דו"ח: אלו בתי החולים המזוהמים ביותר בישראל
6,000 בני אדם נדבקים מדי שנה בזיהומים במהלך אשפוז בבית חולים, 300 עד 500 מהחולים שנדבקים מתים. משרד הבריאות מפרסם לראשונה דו"ח מקיף שבודק את מצב הזיהומים בבתי החולים ברחבי הארץ
כעשרה אחוזים מהחולים המתאשפזים בבתי־החולים לוקים על פי ההערכות בזיהום בזמן שהותם שם. ברוב המקרים מדובר בזיהומים שנגרמו על ידי חיידקים העמידים לטווח הרחב של תכשירים אנטיביוטיים. בשנת 2013 פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור שחשף את שיעור הזיהומים הגבוה בבתי־החולים בארץ. על פי הדו"ח, מדי שנה מתים מזיהומים בבתי־החולים בין 4,000 ל־6,000 בני אדם. מומחים מעריכים כי היקף הבעיה גדול בהרבה.
עכשיו, לראשונה, משרד הבריאות מפרסם דו"ח שמסכם את מצב הזיהומים בבתי־החולים בישראל. ראוי לציין שב־2014 דחה בית־המשפט לעניינים מנהליים בירושלים את העתירה שהגישה התנועה לחופש המידע שדרשה לחשוף את "דו"ח הזיהומים" הארצי. אולם בצעד חריג ולבקשת "ידיעות אחרונות" החליטו קברניטי משרד הבריאות להציג בפעם הראשונה את הנתונים למען עקרון השקיפות.
המדד הראשון שנבחן הוא זיהומים ביחידות טיפול נמרץ פנימי וכירורגי. הדו"ח בוחן את מספר המקרים של זיהומים בדם כתוצאה מצנתרים — הסיבה המרכזית לזיהומים ביחידות לטיפול נמרץ. בקטגוריה זו הוביל במספר הזיהומים בית־החולים רמב"ם בחיפה (טיפול נמרץ כללי בלבד), ואחריו הדסה עין כרם וסורוקה. בבית־החולים שיבא נרשם שיעור הזיהומים הנמוך ביותר.
הלל יפה ובית־החולים בנהריה הובילו במספר הזיהומים בקרב בתי־החולים הבינוניים, ובין הקטנים בית־החולים עם שיעור הזיהומים הגבוה ביותר הוא בית־החולים האיטלקי בנצרת.
מדד נוסף שנבחן היה שיעור הזיהומים בשבע יחידות לטיפול נמרץ לניתוח לב וחזה בישראל. הדסה עין כרם הוביל בשיעור הזיהומים ואחריו שערי צדק, כרמל, סורוקה ושיבא. בבילינסון בפתח־תקווה התגלה מספר הזיהומים הקטן ביותר.
ברמב"ם טוענים ששיעור הזיהומים בטיפול נמרץ פנימי וכירורגי יחד, הוא נמוך באופן משמעותי ובית החולים עושה מאמצים אדירים להפחתת זיהומים ומראה שיפור ניכר ברוב היחידות והמחלקות.
מדד נוסף שנבחן הוא שיעור ההידבקות בחיידקי CRE אלימים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה שנמצאו בתרביות שנלקחו ממטופלים. מבין בתי־החולים הגדולים, הכי הרבה זיהומים התגלו בסורוקה, אחריו שיבא ואיכילוב בהם היו הכי מעט זיהומים. מבין בתי־החולים הבינוניים: בנהריה היו הכי הרבה זיהומים כאלה, ואחריו בני ציון, שערי צדק, ובוולפסון הכי פחות. מבין בתי־החולים הקטנים שיעור הזיהומים היה גבוה במיוחד בלניאדו ובהדסה הר הצופים.
הסיבות לשיעור הגבוה של הזיהומים רבות ומגוונות: צפיפות גבוהה במחלקות, אי־הקפדה על היגיינה מצד הצוות המטפל, חולים הסובלים מזיהום שאינם מועברים לחדרי בידוד, ציוד רפואי שאינו עובר חיטוי כראוי וחוסר מודעות למניעת זיהומים של המבקרים בבתי־החולים. כמו כן, בחלק מבתי־חולים מבצעים שימוש חוזר בציוד רפואי שאמור להיות חד־פעמי. כעיקרון, התגלה מתאם בין מחסור בכוח אדם לבין שיעור הזיהומים.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, החליט לפרסם את מדד הזיהומים כחלק מהמאבק בתופעה. במשרד שוקדים על תוכנית לצמצום הזיהומים בעזרת תקציב ייעודי ותמריצים לבתי־החולים.
"הגדרנו את נושא מניעת הזיהומים בראש סדר היום של מערכת הבריאות", אומר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. "אני רואה כיעד עליון וקריטי את המאבק בזיהומים בבתי־החולים, והקצבנו לכך משאבים רבים. מספר רב של חולים מתים בכל שנה מזיהומים, ואנו פועלים במחויבות רבה למגר את התופעה. הודות לתוכנית הלאומית שהפעלנו הכוללת תמריץ לבתי־חולים שמוכיחים הפחתת זיהומים נוכל להצליח במשימה החשובה. אנו בתחילת הדרך ונמשיך במהלך החשוב למען ציבור החולים".