית שבה קבאני וסוארס יובילו את התקפת נבחרתם במונדיאל. מדובר בשני חבר'ה שנולדו באותה העיר (סאלטו) בהפרש של פחות
מחודש זה מזה, ונפגשו לראשונה רק בנבחרת הנוער. על המגרש החיבור ביניהם נהדר.
אבל אין כאן אידיליה. לאחרונה הם רבו על המגרש במשחק הנבחרת, ולפני המונדיאל הקודם קבאני הודה: "היריבות עם לואיס מדרבנת אותי. אנחנו דוחפים זה את זה למען הצלחת אורוגוואי". הוא גם אמר שמדובר במערכת יחסים שנבנתה והשתפרה עם השנים.
בגיל 31, לקבאני יש עדיין מטרות גדולות. להוכיח שבניגוד לביקורות הוא לא נחנק במשחקים גדולים. לקחת את פ.ס.ז' רחוק, ולהוציא את אורוגוואי לעוד מסע מופלא, בין אם זכייה נוספת בקופה אמריקה כמו ב־2011 או טיסה לשמיים במונדיאל.
בינתיים עדיין עומדת באוויר שאלה מציקה שטרם נפתרה לגביו, חלוץ מושלם ככל שיהיה: האם הוא סופרסטאר בעל פתיל קצר שמתקשה להיות כינור שני, כוכב שמסוגל להוביל לבדו קבוצה טובה רק עד תקרת זכוכית מסוימת - או שאדינסון קבאני הוא הדבר האמיתי?
לפנייה לכתב/ת 
